בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום לפני 11 שנים | תקדים של בג"ץ: אמא יש לא רק אחת

תגובות

ב-1997 ילדה רותי ברנר-קדיש את בנן הראשון שלה ושל בת זוגה, ניקול ברנר-קדיש. בנות הזוג, לשתיהן אזרחות ישראלית ואמריקאית, גרו אז בקליפורניה וחיו כזוג ארבע שנים. את ההחלטה להוליד קיבלו יחד; כחודשיים אחרי הלידה, אימצה ניקול את התינוק על פי צו אימוץ של בית המשפט בקליפורניה. בתעודת הלידה האמריקאית נרשמו ניקול ורותי כהורי הילד. זמן מה אחר כך, כשבאו השתיים לרשום את ניקול כאמו החוקית של הילד במשרד הפנים הישראלי, נתקלו בסירוב עיקש של פקיד משרד מרשם האוכלוסין, שטען שלא ייתכן שלילד יהיו שתי אמהות.

הזוג ברנר-קדיש הגישו באמצעות עו"ד הדס תגרי מהאגודה לזכויות האזרח עתירה לבית הדין הגבוה לצדק, ובדיון שהתקיים בפברואר 2000 נימק משרד הפנים את עמדתו. "עו"ד אסנת מנדל מפרקליטות המדינה טענה בדיון בשם משרד הפנים כי חוק מרשם האוכלוסין מכיר רק בהורים שהם אב ואם", דיווח "הארץ". "אין החוק מכיר במושג: שתי אמהות לקטין אחד".

מנגד טענה עו"ד הדס תגרי כי "פקיד המרשם חייב לרשום מה שהאזרח אומר לו, בתנאי שהדברים נכונים", ושהסירוב של משרד הפנים להכיר במעמד אמו המאמצת ובמעמדו של הילד כבנה "ערער את הביטחון המשפחתי שהשיגו בנות הזוג בארצות הברית בעמל רב".

השופטת דליה דורנר ציינה בפני עו"ד מנדל כי בעבר נקלטו בישראל יהודים שהיו נשואים לשתי נשים, ומשרד הפנים רשם את שתיהן כנשואות לאותו הבעל. אבל עו"ד מנדל התעקשה ש"לזוג אמהות אין שום סטטוס משפטי". על כך הגיבה דורנר בתמיהה: "מה יקרה אם ירשמו אותן? המחשב יתפוצץ?". השופטים דורית ביניש ועבד אל רחמן זועבי הצטרפו לדורנר בביקורתה. אלא שעו"ד מנדל הדגישה שאין מדובר בעניין טכני, וכי "לקראת הדיון שקל שר הפנים נתן שרנסקי את עמדתו פעם נוספת אך החליט כי אינו חוזר בו מהתנגדותו לרישום אם נוספת, משום שמדובר בנושא ערכי".

ב-29 במאי 2000 קבע בג"ץ, בפסק דין תקדימי שהובילו דורנר וביניש, כי "מבחינה משפטית ייתכן שיהיו לילד אחד שתי אמהות", דיווח ב"הארץ" משה ריינפלד. "השופטת דורנר הדגישה כי לכל ילד מאומץ יש שתי אמהות - הביולוגית והמאמצת, וכי יש אימוצים פתוחים שבהם גם אין מנתקים את הקשר בין הילד לבין אמו הביולוגית. באימוצים כאלה אף רושמים במרשם האוכלוסין הן את האם הביולוגית והן את האם המאמצת". זועבי, בדעת מיעוט, קבע שיש לבחון את תקפותו של צו אימוץ זר בישראל.

פרופ' זאב סגל פירש ב"הארץ" למחרת שההחלטה "נסמכת על הלכה מושרשת בבג"ץ, לפיה חייב הפקיד לרשום את מה שהאזרח אומר לו, אלא אם כן מדובר בדבר שאי נכונותו ברורה וגלויה". עם זאת, סגל הסכים עם טיעוניו של זועבי. "פסק הדין הוא ראשוני במהות הנושא שנדון בו", כתב. "חובת הרישום נקבעה, כאמור, חרף העובדה ששאלת תוקפו של האימוץ הזר מהסוג הזה, טרם הוכרעה בביהמ"ש העליון. נוכח חילוקי הדעות בפסק הדין ומשמעותו, ראוי שההלכה תידון שוב בהרכב מורחב של ביהמ"ש העליון".

משרד הפנים, כמסרב לקבל את הפסיקה, עיכב את רישום הילד והורותיו. רק אחרי פנייה חוזרת של עו"ד תגרי לבג"ץ הואיל הרשם, באוגוסט 2001, לרשום את ניקול ברנר-קדיש כאמו של הילד, מתן, לצד זוגתה רותי.

מאז, נולדו להן שני ילדים נוספים, שמשרד הפנים סירב לרשום עד אשר ננזף בידי בית המשפט העליון בדצמבר 2007.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו