בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"חלק מהפוליטיקאים בישראל פועלים כמו משפחות פשע"

"הארץ" חושף את דיוני הוועדה המיוחדת לבחינת קשרי הון לשלטון בישראל: ניצב בדימוס יעקב בורובסקי הדהים כשאמר "הולילנד היא הזדמנות נדירה להציץ לקרביים של השחיתות. ח"כ שלי יחימוביץ' גילתה כיצד לוביסטים מזיזים ח"כים כבובות על חוט

9תגובות

במהלך שנת 2010 התכנסה ועדה מיוחדת שמינה משרד מבקר המדינה כדי לבחון את טיב הקשרים שבין הון לשלטון בישראל. את הוועדה ניהל במיומנות רבה נציב שירות המדינה בעבר, פרופ' רמי פרידמן, ועם חבריה נמנו בין השאר מפקד חיל האוויר לשעבר, עמוס לפידות, הפרופסורים למשפטים עמנואל גרוס ופרנסיס רדאי, עו"ד אלדד יניב, ניצב בדימוס יוסי סדבון, ד"ר דורון נבות וח"כ לשעבר מלי פולישוק, וכן נצ"מ בדימוס ד"ר מאיר גלבוע, חוקר משטרה ותיק.

בניסיונם לגבש המלצות שיפחיתו את הקשר הגורדי והמסוכן בין ההון לשלטון זימנו חברי הוועדה עובדי ציבור בכירים וקציני משטרה בעבר ובהווה, אילי הון ועיתונאים, כדי לקבל מהם דיווחים ישירים מהזירה וגם שלל עצות חיוניות. המפגשים הללו הניבו וידויים כנים המאירים באור קודר את הכנסת והממשלה ואת הברית ההדוקה בין הכוח השלטוני לכסף בישראל.

לוביסטים מאחורי הכתף

הלוביסטים, מתווכי העל בין אנשי ההון למסדרונות השלטון, תפסו מקום של כבוד בדיוני הוועדה. ח"כ שלי יחימוביץ' חוקקה לפני שנים אחדות עם השר גדעון סער חוק שנועד להסדיר את פעילותם של אנשי הצללים האלו וחייב אותם, בין השאר, לחשוף בפומבי את זהות שולחיהם. למרות זאת היא הודתה לפני הוועדה: "זה עדיין קרקס, הכנסת עדיין עמוסה לוביסטים. זה יוצר מראש סיטואציה של אי שוויון בין הציבור הרחב, שאמור להיות מיוצג על ידי חברי הכנסת ובחר בהם בבחירות דמוקרטיות, ובין בעלי ההון, כי רק בעל הון יכול להרשות לעצמו צבא לוביסטים שיסתובב במסדרונות הכנסת מבוקר עד ערב".

הטענה של יחימוביץ': "הלוביסטים משפיעים על חלק גדול מחברי הכנסת... לפעמים יש דיון מהותי, נכון ועמוק מאוד בוועדה, כל המשתתפים באים מוכנים, נושאים טיעונים בדם לבם, לפעמים יש ויכוחים אידיאולוגיים, ואז מגיע רגע ההצבעה. ברגע זה הרכב הוועדה משתנה לחלוטין, אל החדר זורמים חברי כנסת שלא השתתפו בדיון, לא יודעים על מה הדיון, ופשוט מצביעים כמכונות. גם אם מדובר בקומץ, ברגע שנכנסים שלושה חברי כנסת לוועדה שיושבים בה שלושה ממילא, יש כאן הטיה משמעותית של ההצבעות בכנסת.

"ויש גם חברי כנסת מתוחכמים יותר, שעובדים עם לוביסטים באופן צמוד ביותר וגם מכירים את החומר היטב, ואתה רואה אותם מלווים חוקים גדולים ומשמעותיים מאוד מההתחלה ועד הסוף ומנסים להטביע עליהם את חותמו של שולחם. שולחם עשוי להיות בעל ההון עצמו, אבל לפעמים אלו לוביסטים מן השורה, שמספקים בתמורה שירותים שהם בלתי ניתנים לכימות".

מתוחכמים יותר ומתוחכמים פחות, יחימוביץ' היא עדת ראייה ערנית של יחסי השעבוד בין חברי כנסת לאילי ההון ואנשיהם: "אני יושבת מול חברת כנסת אינטליגנטית ופעילה בדיון על חוק מסוים בוועדת הכספים ומאחוריה יושבת לוביסטית. והלוביסטית כל הזמן מתלחשת איתה. כשהדיון נגמר, הח"כית מסתובבת אליה ושואלת, לאן הולכים עכשיו? זה סיפור אמיתי. אני והעוזר שלי ישבנו אחד ליד השני והתפלצנו. ואז הלוביסטית עונה לה, עכשיו הולכים לוועדת הכלכלה. במקרה העין שלנו שזפה את הדיאלוג המצמרר הזה. הדיאלוגים האלה מתרחשים כל הזמן... כנראה הפוליטיקאית המתודרכת לא זכרה בדיוק מהי משימתה".

פרופ' אבי בן בסט, בעבר מנכ"ל האוצר, הציג דוגמה מקבילה משלו. הוא סיפר איך חזה בח"כ מדקלם את דברי שולחיו, אנשי ההון, בישיבה של אחת מוועדות הכנסת שעניינה היה חוק העוסק בשילוט בכבישי אילון. הח"כ לא הבין כלל מה שמו בפיו. "אתה יכול לראות במצלמות איך הם לוחשים לו מה להגיד והוא מיד אומר את זה..." סיפר בן בסט. "אני לא מומחה לתחבורה, אבל ברור שאפילו אם ייהרג אדם אחד בעשר שנים בגלל השלטים האלו, אסור היה לשים אותם... אם הייתי במשטרה הייתי מקים בזמן אמת צוות שיחקור את העניין".

דיון נוסף שהתקיים בנוכחות לוביסטים מהקצה העליון של הצמרת, כאלה שעונדים חפתים מוזהבים, עסק בהפרטת חברת החשמל. "תחנות הכוח הפרטיות עלולות להיות בידי משפחת עופר למשל. אנחנו רואים תהליך, שבו, במקום שחברת החשמל תהיה מונופול לאומי, היא הופכת למונופול של משפחת עופר", אמרה יחימוביץ' לחברי הוועדה. "מה אני חושבת על זה ערכית אפילו לא אתחיל להגיד... אבל מה קורה בישיבה כזאת? מגיע משה שחל, שבמקרה מייצג חברה בת של החברה לישראל של משפחת עופר וכל רצונו הוא שחברות אחרות לא יוכלו להיכנס לשוק. והוא נלחם בשיניים ובציפורניים שלא להקל עכשיו את תנאי הכניסה של חברות מתחרות, כדי שכל משק החשמל המופרט יהיה בידי משפחת עופר.

"שחל יושב שם, והוא ידיד שלי, וגפני, יו"ר הוועדה, נוהג בו כבוד, מדובר בשר לשעבר, והוא מציג את עצמו ואומר, אני הייתי שר התשתיות והאנרגיה ואני מכיר את הנושא היטב ואני אסביר לכם, והוא מדבר בלי הגבלת זמן, כי בכל זאת מגיע שר לשעבר... שאלתי, סליחה, את מי אתה מייצג, ורק אז קיבלנו את התשובה..."

חוק האכיפה המינהלית של הרשות לניירות ערך, המבקש לשים משקולות על רגליהם של השחקנים הגדולים של שוק ההון, הוא במה נוספת של משחק הכוחות הזה. "אני מזמינה אתכם לשבת בדיון אחד, על החוק", הציעה יחימוביץ' לחברי הוועדה, "בואו ושבו פעם אחת בישיבה ותראו אילו חברי כנסת רוצים אכיפה מינהלית בשוק ההון, ואילו יעשו הכל כדי שהחוק הזה לא יעבור. כדי שיעוכב, כדי שיעוקר מתוכן".

הח"כים המסורים זוכים בתמורה מגוונת על השתדלותם. אחת מן התשורות שמרעיפים עליהם הלוביסטים היא יחסי ציבור אינטנסיביים או שירותי תיווך בינם ובין עיתונאי צמרת. "חבר שלי, עיתונאי בכיר", המשיכה יחימוביץ' להאיר עוד פינות אפלות בקומת הוועדות של הפרלמנט הישראלי, "סיפר לי לפי תומו שהוא עומד להיפגש עם חבר כנסת מסוים. שאלתי אותו, למה, מה לך ולו, הוא הרי לא מתעסק בנושאים שאתה מתעסק בהם. אז הוא נקב בשמה של לוביסטית שגם היא חברה שלו ואמר, היא המליצה לי להיפגש איתו, כי יש לו דברים מעניינים להגיד.

"האמינו לי", העידה יחימוביץ', "שלאותו חבר כנסת אין דבר וחצי דבר מעניין להגיד. אבל הוא שייך לקבוצת חברי הכנסת הצייתנים שמופעלים בידי אותה לוביסטית, לטובת בעלי ההון שמשלמים לה, ובין התמורות שהיא מספקת להם יש גם מפגשים עם עיתונאים בכירים, ידיעות חיוביות עליהם בתקשורת ומתן פומבי להצעות חוק שלהם... יש חברי כנסת שהם חסרי ישע לחלוטין בתחום זה (של התקשורת), והציבור באמת לא מתעניין בהם, אז בא לוביסט ונותן להם את הסחורה היקרה הזאת, והם שלו".

שוחד מעל השולחן

ניצב בדימוס יעקב בורובסקי, בעבר יועץ מבקר המדינה לענייני שחיתות, הציע לחברי הוועדה להתייחס אל חלק מהפוליטיקאים ומעובדי הציבור בישראל ששמם נקשר לפרשות שחיתות כאל משפחות פשע, לא פחות: "אני חושב שפרשת הולילנד היא הזדמנות נדירה לכולנו להציץ לקרביים של השחיתות ולראות איך היא פועלת. מה אומרת השיטה? היא אומרת: נשתלט על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ועל הוועדה המחוזית ועל הוועדות הארציות, נשלח נציגות לרשות המסים, נהיה במרכז ההשקעות, במינהל, וכך השתלטנו בלי שאנשים שמו לב... כך פועלת פשיעה מאורגנת... יש לה חיילים, שרי אלפים, שרי מאות, שרי עשרות ועוזרים. ככה זה עובד".

בורובסקי גם מנה כמה היררכיות כאלה ומיפה אותן. משפחת שרון, על פיו, היא "משפחת פשע", ואחד השרים הבכירים בממשלת שרון היה "שר האלפים" של המשפחה. גם מקורביו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט לא זכו למחמאות מפיו: "אברהם הירשנזון הוא חלק מהקבוצה... לא סתם הוא מונה לשר אוצר... אני שותל אותו כדי לפתור לי את הבעיות האחרות... זה לא רק שהירשנזון הלך לכלא, זה שכל קבוצת המקורבים קיבלה סטירת לחי אדירה".

בעדותו תיאר בורובסקי שיחה, מטרידה מאוד לכאורה, שניהל עם גנרל מצה"ל: "פנה אלי קצין בכיר ביותר בצבא וסיפר לי שלא מונה לרמטכ"ל כי לא נתן את האישורים למרטין שלאף, לאניות הקזינו שלו באילת".

מטרידה לא פחות היא תלונה שהגיעה לניצב בדימוס כאשר עבד במשרד מבקר המדינה. הפונה, יזם, סיפר כי ביקש לקבל מענק שלטוני של 13 מיליון שקל ובעקבות המלצות שכר לשם כך את שירותיו של עו"ד מסוים. הוא נדהם לשמוע כי זה מבקש ממנו לא פחות מ-40% מדמי המענק, אם יאושר. "עורך הדין אומר ליזם, תגיד לי, אתה חושב שכל הארבעים אחוז זה עבורי? ואז הוא נותן לו את השמות - השר הזה, העוזר הזה, האיש הזה".

אם בורובסקי דיבר על שרים וראשי ממשלה, הרי ראש העירייה המוערך של חולון, מוטי ששון, פרש לפני חברי הוועדה את תרבות השוחד שפשתה בשלטון המקומי. ששון סיפר על חבר ילדות, כיום מנהל חברה ציבורית, שקיבל הצעה שאי אפשר לסרב לה מיזם אשר ביקש תוספת של 200 יחידות דיור: "(החבר שאל) איך הוא ייתן לו שוחד? היזם ענה לו, מה הבעיה, אני אעביר לך לחברה בחו"ל. תכתוב ?ייעוץ'. החבר שלי בא אלי. אמרתי לו, מה, נפלת על הראש? מה ייעוץ, מה אתה צריך להסתבך?... השיטות האלה פועלות ביומיום, זה עצוב... אתה רואה את זה עושה קומבינות ואת ההוא עושה קומבינות, זו מדינה שעושים בה קומבינות... על השולחן... הפיתויים גדולים, לאף אחד לא אכפת מהקופה הציבורית".

ששון שיתף את חברי הוועדה במה שקרה לו כשהחליט להרחיק מטווח עין איש עסקים, שנהנה בעבר מקשרים והטבות בעירייה, בעיקר בתחום הנדל"ן: "איימו עלי. האדם הזה החזיק את אחד השרים. מה זה נקרא החזיק? אם היו שם בריתות או דברים מהסוג הזה, הוא מימן אותם... שרים בישראל הפעילו עלי לחץ. אמרו לי, אם הוא יתאבד זה רק בגללך".

יו"ר הוועדה, פרופ' רמי פרידמן, התקשה להאמין: "שר אמר לך את זה?" וששון ענה: "כן... יום אחד התקשר אלי אברהם כץ עוז ואמר לי, תשמע, עוקבים אחריך ומצותתים לך... רצתי לחפש ואז גיליתי בננה כזאת שמצמידים לטייפ".

ששון סיפר כי התייעץ בהקדם עם ראש אגף החקירות אז, ניצב יוסי סדבון, וזה המליץ לו להגיש תלונה במשטרה: "ואז הגיע אלי עוד מידע, שמנסים לשלוח לי נערות ליווי, וכל זה משום שהפסקתי את החגיגה של איש עסקים בבניין העירייה. כל מה שרצו ממני היה שאתן לו כל מיני הטבות. אמרתי, על גופתי. נפתחה מלחמת עולם... אמרו לי שישלחו לי נשים נשואות לבית... יצלמו אותן נכנסות אלי הביתה כדי שהבעלים יתפסו אותי ויכסחו אותי. זה נשמע מטורף והזוי, זה נשמע אולי מתאים לספרים, אבל זה היה אמיתי".

האיש שלטענת ששון ניסה לתפור לו את התיק הכבד הלך לעולמו: "אם היית יודע בכמה כסף הוא תמך בשרים, ים של כסף", אמר ששון בהתרגשות לאחד מחברי הוועדה. "אתם חושבים שהשרים מתעסקים במשרדים שלהם? אף אחד, זה שטויות, אין לו כסף מהמשרדים שלו".

מסלולי ההשחתה

"בעשרים השנים האחרונות אנו עדים לתהליך גובר של השחתה", הודה לפני הוועדה גם היועץ המשפטי לשעבר מני מזוז. חבר הוועדה פרופ' עמנואל גרוס שאל את מזוז מדוע לא נחקק חוק המפרט את האיסורים החלים על נבחרים ופקידים בכירים בתחום הדמדומים שבין הון לשלטון. "הסיכוי להעביר החלטה כזאת לא שואף לאפס, הוא אפס", ענה מזוז בכנות רבה והסביר מהי הסיבה: חוסר רצונם של הפוליטיקאים לחוקק חוקים שירחיקו אותם מהפרי האסור.

"הזכרתי קודם את הנושא של הפרת האמונים (חוק לקוני ועמום שתפקידו להיאבק במעשי שחיתות של בכירים בשירות הציבורי, ג"ו). לכאורה לאנשי הציבור יש אינטרס לקדם את החקיקה הזאת... ואנחנו באנו והצענו להפוך את השורה וחצי הזאת לסעיף מפורט של עמוד וחצי בחוק העונשין... חמישה דיונים כבר התקיימו בוועדת השרים לחקיקה - אותה ועדה שמעבירה את כל הרפורמה בתכנון ובבנייה בחצי ישיבה, את כל חוק ההסדרים בישיבה אחת - וזה ממשיך להיות תקוע. למה? כי הם רוצים שזה יהיה בלי הסעיף הזה ובלי הסעיף ההוא ובלי ניגוד עניינים".

מזוז סיפר לחברי הוועדה באיזה אופן מתעתעים פוליטיקאים בכירים במבקר המדינה כשהם נדרשים להציג את הצהרת ההון שלהם, העשויה לחשוף קשרים אסורים עם אילי הון: "למבקר המדינה אין מספיק כלים לבדוק אם ההצהרות שניתנו לו הן הצהרות אמת והצהרות ממצות. וכשאנחנו בדקנו בדיעבד הצהרות שונות שהוגשו למבקר, גילינו שהיו שרים שאפילו לא התאמצו לתת הצהרה מלאה. הם כנראה לא חששו שמישהו יבדוק אותה אי פעם ברצינות".

חברי הוועדה התייחסו בדיוניהם לדילוגי הקנגרו של נבחרים ועובדי ציבור, שעם סיום כהונתם עברו היישר למשרות נחשקות בחברות של אילי הון. מזוז הודה כי מנגנוני אכיפת החוק לא מטפלים בעניין זה באפקטיביות למרות חוקי הצינון: "יש להטיל מגבלות חמורות יותר, ולא רק מבחינת הנורמה אלא גם מבחינת מנגנוני האכיפה. היום אין בתחום הזה אכיפה או שהיא מוגבלת מאוד. נציבות שירות המדינה לא מקיימת מעקב. אגב, אחד התחומים הפרוצים, ואולי התחום הכי פרוץ, הוא זה הביטחוני, ששם מסתובבים מיליארדי שקלים ודולרים ואנשים שעוסקים בכך לא מוכרים לציבור לחלוטין... האכיפה שם קרובה לאפס".

פרופ' בן בסט הפנה את תשומת לב הוועדה לתופעה דומה התופסת תאוצה: מעבר של בכירים ברשות לניירות ערך ובפיקוח על ההון היישר אל זרועותיהם החמימות והמפנקות של שחקני שוק ההון. בן בסט הזהיר גם מ"הפירמידות הגדולות במשק", מקיומם של "קונגלומרטים גדולים, שנבנים במינוף אדיר בכספו של הציבור", ומן האפשרות ש"איל הון מקומי יהפוך לברלוסקוני ישראלי".

פרקליט המדינה עו"ד משה לדור זיהה קשר נוסף בעל פוטנציאל סיכון: זה שבין פרקליטי הצמרת לשועי השלטון. "עורכי הדין הידועים ביותר, המפורסמים ביותר, המופיעים מעל אינספור במות... כשהם מתחילים להתחבר אל אנשי הרשות, גם בלי שנזהה שם איזושהי עבירה פלילית, נהנים מסוג של ביטחון בקשר שלהם עם השלטון. ואילו השלטון, שמתחכך בהם, מפיק מזה לא מעט תועלת והנאה בהמשך הדרך. לפעמים גם ממליצים על פלוני ואלמוני, כדי שיקודם לתפקיד ברשות המסים וכו'... בחיבורים האלה צריך לטפל... להגביר את המודעות לכך שזה מסוכן, פסול".

הוועדה עסקה רבות גם בפגישות התכופות בין אנשי הון לפוליטיקאים, כמו זו שהתקיימה - ועוררה ביקורת - בין איל ההון נוחי דנקנר לשר האוצר יובל שטייניץ במשרדיה של קבוצת אי.די.בי. ד"ר מאיר גלבוע הציע, למשל, כי שרים יחשפו את לוחות הזמנים שלהם וכי תיאסר פגישה שכזאת בלי השתתפות של עובד מדינה. "מבקר המדינה צריך לבדוק פגישות אלה", אומר עכשיו גלבוע ל"הארץ", "וליצור את הנורמות באמצעות ביקורת ולא באמצעות המלצות לחקיקה, מכיוון שהמלצות אלו יידחו בידי הכנסת".

איל הון על השטיח האדום

גם שני אילי הון הופיעו לפני הוועדה: דן פרופר, מבעלי חברת אסם, ואלפרד אקירוב, יזם הנדל"ן שבמגדלים המפוארים הקרויים על שמו בצפון תל אביב גרים כמה נשואי פנים, ובהם שר הביטחון אהוד ברק. השניים המחישו כי לחלוקה להון-שלטון אפשר להוסיף גם חלוקה משנית - להשקפות עולם בקרב בעלי ההון.

דן פרופר שיתף את חברי הוועדה במה שכינה "אחת הרעות החולות במדינה - תופעת המאכערים". "זו התופעה החמורה ביותר", הוא הגדיר. "אם אני הולך לוועדות מחוזיות, והייתי בהן... או למינהל המקרקעין, או לעיריות, בכל פינה יש מאכער... מה היתרון שלו עלי אם לא הקרבה שהוא קנה למישהו? ואז כמובן גם אתה מרגיש שחלק מהפקידות שמולך... מקשיחה עמדה כי באת בלי המאכער".

פרופר גם הצטרף לדעתו של משה לדור וגינה את שתיקתן של דמויות בצמרת בחקירות המשטרה: "יש דברים שהם חריגים בכלל. אני לא משפטן, אבל כשאני רואה שיש שר בממשלה (שר העבודה והרווחה לשעבר יצחק הרצוג, ג"ו) ששמר בזמנו על זכות שתיקה בחקירה, וזכות שתיקה, עד כמה שאני מבין, ראויה רק כאשר האדם חושב שיפליל את עצמו אם ידבר, פירושו של דבר שהוא ידע שהיה מפליל את עצמו. והוא שר בממשלה. אני לא מביא את זה כדוגמה לאיש, בעיני הוא איש טוב. אני מציג את התופעה. התופעה חמורה".

מהצד השני סיפק אקירוב הופעה רגשנית של בעל הון נעלב. "אני כבר לא עושה עסקים בארץ", הוא פתח בנאום לוהט, "פה שונאים אותי, אני יודע. שאל את שלי יחימוביץ'. תאמין לי, שונאים אותי בכל מקום".

כשהתבקש יזם הנדל"ן להסביר מדוע חדל לעבוד בישראל אמר לחברי הוועדה: "אתה לא יכול לעבוד בלי שלטון. אני עושה פרויקט בנייה. בלי ראש עיר, בלי מהנדס עיר, בלי ועדה מחוזית אי אפשר לעבוד. יש הון ושלטון. אני בעל הון... ואני לא יכול להתקבל בלשכה של ראש עיר. אני לא יכול להתקבל אצל אף אחד... היום אני עובד בשוויץ, באנגליה, בצרפת ובהולנד ואין לי שום בעיה. ראשי עיר פורשים לפני שטיח אדום. ראשי קנטונים, המקבילה של ראש הממשלה בשוויץ, מקבלים אותי מתי שאני רוצה, איך שאני רוצה".

בלהט רב השווה אקירוב בין החום הלבבי העוטף אותו בארצות ניכר ובין הצינה שמפגינים כלפיו נבחרי הציבור המפוחדים שלנו: "לא יכול להיות שראש עיר לא יכול להיפגש איתי כי הוא פוחד. אין הון ושלטון, יש עיתון ושלטון, וראש העיר מפחד מהעיתון. אם העיתון יכתוב עליו שהוא נפגש עם יזם זה ואחר, אז תיכף לא יבחרו בו, כי היזם הוא אדם עשיר. נוצר מצב ששונאים את מי שיש לו כסף. ואיתו ראש העיר לא נפגש. בלשכה של ראש העיר תל אביב לא הייתי כבר עשר, אולי שמונה שנים. הוא לא רוצה להיפגש איתי. הוא מפחד.

"אותו ראש עיר הולך בכל שבת על שפת הים. אז לפעמים הוא יושב בשולחן שדב לאוטמן יושב בו, יש איזה פרלמנט, גם אני יושב, יושבים עוד אנשים. הוא שותה קפה. הוא קם, מוציא 15 שקלים מהכיס, כדי שכל העולם יראה, ושם אותם על השולחן. שאף אחד לא יעז להגיד שהזמינו את ראש העיר לקפה. אני לא מבין, זו לא הגזמה? מה, צ'יץ' לא שתה איתי קפה? מישהו אמר שצ'יץ' אדם לא ישר? טדי קולק לא שתה איתי קפה? אני לא יכול להזמין ראש עיר לקפה ב-15 שקלים? אפילו מפקד משטרה אני יכול להזמין. מה קרה? בניתי את המגדלים הכי מפורסמים. יותר אני לא עושה כלום. למה? זה הרי לא כיף שיהודים שעבדו פה, עלו לארץ, עשו את הכסף שלהם פה, ייקחו את הכסף ויירדו לחוץ לארץ".

אקירוב הוא מידידיו הקרובים של אולמרט, שנחקר בעבר בחשד כי בשבתו כשר האוצר ביקש להטות מכרז של בנק לאומי לטובת איל ההון האוסטרלי פרנק לואי, גם הוא חבר קרוב של אקירוב. מי שהגיש את התלונה נגד אולמרט היה החשב הכללי לשעבר ד"ר ירון זליכה. התיק נסגר על ידי פרקליט המדינה לדור מחוסר ראיות, ועכשיו מצא אקירוב זירה טובה להתגולל בפראות על זליכה, אף שבית המשפט העליון מתח ביקורת נוקבת על אולמרט בפרשה זו: "למה לא מביאים למשפטים אנשים שהתלוננו תלונות שקר? למדינה זה עלה מיליונים ועשרות מיליונים. אני הייתי בחקירה כזאת... בדקה המשטרה, בדק משרד מבקר המדינה, ולא מצאו דבר. למה לא מעמידים לדין אדם כזה? הרי הוא ידע שהוא משקר, הוא ידע שהתלונה שלו שקרית. אני מקווה שאתם יודעים על מי אני מדבר. אני מדבר על זליכה".

על פרויקט אחר שקידם החבר אולמרט, ושנחקר גם הוא על ידי המשטרה, פרויקט הולילנד, דווקא לא הרעיף היזם אקירוב מחמאות: "בכל פעם שאני עובר שם בא לי להקיא".

דיוני הוועדה מציעים עוד סיפורים רבים מעוררי סקרנות, הצעות ייעול קוסמות ודיאלוגים שנונים. אבל דיאלוג הממחיש באופן התמציתי והמובהק ביותר את מה שקרה לישראל עם הזמן הוא אולי זה שהתנהל בין אחד מהמפקדים הבולטים של חיל האוויר, עמוס לפידות, ובין משה מזרחי, מי ששימש כראש אגף החקירות במשטרה ונבעט מתפקידו אחרי שחקר יותר מדי אנשים בצמרת.

לפידות: "פעם, לפני 40-50 שנה, היתה נורמה והיו כמה שסרחו ופשעו, וברגע שגילו אותם הם תקעו לעצמם כדור בראש".

מזרחי: "היום תוקעים כדור בראש של החוקרים".


 



ח''כ שלי יחימוביץ' וגדעון תדמור, מנכ'ל דלק אנרגיה, בדיון על מסקנות ועדת ששינסקי
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו