בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לראשונה בכנרת: עברייני סביבה הורשעו על פי החוק לשמירת הסביבה החופית

בפעם הראשונה, שני עברייני סביבה אשר פגעו בכנרת הורשעו על פי החוק לשמירת הסביבה החופית, שהוחל לפני שנתיים וחצי

תגובות

שני בני אדם שפגעו בחופי הכנרת הם הראשונים עליהם הוחל החוק לשמירת הסביבה החופית בכנרת. השניים הורשעו לפני כשבועיים על ידי השופטת לילי יונג-גפר, סגנית נשיא בית המשפט השלום בנצרת. במקרה אחד הורשע חבר קיבוץ גינוסר שביצע בחוף הכנרת עבודות לחישוף הקרקע, שכללו את ישור השטח, הפיכת הקרקע, ריסוק צמחיה עבותה, ניכוש ועקירת צמחיה וחרישת הקרקע באמצעות כלי מכני, הרתום לטרקטור, וזאת ללא רישיון או היתר כדין, ובאופן שגרם לפגיעה בסביבה החופית.

בגזר הדין התייחס בית המשפט לחשיבות שמירת הסביבה החופית בכלל ובכנרת בפרט, וקיבל את חוות הדעת מטעם התביעה, שקבעה כי במעשי הנאשם נגרמה פגיעה במערכת האקולוגית הקיימת בסביבה החופית. לפי חוות הדעת נסיעה בכלי רכב ממונעים על החוף, פוגעת בתשתית האגם, הורסת בתי גידול טבעיים ומחסלת את מאגר גופי הקיימא של צמחים ובעלי חיים מיקרוסקופיים שינבטו, ייבקעו ויפתחו אוכלוסיות חדשות כאשר המפלס שוב יעלה.

בית המשפט גזר על הנאשם קנס של 20 אלף שקלים או שלושה חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם לקרן לשמירת הניקיון. בנוסף חויב הנאשם לחתום על התחייבות בסך 10,000 שקלים להימנע מעבירה על החוק לפיו הורשע.

במקרה נוסף הרשיעה השופטת יונג-גפר נאשם אשר הורה לפועל לכרות חול בחוף הכנרת, סמוך למושבה מגדל. במהלך החפירה, שבוצעה ללא רישיון או היתר כדין, נפגעו מני צומח וקינים, שהיו מצויים בסביבה החופית של הכנרת, ונגרם חשש לפגיעה בסביבה החופית. בית המשפט גזר על הנאשם קנס בגובה 12 אלף שקלים או 120 ימי מאסר תמורתו. גם במקרה זה, הקנס ישולם לקרן לשמירת הניקיון. בנוסף חויב הנאשם לחתום על התחייבות בסך 12 אלף שקלים להימנע במשך שלוש שנים מן העבירה בה הורשע.

עם זאת, השופטת ציינה כי "הפגיעה שנגרמה כאן לצמחיה, אינה פגיעה נצחית, שכן ד"ר זהרי (מנהלת המעבדה לחקר הכנרת, א.א.) אישרה בחקירתה, כי הצמחיה יכולה לגדול מחדש גם אחרי ביצוע כיסוח, כאשר, בדרך כלל, צמחיה חופית מתחילה לצמוח שנה אחרי שהמפלס ירד, ויכולה להגיע למספר מטרים בעונה אחת".

שתי ההרשעות האלו הן ציון דרך במאבק לשמירת חופי הכנרת. מדובר בכתבי אישום שהינם תוצאת עבודתם של יחידת פקחים שתפקידם הוא לאכוף את חוק שימור הסביבה החופית שהוחל על חופי הכנרת רק לפני כשנתיים וחצי, במסגרת אישורו של "חוק הכנרת". הפקחים הם עובדי רשות הטבע והגנים ופעולתם במסגרת יחידת האכיפה בחופי הכנרת מתוקצבת על ידי המשרד להגנת הסביבה.

בעבר יוחד חוק שימור הסביבה רק על חופי הים התיכון, הרחבתו, התאמתו והחלתו גם על חופי הכנרת נחשבת לצעד משמעותי במאבק להגנה על סביבת חופי הכנרת מפני פגיעה בהם ובהבטחת זכות הציבור למעבר חופשי בחופים. מטרת החוק היא להגן על רצועת החוף סביב הכנרת מפני שלל פגיעות פוטנציאליות; מזיהום ועד לעבירות תכנון ובניה.

עם השנים הלכה והפכה הכנרת מטרה לפגיעות מגוונות, אולם למרות הלחץ הגובר עליה המדינה התעלמה מכך במשך שנים ארוכות, עד חקיקת החוק להסדרת חופי הכנרת, לפי כשנתיים וחצי , שאמורה להצטמצם הפגיעה בה.



דייגים בכנרת. תצלום: ירון קמינסקי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו