בג"ץ אימץ עמדת השב"כ ומנע חשיפת נתונים על איסור מפגש נחקרים עם סנגוריהם

עמירה הס
עמירה הס
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עמירה הס
עמירה הס

בג"ץ דחה אתמול עתירה שדרשה מהשב"כ לחשוף נתונים סטטיסטיים לגבי השימוש שהוא עושה בצווים למניעת פגישת נחקרים עם עורכי דין. את העתירה הגישו ארגון זכויות האדם "יש דין" ו"התנועה לחופש המידע" במארס 2009, לאחר שמשרד רה"מ למסור את הנתונים וטען כי חוק חופש המידע אינו חל על השב"כ ועל כל המידע שבידיו. שלושת שופטי בג"ץ - המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין, ניל הנדל וסלים ג'ובראן - קיבלו את עמדת המדינה, שפרסום הנתונים עלול לפגוע בביטחון המדינה.

לטענת העותרים, להסתרת הנתונים אין כל תועלת ביטחונית, והיא נועדה למנוע דיון ציבורי בשאלה אם השב"כ מאזן כראוי בין צורכי החקירה לשמירת זכויות הנחקרים.

ב-31 במאי 2010, במעמד צד אחד, טענה המדינה כי מדובר במידע שארגוני הטרור היו חפצים להשיג. לשופטים הוגש חומר חסוי לאישוש טענות המשיבים - שב"כ ומשרד ראש הממשלה. הם ביררו אפשרויות לקבל את העתירה באופן חלקי, אך כפי שכתב השופט הנדל, "ההסבר המפורט של הגורמים המוסמכים מטעם המשיבים שכנעוני כי קבלת העתירה... עלולה לפתוח צוהר שבסופו של דבר ושלא במכוון יסייע במידה זו או אחרת... לפגוע במדינה".

לפני שבוע התפרסם מחקר של "הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל" ושל "מועדון האסיר הפלסטיני", שלפיו בין 70% ל-90% מהעצורים הפלסטינים שנמצאים בחקירת שב"כ אינם מורשים להיפגש עם עורך דין.

בחודש שעבר אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק המאריכה לשנה את התקופה הכוללת בה ניתן למנוע מעציר ביטחוני להיפגש עם עורך דין.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ