בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עלייה של 40% במספר התלונות על הטרדה מינית בשירות המדינה ב-2010

125 תיקים על הטרדה מינית נפתחו ב-2010 בשירות המדינה לעומת 90 תלונות שנרשמו אשתקד; במשרד החינוך נרשמו הכי הרבה תלונות בנושא

תגובות

125 תיקים על הטרדה מינית נפתחו ב-2010 בשירות המדינה - עלייה של כ-40% לעומת 2009. כך עולה מהדו"ח השנתי של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה בראשות עו"ד אסף רוזנברג. לשם השוואה, אשתקד נרשמו 90 תלונות בגין הטרדה מינית, ואילו לפני שלוש שנים נרשמו 65 תלונות. עוד עולה מהדו"ח כי ב-2010 הוגשו לבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה 20 תובענות בגין הטרדה מינית.

הדו"ח של אגף המשמעת, שנשלח בימים האחרונים לבכירי משרד המשפטים ולבכירים נוספים בנציבות שירות המדינה, חושף כי הגוף שבו נרשמו הכי הרבה הטרדות מיניות ב-2010 הוא משרד החינוך - עם 26 תיקים שנפתחו בנציבות. בשנת 2009 נפתחו 12 תיקים על הטרדה מינית במשרד החינוך.

שני אחרי משרד החינוך מתייצב משרד הבריאות, עם 23 תיקים על הטרדה מינית. אחריו ברשימה מופיעות חברת הדואר ורשות השידור, עם שמונה תיקים על הטרדות מיניות כל אחת. במשרד ראש הממשלה נרשמו ב-2010 שתי תלונות על הטרדות מיניות.

לדברי מיכל רוזין, מנכ"ל איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אין ספק שפרשות מתוקשרות, כמו הפרשות של ניצב אורי בר לב והנשיא לשעבר משה קצב, מעוררות ומעודדות נפגעות ונפגעי תקיפה מינית להתלונן.

"אנחנו רואים ביטוי משמעותי לכך בהצפה בטלפונים למרכזי הסיוע ולמוקדי החירום שלנו מיום חמישי בבוקר - מועד הכרעת הדין בתיק קצב - ועד היום", סיפרה אתמול רוזין, "הקו היה פשוט מוצף בימים האחרונים. דיברתי עם אחת המתנדבות שלנו, שישבה במשמרת בסוף השבוע. היא אמרה לי שמעולם לא היתה לה משמרת כזאת - הטלפון לא הפסיק לצלצל. ישבו שם שתי מתנדבות ולא ידעו אם הספיקו לענות לכל הטלפונים שהתקבלו".

לדברי רוזין, השפעת החשיפה התקשורתית הגדולה בפרשות שבהן בכירים חשודים בעבירות מין מעוררת אצל נפגעות תקיפה מינית זכרונות קשים. בשל כך הן מבקשות לשתף אנשים במה שחוו.

לדבריה, כך היה במקרה של קצב בעת חתימת הסדר הטיעון בין הנשיא לשעבר לבין הפרקליטות, וכך היה גם בפרשת הנשיקה של השר לשעבר חיים רמון ובמקרים של ד"ר אורלי אינס - שטענה שניצב בר לב ומנכ"ל המשרד לביטחון הפנים לשעבר חגי פלג ביצעו בה עבירות מין.

"לפרשת ד"ר אינס יש השלכה על המודעות להטרדות מיניות", אמרה רוזין, "אבל אין ספק שלתיק קצב, בשלבים שונים שלו, היתה תרומה משמעותית במיוחד. אצל הרבה נשים זה הצליח לגעת במקומות קשים. מסקר שנעשה בשנה שעברה עולה שכ-40% מהנשים חוו הטרדה מינית במקום העבודה. מדובר במספרים עצומים והתגובות לכן הן בהתאם, סביב פרשות מתוקשרות".

עו"ד רחל תורן, פרקליטתה של ד"ר אורלי אינס, אמרה אתמול כי אין ספק שפרסום של תלונות או של הרשעות מתוקשרות גורר גל תלונות של קורבנות הטרדה מינית. "מתלוננות חשות שהן מחוזקות מיציאה פומבית של קורבנות עבירה אחרות, ומעצם ההרשעה של נאשמים בעבירות מין. יחד עם זה, צריך להיזהר ולבדוק אם בכל המקרים מדובר בתלונות מבוססות, כי בשוליים קיימת גם תופעה של מתלוננות מעטות, שמחליטות להתלונן שלא מסיבות ענייניות".

עוד אמרה תורן כי "חלק מהיציאה של ד"ר אינס לציבור וההיחשפות שלה היו תוצאה ישירה של מעורבותה החברתית, בין השאר בארגוני הנשים. המטרה הלא מוסתרת שלה היתה לתת רוח גבית למתלוננות שחוששות מההליכים המשפטיים ומההשלכות שלהם".

לדברי עו"ד ציונה קניג יאיר, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת, לתיקים הציבוריים בעניין הטרדה מינית, כמו אלה הנוגעים לאורלי אינס, יש השפעה על הגידול במספר מגישי התלונה על הטרדה מינית.

"לא כולם מסכימים בעניין ההשפעה שיש לתיק ציבורי על הגשת התלונות. אני חושבת שאורלי אינס עשתה צעד אמיץ ואין לה במה להתבייש. זה היה צעד נכון לה. השיח הציבורי הוא ראוי, הוא תומך במתלוננות ומעורר מקומות עבודה לחשוב איך למנוע הטרדה מינית בעתיד", אמרה אתמול קניג יאיר.

לדבריה, "המסר שיצא בשנה האחרונה מבתי הדין לעבודה, וממערכת המשפט בכללותה, הוא מסר שמעודד נשים להגיש תלונה על הטרדה מינית. הלגיטימציה למתלוננות לפני עשור, לחשוף את סיפוריהן, היתה פחותה. היום יש יותר לגיטימציה לעשות זאת, ויש דה-לגיטימציה וחוסר סבלנות למעסיקים שמאפשרים סביבה מטרידה. ההד התקשורתי של פרשות הטרדה תורם לכך".

הדו"ח השנתי של אגף המשמעת קובע עוד כי בשנת 2010 פוטרו או נפסלו בשירות עובדי המדינה 51 בני אדם על ידי בית הדין למשמעת. 15 מהם פרשו בעקבות הליך משמעתי או פלילי שנפתח להם.

בשנת 2010 נפתחו תיקי משטרה ל-296 עובדי מדינה, לעומת 235 תיקים בשנת 2009. בנציבות היו 441 הליכים משמעתייים ב-2010, לעומת 401 שנה קודם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו