בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישראלים בלב רשת בינלאומית שמכרה אלפי נשים לזנות

באמצעות חברות קש ודרכונים מזויפים, נשלחו מאות נשים ממזרח אירופה לעסוק בזנות ברחבי העולם. השבוע נידון בכיר ברשת, אבי ינאי, ל-18 שנות מאסר ברוסיה

תגובות

מארס 2007, מילאנו. בחורה צעירה נכנסת לאחת מתחנות המשטרה המקומית, "מבוהלת עד המוות", כדברי אחד השוטרים במקום. "אנא, עיזרו לי, אני מתחננת", השמיעה בקול חלוש באיטלקית בסיסית. מסתבר שהיא "עבדה" באחד הכבישים היוצאים מהעיר, בהשגחה צמודה של הסרסורים האלבנים. השוטרים האיטלקים בדקו את מסמכיה ונדהמו לגלות שהניירת של הפרוצה הצעירה היתה חוקית לגמרי, ללא רבב.

מכאן, לפי העיתון הרוסי "איזבסטיה", החלה חקירה בינלאומית מסועפת בעשרות מדינות באירופה ואסיה, שהביאה למעצרם של 83 אנשים, מהם 14 ברוסיה. אלפי נשים (חלקן קטינות) שנמכרו כדי לשמש שפחות מין במדינות שונות, מדרום קוריאה ועד ספרד, גרמניה, הולנד, ישראל ואיחוד האמירויות. מאות מיליוני דולרים ברווחים, מאות נשים שחייהן נהרסו וכנראה גם כמה מקרי רצח על ידי המאפיה האלבנית - מקרים שטרם פוענחו.

"קיבלנו מידע מהקולגות מאיטליה ומיד פתחנו בחקירה רחבת היקף", סיפר לעיתון ויטאלי דנילוב, חוקר בכיר לעניינים המיוחדים של ה-FSB (לשעבר ה-KGB). התחלנו לבדוק את השרשרת ונאלצנו, בשלב מסוים, להיעזר גם בסוכנים החשאיים שלנו".

כך פעלה השיטה

טענת הפרקליטות ברוסיה, אותה אימץ גם בית הדין הצבאי במוסקווה, היא כי הישראלי אבי ינאי, שנידון שם שלשום ל-18 שנות מאסר, היה "המוח" שמאחורי התוכנית ואחד משלוש הדמויות הבכירות בארגון הפשע, אשר פעל במדינות חבר העמים לשעבר.

ואולם, ביחידה המרכזית של מחוז תל אביב במשטרה טוענים כי "המוח" הוא למעשה רמי סבן, תושב הצפון הנאשם בהפעלת רשת ענפה של סחר בנשים ממזרח אירופה. סבן נעצר ב-2009 בתום חקירה שנמשכה כשנתיים וכונתה "זרועות התמנון".

במשך כשמונה שנים, מ-1999 ועד מארס 2007 (אז נעצרו רוב חברי הארגון), הצליחו "סוחרי הבשר החי" למכור 129 נשים לכנופיות וסרסורים בישראל, איטליה, ספרד, גרמניה, יוון, הולנד, אמירויות ולמדינות אחרות.

מדובר באומדן רשמי ומינימלי, שכן ההערכה היא שמדובר במאות רבות של נשים שנסחרו, וכי מדינות נוספות חוקרות את הפרשה בשטחן. מולדובה, אוקראינה, רוסיה, בלארוס ואפילו אוזבקיסטן המוסלמית היו הספקיות של "הסחורה החמה".

בכמה כלי תקשורת הופיעו אתמול ידיעות שלפיהן 32 נשים, שהועסקו בזנות, "נעלמו כלא היו". כמעט כל הנשים שהוכרחו לעסוק בזנות, קיבלו הסבר שיצטרכו "להחזיר הוצאות חריגות" על הבאתן למערב, ונשלחו לעבוד בזנות באופן מיידי.

"מספר אנשים שהשתמשו במסמכים מזויפים, רשמו בערים הגדולות ברוסיה חברות פיקטיביות, שהבטיחו לאנשים עבודה חוקית בחו"ל, בעיקר במערב אירופה", ממשיך דנילוב. "הם פרסמו מודעות בעיתונים, אנשים באו והביאו עמם מסמכים ותמונות - אבל כששבו לקחת את המסמכים, אישורי עבודה ואשרות "שנגן" (אשרות כניסה ומעבר בין מדינות האיחוד האירופי לשישה חודשים), החברות האלה כבר מזמן היו נעלמות מהאופק. לאף אחד, גם לא למשטרה, לא היה מושג לשם מה בוצעה התרמית".

הטיפול בדרכונים ובאשרות השנגן היה באחריותו של סגן-אלוף דמיטרי סטריקאנוב, קצין בביון הצבאי הרוסי, שאחרי כמה "הנחות" מצד בית המשפט הצבאי, נידון ל-12 שנות מאסר, לעומת 18 שנה שנגזרו על ינאי. סטריקאנוב הורשע על קוצו של יוד, ברוב של שבעה מול חמישה מושבעים.

2,500 דרכונים נגנבו

ההערכה היא כי חלק מהנשים שיצאו לחו"ל ידעו כי לא מצפה להן "עבודה מסודרת" כרקדנית או מלצרית. היו כאלה ששילמו סכומי עתק (בין 3,000 ל-5,000 יורו) למתווכים, בידיעה שהעיסוק שלהן יהיה מסוים מאוד.

בדרכונים אמיתיים הוכנסו תמונות של נשים אחרות - עד כה ידוע שנגנבו יותר מ-2,500 דרכונים ברוסיה בלבד. אשרות שנגן, שהודפסו בדרכונים באופן חוקי, הגיעו לידיים הלא נכונות, אחרי שדרכונים נגנבו והתמונות בהם הוחלפו. ואולם, חברי הרשת גם זייפו דרכונים ותמונות והשתמשו בחותמות מזויפות במידת הצורך.

"בחו"ל הן (הנשים) הגיעו למצב של עבדות אמיתית", מספר דנילוב. "עבדות מינית - הן לא קיבלו כסף, הדרכונים לרוב נלקחו מהן ולא היתה כל דרך לשוב הביתה. הסרסורים האלבנים היו אכזריים במיוחד - על כל ניסיון בריחה הכו את הנשים עד זוב דם. על פי מה ששמענו, גם הרגו אחת. רוב הנשים הצעירות והקטינות הוכנסו ל'עסק' בדרכי מרמה".

לטענת כלי התקשורת הרוסיים, אבי ינאי היה האיש שעמד מאחורי רוב התוכניות בארגון פשע. ינאי, שעבר להתגורר ברוסיה ב-2001, נעצר בחשד למעורבות בפעילות הכנופיה במאי 2007 - כחודש וחצי אחרי שאר חברי הארגון.

לדברי סנגורו, קארן נרסיסיאן, ינאי היה מרוכז בעסקיו (בעל מפעל קטן למסננים) ולא חרג מכל פעילות חוקית. בתקופת מעצרו, סירב בית המשפט לשחררו בערבות של מיליון דולרים, מחשש שיעזוב את רוסיה. סנגוריו טענו שהמעצר פוגע, בין היתר, בשבעת ילדיו של החשוד, אותם היה חייב לפרנס.

בתוך זמן די קצר ממעצרו של ינאי, הוא "זכה" בתקשורת הרוסית לכינוי "מנהיג ארגון פשע", בזמן שסגן אלוף דמיטרי סטריקאנוב הוגדר כ"מנהיג משנה". התיאור באתר "ווסטי.רו" לא חף מנימה אנטישמית ("הישראלי אבי ינאי צעד בפרוזדור בהבעת פנים של אחד מאבות העם היהודי, כשהוא מחזיק בספר תורה צמוד לחזה"). בשעת מעצרו ב-2007 הוא נראה חילוני לחלוטין.

מעצרו של ינאי התאפשר הודות לסיוע מצד משטרת ישראל. אנשיו של ניצב-משנה שלומי מיכאל, מפקד היחידה המרכזית במחוז תל אביב, יצאו לחיקורי דין ברוסיה, אוקראינה, בלארוס ובלגיה.

מבדיקת "הארץ" עולה כי כבר בדצמבר 2000, נעצר ינאי על ידי משטרת ישראל בחשד לסחר בנשים. הוא שוחרר בערבות והפקיד את דרכונו, אבל במאי 2001 הצליח לקבל את דרכונו בערבות נוספת של 30 אלף שקל, אחרי שהפרקליטות לא הצליחה לגבש נגדו כתב אישום במשך חצי שנה ואף לא קבעה תאריך להגשת כתב אישום.

במשטרה טוענים כי ינאי חבר לסבן עם שחרורו ממעצר ב-2001. השניים נפגשו במוסקווה, ואז מינה סבן את ינאי כאחראי על עסקי ייבוא הנשים מרוסיה ועל פי החשד גם כמי שהיה אחראי על הלבנת כספים מטעמו. מחקירת ימ"ר תל אביב עולה כי ינאי התמקם במוסקווה ויצר קשר עם גורמים עברייניים, בהם גם גורמים במשטרה המקומית.

משטרת ישראל סייעה

"אילו היה ינאי אחד מראשי הארגון, הוא היה מצליח להיעלם בתוך חודש וחצי, בין מעצרם של יתר החשודים לבין מעצרו", טען עו"ד נרסיסיאן. בתו של אבי ינאי, לימור, אמרה כי מדובר ב"דברים אבסורדיים" וטענה ל"סתימת פיות" מצד בית המשפט. הפרקליטות טענה שינאי ליווה לא פעם את הנשים לישראל, כדי להעביר אותן לאנשי הפשע המקומיים (כולל כמה נסיעות, בהן השתמש בדרכון מזויף).

באוגוסט האחרון יצא לרוסיה רב-פקד אדוארד פלינר, ראש מחלק התשאול ביחידה המרכזית של מחוז תל-אביב, כדי להעיד במשפטו של ינאי. ינאי ישב עם כיפה וזקן וכשראה את פלינר הוא החל לקלל אותו בעברית. השופט שאל אם יש צורך לתרגם את דבריו, ופלינר השיב בנימוס לשופט כי הוא מעדיף לחסוך ממנו את הדברים.

שלושה פרקליטים ליוו את משפטו של ינאי, בדיוק כמו במשפטו של סבן, שטרם הסתיים. בימ"ר תל אביב הביעו שביעות רצון מהעונש שהוטל על ינאי, והביעו תקווה שסבן יקבל עונש דומה - אם לא חמור יותר.

לפי העיתון הרוסי "מוסקובסקי קומסומולץ", לארגון המקומי היו שני ראשים נוספים, מלבד ינאי - תושב מוסקווה, איגור סלסארב, ואזרח מולדובה, ואדים סטויאן. הנאשם השלישי, סטריקאנוב, הורשע רק בחמישה מתוך 101 סעיפי האישום.

לטענת אחד מעורכי הדין, רוברט זקאליוז'ני, לסטריקאלוב ולעוזריו הקרובים ש"טיפלו" באשרות ומסמכים, לא היה מושג מהי המטרה האמיתית של נסיעת אנשים שפנו אליהם. מספר לא מבוטל של נשים פנו להסדרת המסמכים יותר מפעם אחת.

נציגי ההגנה של סטריקאנוב כבר הודיעו שיערערו "בכל מוסד אפשרי" על פסק הדין. לדבריהם, מרשם נמצא אשם אך ורק בזיוף מסמכים, אבל לא בסחר בבני אדם. זאת, על אף שאביו של הקצין הרוסי הודה שבנו "נאלץ לעסוק לפרנסתו בדברים משונים", מאחר שלא קיבל שכר תקופה ארוכה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו