בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דנציגר לא חשש לקרוא תיגר אפילו על אהרון ברק

מהשופט נגבתה באחרונה באופן חריג עדות בחקירתו של ראש עיריית בת ים

תגובות

לפני שנה, בכינוס לשכת עורכי הדין באילת, על במה אחת, התעמת השופט יורם דנציגר עם אחת מאושיות המשפט בישראל, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק. זה קרה אחרי שדנציגר קרא תיגר על אחת ההלכות הבולטות המזוהות עם ברק - הלכת אפרופים - העוסקת בפרשנות חוזים.

דנציגר קבע בהחלטה, שעליה גם חזר אחר כך בפסק דין נוסף, כי למרות כללי הפרשנות שנקבעו בהלכת אפרופים, מן הראוי כי במקום שבו לשון ההסכם היא ברורה וחד-משמעית יש לתת לה משקל מכריע בפרשנותו.

בדיון על השינוי המסתמן בהלכה, התחולל בפני הנוכחים עימות לא אלגנטי, שבו אמר ברק לדנציגר "אתה שולף מהמותן, דבריך דברי הבל". דנציגר ישב על הבמה, ופניו מושפלות. השופט בעל הרקע המסחרי, שסומן כשופט הכלכלי של בית המשפט העליון, אינו חושש לקרוא תיגר על הלכות שהטרידו אותו עוד כששימש כעורך דין מסחרי, וגם על דעות רווחות בקרב עמיתיו.

באחד התיקים הפליליים שדן בהם, הוא כתב "האם משהגיע השופט לכלל מסקנה, על-פי אמות המידה הרציונליות המקובלות, כי התביעה הוכיחה כי לא קיים ספק סביר באשר לאשמתו של הנאשם - מנוע הוא מלהאזין לקול הפנימי שקורא לו ממעמקי לבו, ממצפונו, ומורה לו לזכות את הנאשם? נמנה אני עם אלה הסבורים כי על השופט להאזין, במקרה כגון דא, לקול מצפונו, לצו לבו, ולזכות את הנאשם. יש לאפשר לשופט היושב בדין להסתמך בסופו של דבר על צו לבו; זאת כאשר מצפונו מורה לו לזכות נאשם".

דנציגר נולד בשנת 1953. הוא סיים בהצטיינות לימודי תואר ראשון ושני באוניברסיטת תל אביב וקיבל תואר דוקטור במשפטים של אוניברסיטת לונדון. לצד פרקטיקה מצליחה בתחום המשפט האזרחי-מסחרי, שפיתח יחד עם שותפו עו"ד דורי קלגסבלד, לימד דנציגר משנות ה-80 קורסים שונים בדיני חברות.

בין היתר, הוא כיהן כחבר הנהלת האגודה לזכויות האזרח, ייסד את הסניף התל אביבי של האגודה ושימש יושב ראש סניף תל אביב שלה. בנוסף, היה דנציגר חבר הנהלת עמותת איל"ן וחבר הנהלת סניף תל אביב של האגודה. ב-2007 הוא מונה לכהונה בבית המשפט העליון יחד עם עו"ד חנן מלצר. מינוים של השניים, ביוזמתו של שר המשפטים הקודם דניאל פרידמן, נועד לרענן את שורת השופטים בבית המשפט העליון, בעורכי דין מהפרקטיקה הפרטית, ולא מתוך מערכת בתי המשפט או משרד המשפטים, כפי שנהוג.

דנציגר התכונן בכלל להתמודד לבחירות לראשות לשכת עורכי הדין, במקומו של ראש הלשכה הקודם, שלמה כהן, אולם לאחר ששותפו למשרד המסחרי המצליח, עו"ד דורי קלגסבלד, הורשע ונשלח לתקופת מאסר, החליט דנציגר שלא להתמודד ולעסוק בענייני המשרד.

בחודשים האחרונים נגבתה באופן חריג מדנציגר עדות במסגרת החקירה שמבצעת היאל"כ (היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית) על עבירות על טוהר מידות בעיריית בת-ים. העדות נגבתה בלשכתו של דנציגר בבית המשפט העליון, ועסקה בנושאים הנוגעים לייצוג שנתן לראש עיריית בת ים, שלמה לחיאני, העומד במרכזה של החקירה המשטרתית.

קשריו של דנציגר עם לחיאני נמשכים כ-20 שנה, ובמסגרתם ייעץ לו דנציגר בעסקיו הפרטיים. נוסף על כך, לאחר שנבחר לחיאני לראש עיר ב-2003, סיפק דנציגר שירותים משפטיים לעירייה, תמורתם קיבל ממנה סכום של 823 אלף שקל. העדות החריגה זכתה לאישור מוקדם מהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שגם קיבל את ההחלטה הסופית להתנגד לבקשה לעיכוב ביצוע שהגיש קצב.



השופט יורם דנציגר באולם בית המשפט העליון, בשבוע שעבר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו