בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רוני רון הורשע ברצח רוז פיזם; מארי פיזם הורשעה בשידול לרצח

שנתיים וחצי לאחר שנמצאה גופתה של רוז, קבע בית המשפט כי רון, סבה של הילדה, הרג אותה בכוונה תחילה; הפרקליטות תדרוש מאסר עולם לשניהם

תגובות

כשנתיים וחצי לאחר שנמשתה המזוודה האדומה ובה גופתה של רוז פיזם, בית המשפט המחוזי בפתח תקווה הרשיע היום (חמישי) את הסב רוני רון ברצח בכוונה תחילה, ואת מארי פיזם, אימה של רוז, בשידול לרצח. הפרקליטות תדרוש מאסר עולם לשניהם. למשמע הכרעת הדין פרצה מארי בבכי.

ראש הרכב השופטים, השופט אברהם טל, כתב בהכרעת הדין: "הגעתי למסקנה שאמנם הנאשם נהג לעתים תכופות יותר מאלה שבהם הודו הנאשמים באלימות מילולית ופיזית כלפי הנאשמת, אך במערכת היחסים בכללותה, לרבות בכל הקשור לרוז ולבנות האחרות, השליטה הנאשמת בדרך כלל את רצונה על הנאשם (...) פער הגילאים בין הנאשמים והמראה השונה שלהם, כשהוא חסון והיא רזה ושברירית - אינו מעיד על יחסי הכוחות ביניהם".

עוד הוא ציין כי "לאור הקשיים שהנאשמים נתקלו בהם בגידולה של רוז, בצד בנותיהם הקטנות, הם עשו הכל על מנת להרחיק את רוז מביתם. היוזמת בעניין זה היתה הנאשמת, אשר דרשה מהנאשם לעשות הכל על מנת שרוז לא תהיה בבית והיתה מוכנה שתגדל אפילו בבית אמו, שנואת נפשה, ושתחזור לצרפת, למרות ששם היה לה רע, אך הנאשם התנגד לכך".

רוני רון, היום בבית המשפט. תצלום: ראובן קסטרו

השופט טל כתב עוד כי "לאחר שכשלו ניסיונותיו של הנאשם להוציא את רוז מהבית, כפי שנדרש לעשות על ידי הנאשמת וכפי שהתנתה אתו אמו על מנת שתמשיך לטפל ברוז בביתה, ומאחר והוא התנגד להחזרתה לבנו או למוסד בצרפת, כשהנאשמת לא חדלה מלהפציר בו להיפטר מרוז לצמיתות, הוא גיבש את החלטתו לפתור את 'בעיית רוז' באופן סופי ולגרום למותה. מדובר בהחלטה שהתקבלה בכורח ההפצרות והדרישות הנ"ל, אך לא מדובר בהחלטה ספונטנית אלא בהחלטה מתוכננת, כפי שמוכיחה לקיחת תיק הנסיעות גדול המידות שבו נמצאה גופתה של רוז, וכפי שמוכיחה השלכתה כשהיא בחיים או השלכת גופתה לאחר מותה בתוך התיק למימי הירקון".

"הנאשמת שחפצה היתה בהיעלמותה של רוז לא היוותה סיכון עבורו, ובאשר לאמו הקשר עמה נותק. הנאשם לא העריך את התעניינותן של אמו ואחיותיו או של סבתה של רוז בצרפת, כפי שאמנם קרה לאחר חלוף זמן מאז שנעלמה. לכל אלה יש לצרף את תוכניות הנאשמים להגר לארה"ב עם בנותיהם וללא רוז, שהחלה להירקם אמנם עוד בחודש אפריל 2008 אך סכומי הכסף שהושקעו על ידי הנאשם בהגרלת אישורי השהייה (גרין קארד) הוגדלו בחודש יוני 2008".

מארי פיזם, היום. ''נתנה ביטוי ממשי לרצונה להיפטר מרוז''. תצלום: ראובן קסטרו

לגבי גרסתו של רוני רון כתב טל: "אינני מאמין לגרסת 'המכה ברכב' שגרמה לדברי הנאשם במהלך חקירתו, אך לא בתחילתה ובעדותו למותה של רוז". לדבריו, "גם אם הייתי מקבל את גרסתו של הנאשם לפיה מותה של רוז נגרם כתוצאה ממכה שהכה אותה ברכבו לא הייתי מקבל את טענתו שמדובר במכה שהנחית עליה בשוגג וללא כוונה לגרום למותה, שכן התנהגותו לאחר המכה היא התנהגות מפלילה שיש בה כדי ללמד על כוונתו לגרום למותה". טל ציין כי רוני רון לא ביצע בה פעולות החייאה, לא לקח אותה לבית החולים, והכניס אותה לתיק על מנת להעלים את הגופה.

"הנאשם נהג לשפיל את הנאשמת"

לגבי גרסתה של מארי, כי גילתה שרוז מתה רק בדיעבד כתב השופט טל: "אינני מאמין לגרסתה הכבושה של הנאשמת". טל כתב כי "מערכת היחסים בין הנאשמים היתה מערכת יחסים חריגה לאור הפרשי הגילאים ביניהם ומאחר שהנאשם היה אבי בעלה הראשון של הנאשמת וסבה של בתה, רוז". טל הוסיף כי "מהראיות שהובאו בפנינו עולה שהנאשם נהג להשפיל את הנאשמת ואף נהג כלפיה באלימות פיזית, במיוחד לאחר מות אביו והפסקתו לעבוד".

טל ציין כי "לקשיים של הנאשמת לגדל את רוז בביתה יחד עם אחיותיה הצטרפה גם התנהגותו האלימה של הנאשם כלפי רוז".

טל כתב כי "הנאשמת נתנה ביטוי ממשי לרצונה להיפטר מרוז ולהוציאה מחייה לצמיתות, ולתקוותה שכך יקרה". לדבריו, בין הסימנים המעידים על כך - העובדה שכאשר ביקשה אשרת כניסה לארה"ב היא ציינה בשאלון שיש לה רק שתי בנות וצירפה לבקשה שתי תמונות, וזאת בטרם היעלמה של רוז.

טל ציין כי "לא הוכח בפנינו כי הנאשמת נטלה חלק ברציחתה של רוז, כמבצעת בצוותא ואולם כפי שפירוט להלן הוכח שהיא שידלה את הנאשם לעשות כן בכוונה לגרום למותה. מארג הראיות הנסיבתיות, על רקע ההתרשמות הבלתי אמצעית מדברי הנאשמים, מוביל למסקנה חד משמעית כי הוכחו ביחס לנאשמת יסודות העבירה של שידול לרצח. מעשיה ודבריה של הנאשמת מובילים למסקנה ההגיונית היחידה כי היא שידלה את הנאשם להיפטר מרוז לצמיתות, ובדרך בלתי חוקית לאחר שלא נמצאה מסגרת חוקית חוץ ביתית להחזקתה, תוך שהיא צופה את האפשרות שהנאשם ייפטר מרוז על ידי הריגתה, והיא חפצה באפשרות זו, גם אם כמוצא אחרון, והגם שלא לקח חלקה בביצוע המעשים ולא תכננה את דרך ביצועם".

"ניסתה להציג עצמה כבחורה חלשה ופאסיבית"

"שוכנעתי שהנאשמת הפצירה בנאשם במשך תקופה לא קצרה במכתבים ובמלים, ובדברי איום כי תתאבד, להיפטר מרוז, להוציא אותה מחיי הנאשמים ובנותיהם לצמיתות, תוך שהיא צופה את האפשרות שהנאשם ייפטר מרוז על ידי המתתה", כתב טל.

"מדובר בנאשמת מניפולטיבית, שבכשרון רב ניסתה במהלך עדותה הראשית, במסגרת הגרסה הכבושה שהעלתה בפנינו להציג עצמה כבחורה חלשה, פאסיבית וקורבן לילדות קשה. גם אם אין לשלול את ילדותה הקשה, שנסיבותיה נלמדים ממנה, הרי מדובר במי שידעה בדרך מניפולטיבית, עיקשת ובהתמדה לגרום לנאשם לפעול לפי רצונה".

"צפייה בתקליטור המתעד את חקירתה הראשונה של הנאשמת ביום מעצרה לא יכולה להותיר את הצופה אדיש נוכח העדר כל רגש אמהי טבעי אצל הנאשמת כלפי רוז. הנאשמת תיארה את רוז באופן משפיל, מכוער, חיקתה אותה והביעה רגשות שנאה ותיעוב כלפיה. היא ציינה שרוז היא אמנם בתה הביולוגית אך היא לא באמת בתה, 'לא מהלב שלה', אין לה כלום אתה, ומחבינתה יש לה רק שתי בנות".

התובעת אנה אבידוב אמרה לאחר הדיון: "יש אכן תחושה של סיפוק שטענותינו התקבלו. אין תחושה של שמחה בקביעה של בית המשפט שילדה נרצחה על ידי אבא שלה בשידול אמה. ילדה שחייה היו קצרים ואומללים והמוות שלה היה אלים ובא מצד הקרובים לה ביותר. אנחנו לא יודעים בדיוק מה קרה גם היום לאחר הכרעת הדין, אבל היה ברור שברצח הזה מעורבים שני הנאשמים. ומה חלקו של כל אחד לא ידענו. לכן השותפות של מארי כמשדלת". לדברי אבידוב, "המשדל הוא האבא הרוחני של העבירה. האשמה שלו מבחינת החוק והאשם המוסרי הוא אשם של רוצח. הופתענו מטענת מארי לענישה מופחתת עקב מצב נפשי כי הדברים היו צריכים להיטען בהתחלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו