בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המשנה לפרקליט המדינה: שופטים יודעים שאם יזכו נאשמים שדינם נחרץ בתקשורת יהפכו בעצמם לנאשמים

בפאנל שעסק בכיסוי תקשורתי של עבירות מין, אמר המשנה לפרקליט המדינה כי שופט שמזכה נאשם שהתקשורת כבר חרצה את דינו, הופך בעצמו לנאשם: ראו מה קרה לשופט דנציגר בעניין קצב, איזו התנפלות

תגובות

"שופט בישראל היום יודע, וזה מאוד בולט בעבירות מין, שאם הוא יזכה נאשם שהתקשורת חרצה את דינו - השופט הופך להיות נאשם", כך אמר שלשום המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, בפאנל שעסק בכיסוי התקשורתי של עבירות מין בכנס לשכת עורכי הדין באילת. "ראו מה קרה לשופט דנציגר, שלא חלילה זיכה (את הנשיא לשעבר משה קצב, ע"א), אלא רק העז לדחות את מועד כניסתו לכלא (...) איזו התנפלות".

על החלטתו של דנציגר אמר ניצן: "השופט כותב במפורש ומתייחס לטענה שלנשיא לא צריך להיות דין מיוחד. הוא אומר: זה לא קשור למיהותו של העושה, אני עושה את זה מטעמים אחרים". ובכל זאת, לדברי ניצן, כל הארגונים שהגיבו להחלטת עיכוב הביצוע, "הגיבו תוך התעלמות מוחלטת מההחלטה".

"שערו בנפשכם מה קורה לשופט שמעז חלילה לפסוק את הדין", אמר ניצן, "והחשש שלי, אני מאוד מקווה שזה לא יקרה, אני סומך על שופטי ישראל, אבל לא כל שופט שלום יש לו את הניסיון, את העוז ואת האומץ. זה מאוד מדאיג, כי אני יודע ששופטים הם מורמים מעם, ועדיין, גם שופטים הם בני אדם. אדם לא רוצה להיות אויב העם. אדם לא רוצה שיחרפו ויגדפו אותו (...) אדם לא רוצה שיתחילו לפשפש ולמצוא בכל מלה רמזי רמזים". "זה לא מגיע לכל בעל תפקיד ציבורי?", שאלה אותו עו"ד טלי ליבליך, שניהלה את הדיון. "אם יש שרצים בארונו של אדם, טוב שייצאו, אני לא מדבר על זה", השיב ניצן, "החשש שלי, את יודעת מה, היום זה ודאי לא קורה, אבל אם התהליך הזה יתמשך, יש חשש מסוים שזה עלול לקרות והדברים מדאיגים".

"הפרקליטות לא לוקחת שום אשמה?", שאלה ליבליך, "הראיונות שאתם נותנים, שמזוז נתן, שאתה נתת, לא גם הם חלק מהמשחק?". ניצן השיב: "קודם כל זה קשה מאוד להישאר מחוץ לזירה, כיוון שהנאשמים והסנגורים במקרים רבים אין להם שום רסן, כי הם נלחמים, אלה על חפותם, ואלה על פרסומם".

"אני חושב שקשה לצפות מהמשטרה והפרקליטות לעמוד מהצד לנגד כל הקרקס בלי שיגידו מלה כי אמון הציבור נבנה מהתקשורת", הסביר ניצן, "אבל אני חושב שצריך להגיב באופן מערכתי, בדוברות. אני מתנגד להדלפות, וחושב שצריך לחקור הדלפות (...) אם את שואלת אם המשטרה והפרקליטות נקיות ידיהן? לא תמיד. אני חושב שאנשים מדברים כשלא צריך לדבר, ומדברים הרבה מדי".

בהקשר הזה אמרה הסנגורית הציבורית של מחוז תל אביב, עו"ד יונה חייר, כי יש יחסי גומלין ברורים בין התקשורת לרשויות האכיפה. לדבריה, "משטרת ישראל היא הספק העיקרי והמרכזי של מידע לתקשורת. זה מידע זמין, מיידי ולא רק על מעצרים".

היא הסכימה עם הטענה שכל הצדדים משתמשים ביחצ"נות, אך טענה כי "כשכללי המשחק נפרצים אי אפשר להשאיר את הזירה בלי תגובה. רק צריך לבדוק מאיפה זה מתחיל, כי אם המשטרה לא היתה עושה את כל הפעולות האלה, לא היה צריך להגיב". על כך השיב ניצן: "רואים שהיא סנגורית טובה. מאוד נהוג אצל סנגורים לגלגל את האחריות". על האפשרות שבתי המשפט יזכו נאשמים מאחר שנשפטו בתקשורת, כפי שביקש קצב מבית המשפט, אמר ניצן: "זה בעיני רעיון עוועים. נגיד שהנאשם יעביר חומרי חקירה ויגיד: המשטרה או הפרקליטות הדליפו, אני שומר על שתיקה, ובסוף הוא יזוכה. זה בעיני רעיון לא מוצלח". על האפשרות להקל בעונשו של נאשם בשל סיקור תקשורתי מסיבי, אמר ניצן: "זה נראה לי נכון. צריך להתחשב בזה כאחד השיקולים".



יורם דנציגר


שי ניצן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו