בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הארץ של הסופרים | יהודית קציר פגשה את ההורים ששברו כל טאבו אנושי

אפשר שלא נדע לעולם מה באמת הוביל לרצח הילדה רוז פיזם

תגובות

באולם בית המשפט המחוזי בפתח תקווה, צובאות מצלמות צמאות על הפתח שדרכו ייכנס בעוד רגע זוג הנאשמים, ויתיישב על הספסל מאחורי חלון הזכוכית. אלא שהשופטים עומדים להגיע, והצלמים, כבריטואל קבוע, מתבקשים לצאת. רוני רון ומארי פיזם מתיישבים על הספסל בפנים חתומות, ביניהם סוהר משועמם, ולצד מארי מתרגם לצרפתית. ראש ההרכב השופט אברהם טל מכונס בתוך עצמו ומדבר בשקט. התובעים מטעם המדינה ועורכי הדין מטעם ההגנה נראים מותשים למדי, אחרי שלוש שנים שבהן נפרטה האימה - ילדה נעדרת, נהר, גופה במזוודה אדומה - לעשרות דיונים ועדויות, חקירות ודחיות.

עורך הדין בני נהרי, שהצטרף לצוות ההגנה לפני כשבועיים, נראה רענן. הוא מבקש דחייה נוספת, לשם הצגת ראיות ושמיעת עדויות חדשות בעניין עברו הצבאי של רון כמדריך אמנויות לחימה ביחידות מובחרות. הכל מתבקשים לצאת מן האולם בעת שהשופטים מתייעצים ביניהם. כולם מקווים שלא תהיה דחייה נוספת, ושגזר הדין יינתן. זה תיק קשה, אומרים לי בחוץ עורכי דין ועיתונאים שמלווים את המשפט מתחילתו.

הארץ של הסופרים | 53 סופרים ומשוררים ממלאים את מקומם של כתבי "הארץ" רוצים להגיב לסופרים? כנסו לעמוד הפייסבוק שלנו

פאזל משברי עדויות

קשה נפשית וקשה משפטית, לחבר את הפאזל משברי עדויות נסיבתיות, ועדיין חסרים בו חלקים. מי מהם רצח, וכיצד, שכן בבדיקה הפתולוגית לא נמצאה עדות למכה וגם לא כל ממצא אחר. האם רון מגונן על פיזם? האם ממכתביה עולה דרישה מפורשת שירצח את הילדה, ואולי רק שיעלים אותה איכשהו, כבמעשה קוסמות? ואולי, אומרת מישהי, היא בכלל זו שהרגה, חנקה אותה בכרית, והוא נאלץ להעלים את הגופה? האמת תישאר בין שניהם.

הקושי הגדול ביותר של המעורבים במשפט, כמו גם של החברה הנורמטיבית כולה, הוא בתדהמה ובזעם חסר האונים מול שבירת כל טאבו אנושי: הולדת החטא בגילוי עריות - אב שכב את משכבי בנו, ילד צאצאים והקים משפחה עם כלתו. המשכו ברצח הילדה בידי הוריה, בניגוד לאמונה באינסטינקט ההורי הטבעי, וסופו בהתאבדות אמה של מארי בקפיצה לנהר הסיין. כמה מפתה להרחיק את הסיפור מן ההווה ומן הנפש, ולהתבונן בו ממרחק, כבטרגדיה יוונית - אפשר שהשניים ביקשו, שלא במודע, למחות מן העולם את הילדה שבעצם קיומה הזכירה להם את חטאם, ולא אפשרה להם לחוות את עצמם כמשפחה רגילה, אב אם ושתי בנות קטנות.

הפסיכיאטר פרופ' צבי זמישלני, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה, אומר בשיחת טלפון שההסבר הפסיכולוגי פשוט יותר: "האמונה באינסטינקט ההורי הטבעי מתערערת מול מקרי רצח של הורים את ילדיהם, שעלולים לקרות מסיבות שונות. אברהם קיבל פקודה מאלוהים והיה מוכן להקריב את יצחק. מדיאה רצחה את ילדיה כנקמה בבעלה שבגד בה". לפעמים, מסביר זמישלני, מופר שיווי המשקל בגלל השילוב של ילד קשה, עם הפרעת קשב וכדומה, והורה מתקשה, אם בגלל הפרעת אישיות כלשהי, אישיות לא בשלה או דיכאון. מחקרים הראו כי לכ-40% אחוז מהאמהות שלוקות בדיכאון אחרי לידה יש פנטזיה לזרוק את הילד מהחלון. "אצל גברים, לעומת זאת, קיים הטלטול. הוא לא מתכוון להרוג, רק להפסיק את הבכי, ולפעמים, בתינוקות מתחת לגיל שנה, זה נגמר במוות", אמר.

ואולי - אני מעלה השערה - מכיוון שמארי פיזם עצמה גדלה, כפי שהעידה, בבית מתעלל, היא לא הצליחה לאהוב את בתה, ולמעשה היתה כפויה להעביר אליה את ההתעללות? אולי הפכה את הילדה ל"כליא ברק" לכל מה שפגום בה, בזוגיות עם רון, במשפחתה ובחייה, ודימתה לעצמה שכאשר הילדה תיעלם ייפתרו כל בעיותיה ותסכוליה. ואילו רוז הגיעה לביתם כשנפשה כבר מצולקת מנטישת אמה בינקותה, מיחסו של אביה הביולוגי ומהיטלטלות בין מוסדות, ואיך יכלה להיות "ילדה קלה"?

הקהל מוזמן לחזור אל האולם. כבוד השופט טל קורא ביובש מן הכתב - ההרכב החליט לדחות את בקשת ההגנה. אין במסמכים שהוגשו כדי לשנות את הכרעת הדין לטובת הנאשם. "גם אם היינו מקבלים את טענתו, כי מדובר במכה שהנחית עליה בשוגג בגלל מומחיותו באמנויות לחימה, הרי מי שמכיר בכוח ידיו ויכולותיו ומכה בת ארבע בכוח, עשה זאת במכוון". ללא שהות הוא פונה אל הנאשם: "רוני רון, האם יש לך מה לומר בעניין העונש?". רון מתלחש עם עו"ד נהרי ומניד בראשו לשלילה.

גזר דין גם לבנותיהם

בשקט קורא השופט את גזר הדין. רצח בכוונה תחילה, מאסר עולם. גם למארי אין מה לומר בעניין העונש. היא נראית אדישה ומרוקנת. פרקליטתה, עו"ד רויטל סוויד, מבקשת להעיר לפרוטוקול, שהדעת אינה נוחה מקביעת בית המשפט העליון, של מאסר עולם חובה בעבירת שידול לרצח. השופט טל מהנהן, ואחר קורא כמעט בלחישה את גזר הדין של פיזם; בעבירת שידול לרצח בכוונה תחילה, מאסר עולם החל מיום המעצר. זכותם לערער בתוך 45 יום.

גזר הדין הוא לא רק לנאשמים, אלא לשתי בנותיהם הקטנות שיגדלו בלי הוריהן. ואולי טוב שכך. איש לא מופתע, הנאשמים לא פורצים בבכי, איש לא מתלהם, כמעט אנטי קליימקס. הבמאית נילי טל, שעוקבת אחרי הפרשה מתחילתה ועושה סרט עבור ערוץ 2, אומרת לי: "בדרך כלל, במשפטי רצח, יושבים באולם בני משפחת הנרצח והם כואבים וצועקים ובוכים, וכאן בני משפחת הנרצחת היחידים הם הנאשמים".

רוז בעלת העיניים הכחולות היפות, שנראו עצובות גם כאשר חייכה, היתה אמורה להיות היום ילדה בת שבע וחצי, בכיתה ב', שגרה בצרפת אצל אביה או בנתניה אצל אמה, ואולי במוסד בכפר חב"ד, שאליו ניסו רון ופיזם להכניס אותה, אלא שלא קיבלוה כי לא היתה יהודייה. ואולי יכלה להיות בפנימייה לילדים בסיכון, אילו מישהו מהמבוגרים שסבבו אותה או משירותי הרווחה היה מבחין במצוקתה.



הסופרת יהודית קציר בעת מתן גזר הדין במשפטם של רוני רון ומארי פיזם, בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה, שלשום



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו