בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המשטרה מטילה חיסיון ב-600 תיקים בחודש

השר לביטחון הפנים אישר בשנה שעברה לתביעה המשטרתית למנוע העברת ראיות ב-7,196 תיקים לפרקליטי נאשמים

תגובות

השר לביטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ, חתם בשנת 2010 על 7,196 תעודות חיסיון, שנועדו למנוע חשיפת ראיות בהליכים משפטיים, באופן שלטענת סנגורים פגע ביכולת הנאשמים להגן על עצמם בבית המשפט.

תעודות החיסיון נועדו בדרך כלל למנוע חשיפה של שיטות פעולה של המשטרה, חשיפת סוכנים או מקורות משטרתיים, משיקולים של טובת הציבור. גם שר הביטחון יכול להוציא תעודות חיסיון כאשר מדובר במידע שעלול לפגוע בביטחון המדינה.

עו"ד רבקה גלאט, ששימשה במשך שנים כתובעת משטרתית, הציגה אתמול את הנתונים מטעם המשטרה, ומהם עולה כי התביעה המשטרתית, המנהלת את רוב ההליכים הפליליים בבתי משפט בישראל, הגישה ב-2010 כ-45 אלף כתבי אישום. השר אהרונוביץ הוציא באותה השנה כ-600 תעודות חיסיון בממוצע לחודש בתיקים שמנהלת המשטרה.

במשרד לביטחון הפנים ובמשטרה מצדיקים את השימוש בתעודות, ורואים בהם כלי להגנת המודיעין המשטרתי, שבלעדיו תיפגע קשות עבודת המשטרה.

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), אמר בדיון כי הוא מתנגד לכך שפוליטיקאים יתערבו בהליכים הפליליים, והציע לבחון אפשרות להוציא את החתימה על תעודות חיסיון מידי השר לביטחון הפנים. "אני משוכנע שאף שר לא קרא ולא עיין בתיק כראוי. צריך למצוא אדם אחר שיחתום על הצו, שיהיה בעל השכלה וסמכות מקצועית", אמר.

בקרב סנגורים יש מי שסבורים כי רשויות התביעה - המשטרה והפרקליטות - ממהרות להוציא תעודות חיסיון על ראיות שאין צורך להסתירן, באופן הפוגע בזכויות נאשמים. עו"ד סמדר בן-נתן, המייצגת נאשמים בהליכים פליליים, אמרה אתמול כי השימוש בתעודות החיסיון הפך נפוץ מאוד בשנים האחרונות.

"אם הוצאת תעודות חיסיון בתיקים של התביעה המשטרתית כל כך נפוצה, אני מניחה שהמספרים גדולים אף יותר בתיקים שמנהלת הפרקליטות, שהחקירות בהן בדרך כלל מורכבות יותר", אמרה.

לטענתה, במקרים רבים היא נתקלת בשימוש מניפולטיבי של הרשויות בשימוש בתעודות חיסיון, כשמלכתחילה לא היה צורך להוציא את התעודה ואז יש צורך בהתערבות ובבירור של בית המשפט, במסגרת עתירה לגילוי ראיה חסויה.

"העובדה שהסנגור לא יכול להיות חשוף למידע כמו איך הגיעה המשטרה למידע המפליל, אם הופעלו מקורות, ממתי המידע היה קיים בידי המשטרה או אילו שיטות חקירה הופעלו - מגבילה את היכולת לשאול שאלות מתאימות בבית המשפט ולהגן טוב יותר על נאשם", אמרה.

לפני כעשור היתה מעורבת עו"ד בן-נתן, יחד עם עו"ד אביגדור פלדמן, בייצוגו של נידאל אבו-סעדה, שהורשע ברצח עציר מינהלי בכלא מגידו. ההרשעה התבססה על עדות של עציר אחר שמסר בהודעתו האחרונה למשטרה כי ראה את אבו סעדה מכה את העציר למוות.

על הודעותיו הראשונות של העציר, בהן טען כי לא הצליח לראות מי היכה את הקורבן, הוטל חיסיון.

בית המשפט המחוזי אף עיין בחומר החסוי ואישר להותירו חסוי. עורכי דינו של אבו-סעדה ערערו לבית המשפט העליון, וזה מתח ביקורת על ההחלטה להטיל חיסיון ועל התנהלות הפרקליטות. לאחר שהתברר לפרקליטות כי בחומר החסוי נכללו ראיות שנדרשו להגנתו, התבקש בית המשפט לזכותו מחמת הספק.

מי שיוצא להגנת החיסיון הוא ניצב-משנה בדימוס ישראל אברבנאל, לשעבר ראש מחלקת איסוף וטכנולוגיה באגף המודיעין במשטרה, שבמסגרת שירותו נחשף לעבודת המודיעין בתפקידים שונים במשטרה. לדבריו, תעודות החיסיון הם כלי בידי המשטרה, שבלעדיו עבודת המודיעין לא תתאפשר.

"לולא תעודות חיסיון", אמר אתמול אברבנאל, "המשטרה תחשוף ותסכן את חייו של - למשל - אזרח שנעשה שימוש בדירתו לצורך תצפית על עבריינים. מידע על מעורבותו בפיענוח תיק חקירה עלול לסכן אותו ולחבל בעבודת המשטרה". לדבריו, "מדובר בא'-ב' של המודיעין ובלעדיו המודיעין לא יכול להתקיים".

הוא הבהיר, עם זאת, כי "בימים טרופים אלה רצוי שיהיה פיקוח גם על הוצאת תעודות החיסיון".



השר אהרונוביץ. יו''ר ועדת החוקה קרא להעביר את הסמכות מפוליטיקאי לאיש מקצוע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו