בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זעם בפרקליטות: מעקב אחרי עו"ד בכירה - חציית קו אדום

במסגרת החקירה המשמעתית נגד רלי גוטמן תושאל גם שופט מחוזי

תגובות

סערה בפרקליטות: באופן חריג אישרה נציבות שירות המדינה לבצע מעקבים אחרי פרקליטה בכירה במסגרת חקירת משמעת. במסגרת המעקבים בלשו אחרי עו"ד רלי גוטמן, פרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז חיפה, במשך כמה חודשים, בשעות העבודה ומחוץ לשעות העבודה, בניסיון להתחקות אחרי אמיתות דיווחי שעות העבודה שמילאה.

"מסתבר כי היה מי שלא שכח את פעולתה של עו"ד גוטמן בארגון העובדים ולשם כך גייס את בלשי נציבות שירות המדינה, במטרה למנוע ממנה קידום מקצועי וניהולי ולהכפישה בעיני הציבור ובעיני חבריה לעבודה", אמר עו"ד גדי שילה, מזכיר ארגון הפרקליטים, המייצג את כל הפרקליטים העובדים בחסות משרד המשפטים, בהתייחסות מטעם הארגון.

ב"הארץ" פורסם אתמול כי נציבות שירות המדינה החליטה להעמיד לדין משמעתי את גוטמן לאחר שנמצא כי דיווחה באופן כוזב על שעות עבודה וכי בעקבות דיווחים כוזבים נהנתה מסכומי כסף שלא היתה זכאית להם. על פי התובענה נגד גוטמן, בהזדמנויות רבות נהגה לדווח בדו"ח השעות על היעדרות לצורך עבודה בבית המשפט או לצורך פגישות עבודה, אך בפועל עסקה בענייניה הפרטיים.

לטענת גוטמן, החקירה נגדה נפתחה בעקבות תלונה שהגיש פרקליט מחוז חיפה, עו"ד עמית איסמן, שלטענתה רודף אותה על רקע יחסי עבודה עכורים וממניעים אישיים שלו. במשרד המשפטים דחו את הטענות בתוקף.

מלבד המעקבים אחרי גוטמן, נודע כי חוקרי הנציבות תישאלו גם את שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, יוסף אלרון, באשר לעבודתה של גוטמן. השופט אלרון וגוטמן שותפים בניסוח הצעות חקיקה וחלק משעות העבודה שעליהם דיווחה נגעו לפעילות זאת. השופט אלרון התבקש להתייחס למועדים שבהם נפגש בפועל עם גוטמן, מתוך כוונה לבדוק את אמיתות דיווחיה.

ארגון פרקליטי המדינה הודיע אתמול כי הוא רואה בחומרה רבה את התנהלותם זו של פרקליט המחוז איסמן, פרקליט המדינה משה לדור והממונה על המשמעת בנציבות שירות המדינה, עו"ד אסף רוזנברג, שהחליט על הגשת התובענה נגד גוטמן.

שילה טוען כי המעקבים נגד גוטמן הם תוצאת פעילותה בוועד ובעקבות עימות שהיה לה עם פרקליטת המחוז הקודמת, עו"ד לילי בורישנסקי, בנושא קיצוץ בסמכויותיה של המשנה לפרקליטת המחוז, והעברתן למי שמשמש כיום פרקליט המחוז, עו"ד איסמן.

שילה ביקר בחריפות פעולות בילוש אחרי פרקליטה בכירה, שטיפלה בהצלחה בתיקי פשיעה חמורים ומופקדת על טיפול בתיקים פליליים מורכבים. לדברי אחד הפרקליטים בפרקליטות מחוז צפון, העובדה כי נציבות שירות המדינה החלה במעקבים אחרי פרקליטים, ובמקרה זה פרקליטה בכירה, היא חציית קו אדום.

"מי שהיה יצירתי כל כך להפעיל נגד פרקליטה בכירה מעקבים סמויים צריך לדעת שהוא חצה קו אדום. יש פעולות חקירה שלא צריך לנקוט נגד פרקליטים... אם יש חשדות אפשר לנסות להוכיח אותם בדרכים אחרות מפעולות בילוש. בתקדים הזה הנציבות מחלישה את מעמד הפרקליטים, בטח הבכירים. לא כל מה שמותר במלחמה בארגוני פשע מותר בבירור משמעתי נגד פרקליטה בכירה", אמר הפרקליט.

פרקליט בכיר בפרקליטות מחוז תל אביב הוסיף כי "באופן עקרוני ברור שפרקליט לא חסין מפני ביקורת, אבל השאלה איך מפעילים את הכוח הזה. פרקליטים מאוד עצמאיים בעבודתם. פרקליטים לא מקבלים קהל ואי אפשר לבדוק מתי הוא יושב ועובד על תיק ומתי הוא קם מהכיסא. הבעיה שבמקרה הזה נראה שעשו שימוש בכלי קיצוני, שזר לעבודת הפרקליטות, לבירור משמעתי שיכול היה להתקיים בדרך אחרת".

מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה כי החקירה בעניינה של גוטמן נוהלה כפי שמקובל לגבי כל עובד מדינה הכפוף לדין המשמעתי, אם הוא בכיר או זוטר, פרקליט או פקיד. עוד נמסר כי ככלל, פעילות סמויה ומעקבים הם חלק מהליך חקירה, בהיותם מסייעים לאשש או להזים חשדות, כאשר משתמשים בהם על פי המתחייב בעת חקירה ועל פי שיקול דעת מקצועי של אגף החקירות. בנציבות לא התייחסו לשאלה אם פרקליט המדינה לדור נתן את אישורו המוקדם למעקבים.

עו"ד אילת פילו, דוברת מערכת בתי המשפט, מסרה בתגובה לתשאולו של השופט אלרון במסגרת החקירה, כי "מערכת בתי המשפט איננה מוסרת מידע על חקירות המתנהלות על ידי נציבות שירות המדינה".

מהפרקליטות נמסר אתמול בתגובה כי "לצערנו, העובדות שהובילו לחקירת אגף המשמעת בנציבות אינן ידועות לארגון הפרקליטים. אנו בטוחים כי לו ידעו מה החשדות שהיו נגד עו"ד גוטמן, שכללו דיווחי נוכחות כתובים על ידה, שהכילו דיווחים על דיונים וישיבות בית משפט שלא התקיימו כלל, לא היתה מועלית הטענה כי ניתן לברר את הדברים בבירור פנימי ולמצות את העניין בכך. אנו בטוחים שלו פעלה הפרקליטות באופן זה, היתה השאלה המופנית על ידי התקשורת חמורה לאין ערוך. אין זה מתקבל על הדעת כי כאשר ניצבת הנהלת הפרקליטות בפני דיווחים כתובים כוזבים ומבקשת לברר את הדברים, היא עומדת בפני ביקורת בגין פעולתה הניהולית הנכונה". לגבי אופן הבירור והחקירה נמסר מהפרקליטות כי הנציבות פעלה על פי שיקול דעתה המקצועי מבלי לבקש או לקבל אישור מפרקליט המדינה.



עו''ד רלי גוטמן. ''יחסים עכורים עם פרקליט המחוז גרמו לתלונה''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו