בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נשות לוד בין הפטיש לסדן: הפחד מהמשפחה, אוזלת היד של הרשויות

רק שתי עובדות סוציאליות דוברות ערבית בעיר

תגובות

הנשים הערביות בלוד אינן מוכנות להבליג על רצח יסמין אבו זעלוק, שגופתה נמצאה שלשום בעיר. אתמול בסניף עמותת סינגור קהילתי בלוד, התארגנו כמה פעילות חברתיות למחאה המתגבשת: הקמת סוכת אבלים והנצחת זכרן של הנשים הערביות שנרצחו בעיר בשנתיים האחרונות. "נקים סוכת אבלים ליד המשטרה, אבל עם שמותיהן של כולן, לא רק של יסמין", אומרת סמאח סלאימה אגבאריה, עובדת סוציאלית מעמותת נע"מ (נשים ערביות במרכז), הפעילה בעיר. "צריך תגובה חזקה. ברור שאם נשתוק, זה אומר אישור של עוד רצח".

מאז רצח אבו זעלוק, מתנחמת אגבאריה בדבר אחד: הפעם, לראשונה, לא מגדירים את ההתנקשות ביסמין כ"רצח על חילול כבוד המשפחה". הנימוק שניתן על ידי הרשויות השונות הוא חוסר שיתוף הפעולה של הנפגעות עם גורמי המשטרה והרווחה. אך שיחה עם נשים ערביות הפעילות בשורות העיר מעלה את המלכוד שבו חיות הנשים הנפגעות: מצד אחד, במגזר הן אינן זוכות לתמיכה ולטיפול, ומצד שני, גם הרשויות מתקשות למצוא להן פתרון.

"יש בעיה אצלנו, ואין מה להסתיר. זו בעיה, לא מדובר בסוד. אני מקווה שאנשים יתעשתו ויפסיקו עם כל הרצח הזה", אומר יו"ר הוועד העממי בעיר, השייח יוסף אלבאז. "נשים מהמגזר שלנו שהולכות למקלט בבעיה רצינית. לדעתי אשה לא צריכה ללכת למקלט - היא צריכה להגיש תלונה במשטרה, וזהו, לא יותר מזה. אצלנו לא מקובל שעל כל בעיה קטנה אשה תלך למשטרה, אבל אם היא מגיעה עם בעלה למבוי סתום יש לה שתי אפשרויות: ללכת למקלט או למשטרה".

לדברי דועא אזברגה, תושבת העיר, "הפחד הוא לא מהעיר אלא מהבית, מהמשפחה - איך הם חושבים ומה יגידו. יש לי שכנה וחברה, שאבא שלה נתן לה מכה כי היא לא עזרה לאחותה הקטנה. מאז הוא נותן לה מכה בכל יום - והיא מצייתת". אגבאריה מוסיפה ומסבירה כי לסובלות מאלימות במגזר הערבי בישראל יש רק מקלט אחד לנשים מוכות, דירת מעבר אחת והוסטל אחד, שאמור לשמש בית ל-100 נשים בלבד. "הפתרון של המשטרה והרווחה, כמו ללכת למקלט לנשים מוכות, פשוט לא מתאים למסורת שלי כאישה ערבייה. גם אם מישהי תלך למקלט ותחזור הביתה, יש סטיגמה 'מה היא עשתה שם, היא הייתה במקלט'", מוסיפה אזברגה. בעירייה טוענים כי ללא שיתוף פעולה עם גורמי הרווחה של העירייה, אין באפשרותם לעשות דבר, וכי הם "אינם יכולים להתערב בלי הגשת תלונה או פתיחת תיק באופן מוסדר".

"התחושה היא שלא אכפת - אז עוד אשה תיכנס לסטטיסטיקה של נשים מוכות. אי אפשר לתלות את זה בחוסר שיתוף פעולה", מוסיפה הפעילה מהא אלנקיב. "אולי בגלל זה לא הצליחו למנוע את הרצח, אבל לא ייתכן שבגלל זה רוצחים לא ישלמו את הדין. זה מעודד את המשך האלימות כלפי נשים, ובכלל".

במפגש שקיימו אתמול הנשים במרכז הסינגור, הן העלו את הבעיות והפתרונות האפשריים למיגור האלימות במגזר. גם הן מבינות שלא הבטחת הממשלה בחודש אוקטובר האחרון להילחם בפשע בעיר, היא שתשים סוף לבעיה. לדעתן, הפתרון למצוקת הנשים הערביות חייב להתחיל עוד קודם לכן, בחינוך הילדים. "הממשלה לא משקיעה בכך מספיק, וארגונים פרטיים עוסקים בכך, וגם זה טיפה בים", מלינה אלנקיב. "מבחינתי, צריך שיהיה שיעור פעם בשבוע בבתי הספר, בו ידברו על מושגים שוביניסטיים שמשדרים אלימות. ככה, אולי יהיה פתח כדי להציף את הבעיות".

לאחר שורת הרציחות בשנה שעברה, פורסם ב"הארץ" כי מתוך יותר מ-50 עובדים סוציאליים, רק שתיים מהן דוברות ערביות. מאז לא השתנה דבר ולא נוספו תקנים לפעילות. מהעירייה נמסר בתגובה כי הם מתקשים לאתר עובדים סוציאליים מהציבור הערבי, וגם תמריצים שהוענקו לאלו שיסכימו לעבוד בעיר נותרו ללא מענה. בשבוע הקרוב, הבטיחו בעירייה, תפורסם סדרת מכרזים נוספת, במטרה לגייס עובדים מהמגזר הערבי.



פעילות נגד אלימות בלוד, אתמול



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו