בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "דב ויסגלס, כמה שווה היום מלה כתובה של עורך דין?"

שיחת היום

תגובות

ענף עריכת הדין רשם ב-2010 עלייה של 9% בהכנסותיו, שהסתכמו ב-13.1 מיליארד שקל, כך מעריכים כלכלני חברת המידע דן אנד ברדסטריט. לפי נתוני החברה, שפורסמו בשבוע שעבר, הפדיון השנתי הממוצע לעורך דין בישראל עמד ב-2010 היה 283 אלף שקל. ועוד נתון המלמד על פריחת מקצוע עריכת הדין: ב-20 משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל נרשמה במהלך 2010 עלייה של 6% בשיעור עורכי הדין המועסקים - יותר ממאה עורכי דין חדשים. על פי הערכות החברה, מדובר במגמת שיפור מתמשכת בהכנסות שאת פירותיה אפשר יהיה לראות גם בשנת 2011. וכך יוצא שבעוד שבישראל יש עורכי דין שעסוקים במלחמת הישרדות ובמרדף אחרי לקוחות, יש עורכי דין אחרים שגורפים לכיסיהם הכנסות עתק.

עו"ד דב ויסגלס, מעורכי הדין הבולטים בישראל, ממייסדי משרד ויסגלס אלמגור ושות', שעיקר עיסוקו בתחום האזרחי והוא מעסיק בשני סניפיו, בתל אביב ובחיפה, כ-50 עובדים. בתקופת כהונתו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון שימש ויסגלס מנהל לשכתו. ויסגלס מתייחס בספקנות לנתונים המתפרסמים על הכנסותיהם של משרדי עורכי דין, שכן "משרדי עורכי דין אינם חברות ציבוריות החייבות לדווח על הכנסותיהם, אלא להפך, מקפידות לשמור על הנתונים הכספיים שלהם בחשאי ובצנעה", הוא אומר.

אבל בכל זאת, יש שכבה לא מבוטלת של עורכי דין שמתפרנסת יפה מהמקצוע, למרות הטענות על הצפת השוק בעורכי דין.

"ציבור עורכי הדין מתחלק לקבוצה לא גדולה של משרדי עורכי דין גדולים ומצליחים, ושכבה רחבה מאוד של משרדים יחסית קטנים יותר, בדרך כלל של צעירים, שסובלים מתחרות רבה שגורמת להורדת מחירים ותופעות שדווקא מפחיתות ההכנסה".

איך אתה מסביר את הפריחה המחודשת בהכנסות המשרדים אחרי תקופה של ירידה בענף?

"באופן כללי, הענף תמיד היה פונקציה של ההתפתחות הכללית והכלכלית במשק, ועכשיו אנו צופים בשנה שנייה של צמיחה נאה, וצמיחה משמעותה גידול בפעילות הכלכלית והדבר משפיע באופן ישיר על צריכה של שירותים משפטיים: יותר חוזים נחתמים, יותר חברות קמות, יותר נכסים נמכרים ונקנים וכמובן שהפעילות העסקית גדלה".

אבל גם עודף המשפטיזציה עושה טוב להכנסות עורכי הדין.

"המשפטיזציה של החיים היא תופעה שכבר קיימת בישראל בתהליך לפחות ב-20 שנה האחרונות. כשמסתכלים על מגמת צריכת השירותים המשפטיים בתקופה הזאת ברור, למשל, שהרגולציה הכבדה בכל תחומי החיים והמערכות, הסטנדרטים והכללים שהתווספו לטוב ולרע, גורמים לכך שאנשים צריכים לכלכל צעדיהם יותר בקפדנות ולהתחשב יותר ב'מותר' וב'אסור'. התוצאה היא יותר ייעוץ משפטי ויותר פרנסה לעורכי דין".

אולי גם לתרבות העסקית היום יש חלק בזה?

"אני בהחלט חושב שהיום אנחנו מוצאים יותר רמאים, יותר מאחזי פנים, יותר אנשים שעושים שימוש לרעה במורכבויות המשפטיות".

ולכן יש צורך בעורכי דין צמודים יותר מאשר בעבר?

"תראה, אם בעבר עסקאות ענק היו מסתיימות בתקיעת כף או ברישום על מפית נייר בבית קפה, היום יש לחוזים אלפי עמודים ונספחים".

ממה זה נובע?

"זה נובע מחוסר אמון, מחששות, מתרבות עסקית פחות מפותחת, שבה להבטחה בעל פה ולמלה הנאמרת יש פחות ופחות משקל וממילא עולה משקלם של מסכמים כתובים. בתרבות עסקית מפותחת זה לא היה קורה, למלה הנאמרת היה ערך".

אתה תומך בהגבלת הכניסה של עורכי דין חדשים לשוק כדי שלא תיפגע פרנסת עורכי הדין הקיימים?

"אני לא תומך בהגבלת הכניסה למקצוע, למרות כל הדיונים רבי השנים בעניין".

דווקא לשכבה הרחבה של עורכי דין, צעירים ברובם, שנאלצים להילחם כדי לשרוד, לפעמים על חשבון טיב השירות שהם מספקים, כדאי אולי להגביל את הכניסה של עורכי דין חדשים?

"יש פה שני ערכים שמתנגשים: מצד אחד יש רצון למנוע תחרות, שלעתים היא גורמת לתופעות לא רצויות בין עורכי דין של גניבת לקוחות, של ניסיון לקיים את השירות שמחירו כל כך מופחת במנגנון של הפחתה בטיב השירות. אבל מנגד, מדינה שבה חופש העיסוק מעוגן בחוק יסוד וחופש ההזדמנות הוא ערך, איני רואה דרך למנוע מצעירים לבחור במקצוע".

אז להניח לתחרות לעשות את שלה ולאפשר לטובים לשרוד?

"נכון, אני חושב שצריך, אולי בלית ברירה, להניח לכללי השוק לפעול כך שהמיון והסינון הטבעיים יעשו את שלהם, כמו בכל תחום מתחומי החיים".

אבל בינתיים עוד ועוד סטודנטים מוסמכים לעריכת דין.

"זה נכון, אבל אני רואה היום יותר ויותר עורכי דין צעירים שדווקא פורשים מעריכת דין ונקלטים בתחומים נוספים. עריכת הדין מעניקה להם תשתית וכלים גם בפעילויות אחרות, כך שלא כל המוסמכים לעריכת דין באמת מצטרפים למקצוע אחר כך".

היית מייעץ לאדם קרוב לך להיות עורך דין?

"אני כבר רחוק גם בגיל וגם במעמד ממצב ראשוני של עורכי דין צעירים. אבל, בעיקרון זה מקצוע חופשי במובן החיובי של המושג, שמאפשר לפתח קריירה לאנשים ללא הון ראשוני גדול, ללא צורך בהשקעות פיזיות ובתשתיות מפותחות, בייחוד באמצעי התקשורת ובדרכי ניהול המשרד של היום".

ומאפשר גם להרוויח.

"המקצוע הזה מאפשר יכולת לפתח קריירה שיכולה להביא למעמד חברתי ראוי וגם למצב כלכלי של רווחה. יש מעט מאוד עיסוקים שההזדמנות שבהם, חרף הקשיים, היא כזאת כמו בעריכת דין".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו