הממשלה תומכת בחוק שיביא למינוי גרוניס לנשיא העליון

חיים לוינסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
חיים לוינסון

ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק של ח"כ יעקב כץ (האיחוד הלאומי), שלפיה כהונה של נשיא בית המשפט העליון תימשך שנתיים לפחות, ולא שלוש שנים. אם החקיקה תושלם, היא תסלול את הדרך למינויו של השופט אשר גרוניס לנשיא בית המשפט העליון, במקומה של הנשיאה הנוכחית, השופטת דורית ביניש.

על פי שיטת הסיניוריטי, השופט שנבחר לתפקיד נשיא העליון הוא השופט המכהן הוותיק ביותר בעת פרישת הנשיאה. במועד פרישתה של הנשיאה ביניש, בפברואר הקרוב, גרוניס יהיה השופט הוותיק ביותר, אך יישארו לו רק שנתיים ועשרה חודשים לכהונה. על פי חוק הקדנציות, על נשיא העליון לכהן לפחות שלוש שנים.

אם החוק יעבור את כל הליכי החקיקה עד פברואר, גרוניס צפוי להתמנות לנשיא. על פי החוק והשיטה הנהוגים כיום, מי שאמורה לרשת את ביניש היא השופטת מרים נאור. יש לציין כי שר המשפטים, יעקב נאמן, מתנגד להצעת החוק שיזם כץ.

גרוניס נחשב לשופט שמרן, המתנגד באופן עקבי לגישות אקטיביסטיות וסבור כי תחום ההתערבות של בית המשפט העליון צריך להיות מצומצם ביותר. כך למשל, בדיון בהרכב של תשעה שופטים בעניין פסילת ראיות, היה גרוניס בדעת יחיד וסבר כי אין להרחיב את דוקטרינת פסילת הראיות, ועניין זה צריך להיקבע על ידי הכנסת.

בעתירה אחרת שנידונה השנה, נגד הענקת פרס ישראל ליו"ר מועדון הכדורסל של מכבי תל אביב שמעון מזרחי, כתב גרוניס כי יש לאמץ גישה מצומצמת ביותר בביקורת שיפוטית, ואף הוסיף כי יש לערוך חשיבה מחודשת בנושא זכות העמידה (תנאי הסף הנדרשים להגשת עתירה מנהלית). גישה זו מזכה את גרוניס באוהדים רבים בימין, במיוחד ח"כ כץ, שהגיש בעבר שורה של הצעות חוק בנוגע לבג"ץ, כגון הצעה שהשופטים ייבחרו על ידי העם, ושייאסר על בג"ץ להתערב בהחלטות ביטחוניות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ