בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכרעת הדין במשפט משה קצב | בית המשפט: גרסאותיו של קצב השתנו מן הקצה אל הקצה

עדותו של הנשיא לשעבר הותירה רושם רע במיוחד על השופטים: "כשרצה הפגין הנאשם זיכרון מופלא בעניינים שיכלו לסייע לו בהגנתו, ושלא רצה נתקף בחוסר זיכרון בעניינים שעלולים היו לסבכו"

תגובות

במשך 12 דיונים העיד קצב בפני שופטיו. אך עדותו הותירה רושם רע במיוחד על השופטים. לאורך כ-300 עמודי הכרעת הדין, שהותרה היום (ראשון) לפרסום, השופטים מכים בו ללא רחם, תופסים אותו בפערים וסתירות בעדותו ושבים ומכנים אותו שקרן.

"הנאשם אינו מורשע משום שהוא שקרן", הבהירו השופטים ג'ורג' קרא, מרים סוקולוב, ויהודית שבח, "דברי הכזב, הם לבדם אינם ראיה פוזיטיבית להוכחת יסודות האשמה (...) הנאשם מורשע משום שבית המשפט נתן אמון מלא בגרסת המתלוננת, שעה שגרסתו של הנאשם נמצאה שקרית".

"עדותו של הנאשם לא היתה מהימנה עלינו כלל", כתבו השופטים, "עדותו לא היתה עקבית וגרסאותיו השתנו מן הקצה אל הקצה, תוך התאמתן לדברי עדים שהעידו בבית המשפט ו/או לראיה כזו או אחרת".

הם ציינו כי "הנאשם הינו אדם אינטיליגנטי, מחושב, עירני וחד תפיסה. הוא הכיר כל פיסת נייר בחומר החקירה, שלט בניואנסים הקטנים שבאמירת כל עד, והיה מעורב בניהול הגנתו בצורה פעילה. שפתו רהוטה, והוא מיטיב לנווט בין מלים וביטויים, כמי שמסוגל לנשוף קר וחם בעת ובעונה אחת. הנאשם הגיב בתוקפנות ובהטלת רפש והאשמות שווא לעבר כל מי שהעז לומר דברים שלא התיישבו עם ציפיותיו. תשובותיו התאפיינו במלל רב ובאריכות יתר, והפליגו אל עבר מחוזות רחוקים, בלתי רלוונטיים בעליל, חרף הערות חוזרות ונשנות מצד בית המשפט ואף מצד סנגוריו".

"עדותו לא היתה אותנטית וכנה", פסקו, "היא התאפיינה בווכחנות עם באי כוח המאשימה ובמתן פרשנות לדברי העדים ותוכן הראיות. העדות נשאה אופי של ניתוחי ראיות וסיכומים ולא דמתה לגרסתו של מי שמבקש להעיד עדות אמת ולמסור עדות אותנטית כמי שחווה הדברים על בשרו ולהעיד מנהמת לבו על עוול נוראי שנעשה לו. כשרצה הפגין הנאשם זיכרון מופלא בעניינים שיכלו לסייע לו בהגנתו, ושלא רצה נתקף בחוסר זיכרון בעניינים שעלולים היו לסבכו".

גם העדים מטעם קצב לא הרשימו את השופטים

"גם עדיו של הנאשם לא הצטיינו באמינות", קבעו השופטים בהכרעת הדין, וסגרו את הגולל. "עדותו של הנאשם אינה יכולה לשמש בסיס לקביעת ממצאים".

קצב הכחיש לאורך כל המשפט את האפשרות שהיו לו יחסים בהסכמה עם המלוננות, אך סנגוריו טענו לאפשרות זו בסיכומיהם. על כך כתבו השופטים: "כפי שציין כבוד הנשיא בדימוס פרופ' ברק: 'הדיון הפלילי אינו משחק' והנאשם אינו יכול להתל בתביעה ובבית המשפט ולקפץ מטענה לטענה לפי כיוון הרוח המנשבת".

אך למען הסר ספק הוסיפו השופטים כי "נחה דעתנו כי אין רגליים לטענה החלופית, וזו נותרה תלויה על בלימה, ללא תשתית ראייתית תומכת, רוח מתעתעת ותו-לא. דבקותו של הנאשם בשקר לפיו לא נגע מעולם במתלוננת א', הותירה אותו חשוף מבחינה ראייתית. הנאשם נמצא בלתי מהימן לחלוטין, כאשר מנגד, גרסת המתלוננת בדבר בעילתה ללא הסכמתה, גם בבית המלון וגם במשרד בתל אביב ? נתגלתה כנכונה. לא קיימת איפוא כל תשתית ראייתית להוכחת הטענה לפיה התקיימו יחסי המין בהסכמה".

"שקריו הבוטים של הנאשם אינם נעלמים כבמטה קסמים עם העלאת הטענה החלופית", כתבו השופטים, "ושקרים אלו תומכים ומחזקים את גרסת המתלוננת, ובמקביל מרוקנים את הגרסה החלופית מכל מימד אמין".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו