בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זינוק במספר הצווים המאלצים חברות תקשורת למסור מידע על אזרחים

תגובות

עלייה חדה במספר הצווים שמורים לחברות הסלולר ולספקיות האינטרנט להעביר למשטרה ולרשויות חוק אחרות מידע על אזרחים.

לפי נתונים שהוצגו אתמול בדיון של ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת, בין יולי 2009 ליוני 2010 הוציא בית המשפט 14,133 צווים, לבקשת המשטרה. לשם השוואה, בין יולי 2008 ליוני 2009 ביקשה המשטרה להוציא רק 9,603 צווים.

הנתונים הוצגו בדיון מעקב אחר יישום חוק נתוני תקשורת, שזכה לכינוי "חוק האח הגדול". החוק, שנכנס לתוקף ביוני 2008, מאפשר למשטרה ולרשויות חקירה אחרות לקבל מחברות הסלולר ומספקיות האינטרנט מידע אישי על כל אדם - מיקומו, הודעות הטקסט שהוא שלח וקיבל, פרטי שיחות נכנסות ויוצאות מהטלפון שלו, אתרי אינטרנט שבהם הוא גלש ותכתובות המייל שלו.

ברשימת הרשויות שנהנות מהכלים שמעניק להן החוק נמנות המחלקה לחקירות שוטרים, המשטרה הצבאית, הרשות לניירות ערך, הרשות להגבלים עסקיים ורשות המסים.

לדברי עו"ד דן חי, יו"ר הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין, המתמחה בהגנה על הפרטיות, בשנתיים האחרונות חל גידול משמעותי בשימוש שעושה המשטרה בחוק.

"התחושה שלנו היא שהאצבע קלה על ההדק, ולא לכך התכוון המחוקק", אומר חי. "מדובר בשימוש לא מידתי".

חי מוסיף כי "הכוח נותן למשטרה סמכויות לפנות ולבקש צווים והיא מנצלת זאת ומגבירה את השימוש וחושפת את האזרח לפגיעה בפרטיותו. במקום ללכת ולחקור, מבקשים נתוני תקשורת על חשבון פגיעה בפרטיות של אזרחים".

במשטרה הסבירו את העלייה בהגשות הבקשות בהטמעת השימוש בנתוני תקשורת ככלי חקירה. בשנה שעברה שילמה המשטרה כ-16 מיליון שקל לחברות הסלולר ולמפעילות האינטרנט על קבלת הנתונים.

הצווים מומשו לצורך פענוח תיקי ייבוא וסחר בסמים (1,581 מקרים), תיקי פריצה לבתים פרטיים (1,390 תיקים), הטרדה (1,024 מקרים), איומים (971 מקרים), מעשי רצח (912) ומעשי שוד (801).

בדו"ח המשטרה צוין כי במסגרת הצווים שניתנו התאפשר למשטרה לקבל 30,855 נתוני מנוי (למשל, פרטים של מספרי טלפון של מנויים, גם חסויים, פרטי תשלום עבור שירות התקשורת, כמו מספר כרטיס אשראי או חשבון בנק, וכתובת בעל מנוי).

הצווים סיפקו גם 26,968 נתוני תעבורה (למשל פירוט שיחות נכנסות ויוצאות, הודעות מייל, אתרים שבהם נעשתה גלישה באינטרנט ומשך זמן הגלישה בכל אתר) ו-10,835 נתוני מיקום (איכוני טלפונים סלולריים).

הרשות להגבלים עסקיים הגישה בשנה החולפת בקשות בודדות בחשד להסדרים כובלים (קרטל). רשות המסים דיווחה על ירידה של כ-60% בבקשות הנתונים. גם מצ"ח דיווחה על ירידה של כ-40% בבקשות.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "השימוש בחוק נתוני תקשורת מוכיח מדי יום את חיוניותו במניעה וסיכול של פשיעה חמורה, שחיתות ציבורית והצלת חיי אדם, גילוי נעדרים ובני אדם בסיכון. הצלחותיה של משטרת ישראל במאבק בארגוני הפשיעה ובשחיתות הציבורית נשענות, בין היתר, על מיצוי היכולת הטכנולוגית שלה, המופעלת תוך תהליך מפותח ורחב של בקרה ועל פי החוק. חשוב להדגיש כי השימוש באמצעי זה נעשה באופן מושכל, נבון ומידתי, וכי כל שימוש מדווח לראש אגף חקירות ומודיעין, היועץ המשפטי לממשלה ולכנסת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו