בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גזר הדין של משה קצב - צדק בלי כבוד

החטא ועונשו

תגובות

בית המשפט המחוזי בתל אביב עשה אתמול מלאכה מובנת מאליה ומעוררת התפעלות כאחת. ישבו השופטים, למדו את העובדות, קראו ושמעו עדויות ונאומי סיכום, הכריעו בדין, ולבסוף גזרו עונש חמור אך הגיוני ומנומק.

כמה פשוט, לכאורה. ואכן, מובן מאליו. האין זה תפקידו היומיומי של בית משפט? אלא שבנסיבות המורכבות שבהן ניתן גזר הדין, ובאווירה שבה התנהל המשפט, אפשר בהחלט להתפעל מגזר הדין, שנכתב בהקפדה, בתבונה ובאחריות, הביא בחשבון את כל ההיבטים וההתרחשויות שגרר המשפט, ואף פתח צוהר לערעור בדעת מיעוט מנוסחת לעילא.

גזר הדין נטוע היטב בשני תחומים נפרדים לכאורה: המשפטי והציבורי. בתחום המשפטי, הוכיחו השופטים קרא, סוקולוב ושבח, כי גם כאשר התקשורת, הרחוב, הנאשם ומקורביו מנסים להטות את כף המאזניים - השופטים אולי "רק בני אדם" כפי שנהוג לטעון באחרונה, אך בעטותם גלימה יש להם לא רק מחויבות, אלא גם יכולת לשפוט ללא משוא פנים.

"כולם שווים בפני השופט", ציטט השופט קרא את דבריו החדים כתער של השופט חיים כהן, "שר השרים ואחרון הבטלנים, צדיק הדור והמועד בפושעים... כשעומדים בדין זה מול זה כאילו עירומים הם כביום היוולדם". מימושו המובהק של העיקרון הזה בגזר דין קצב, משמעותי לא פחות, ואולי אף יותר, מקביעתם החשובה והמפורשת של השופטים, כי אף שברור שלמורשע נגרם סבל בל יתואר, סבלה של הנאנסת חמור מסבלו.

אבל בתחום הציבורי, שראשו בעולם המשפט ורגליו בעולם הציבורי, שבו מתחוללים בשנים האחרונות שינויים תרבותיים, חברתיים ופוליטיים מדאיגים - ספק אם בית המשפט הצליח להשפיע. אמנם השופטת שבח מתחה ביקורת חריפה על הפרקליטות שלקחה חלק במשחק מסיבות העיתונאים וההדלפות, על הסנגוריה ועל התקשורת; ואמנם השופטים קרא וסוקולוב מתחו ביקורת על ה"דיבור בשני קולות" של ההגנה, ודחו את טיעונה ולפיו יש להקל על קצב כיוון שהידרדר "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא" - ואף קבעו חד-משמעית שהנשיא לשעבר ניצל את מעמדו הרם כדי להרע, ואמנם היה בכל אלה לשגר אזהרה חמורה לאנשי ציבור שיתייחסו בכבוד לכל אדם - אבל לנגד עיניהם התרחש מחזה שהוכיח שהנורמות שהם מבקשים לחזק נפרצו מזמן.

כי מרגע שהנשיא לשעבר, שבחר לא לנצל את זכותו הלגיטימית למלה האחרונה, החל לצעוק לעבר השופטים כי עשו עוול ונתנו לשקר לנצח, הוא ביזה את עצמו ואת בית המשפט וחשף את אמות המידה הציבוריות שהדריכו אותו, כנראה, כל חייו. עבריינים מטיחים בשופטיהם האשמות שונות. אדם שגם לאחר שנתפס בקלקלתו עדיין נודעת לו השפעה על ציבור רחב גורם נזק נורא כשהוא מאשים את בית המשפט בשקר. צדקה השופטת בדימוס עדנה בקנשטיין שאמרה אתמול כי נורא לראות נשיא לשעבר כה שפל וכה מושפל. צדק היה אתמול בבית המשפט. כבוד לא היה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו