בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על ותק, גיל וכישרון: המאבק על זהות העליון

שמונה חודשים לפני פרישתה המתוכננת של נשיאת העליון ביניש, נשמעה השבוע יריית הפתיחה במרוץ להחליפה. בממשלה פועלים למנות את השופט גרוניס

תגובות

שמונה חודשים לפני מועד פרישתה המתוכנן של נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, נשמעה השבוע יריית הפתיחה במרוץ להחליפה. הצעת חוק של חבר הכנסת יעקב כץ (כצל'ה) מהאיחוד הלאומי, שאושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה, מבקשת לקצר את אופק הכהונה הנדרש למי שמתמנה כנשיא העליון - משלוש שנים, כפי שהחוק קובע היום, לשנתיים בלבד.

משמעות ההצעה, אם תאושר בהליך בזק כחוק, היא שהשופט אשר גרוניס, שנחשב שופט שמרן, יוכל להתמנות לנשיא בית המשפט העליון. הדבר מותנה בהמשך שיטת ה"סניוריטי", המקובלת מאז קום המדינה, ולפיה ותיק השופטים בבית המשפט העליון מתמנה לנשיא. על פי החוק כיום, גרוניס לא יוכל להתמנות לתפקיד עם פרישתה של ביניש, כיוון שימלאו לו 67 שנים וחודשיים - אופק כהונה קצר משלוש שנים בבית המשפט העליון, בו גיל הפרישה הוא 70.

אם החוק יישאר במתכונתו הנוכחית ואופק הכהונה לנשיא העליון הנבחר יישאר שלוש שנים, צפויה להתמנות לנשיאה השופטת מרים נאור - הבאה על פי ותק אחרי גרוניס. ביניש יכולה, באופן תיאורטי, להקדים את פרישתה ולאפשר בכך לגרוניס לרשת אותה, אך אין כל אינדיקציה שכך תבחר לעשות.

יוזם הצעת החוק: "רציתי למנוע עוול"

ח"כ כץ נשאל אתמול מה עומד מאחורי הצעת החוק, ומה העניין שלו להביא לבחירתו של גרוניס לנשיא בית המשפט העליון הבא. "חשבתי שזה לא הגון ולא ראוי שגרוניס לא יתמנה כנשיא בגלל מספר שבועות שחסרים לו", אמר. הוא הוסיף כי "נודע לנו, ואני לא אסגיר מקורות, כי ביניש לא מתכוונת להקדים את פרישתה כדי לאפשר לגרוניס לקבל את התפקיד, ולכן הצעתי את ההצעה".

כשנשאל אם הוא מכיר פסיקה שכתב גרוניס, השיב כץ בשלילה. "אני לא יודע אם מבחינה פוליטית הוא טוב לנו או לא. לא בדקתי וזה לא עניין אותי", הוא אמר, "רציתי רק למנוע עוול". יחד עם זאת אמר כי אם תעלה הצעה לביטול הסניוריטי הוא יתמוך בה.

מיד לאחר אישור הצעת החוק, הגישו השרים דן מרידור ובני בגין ערר על ההחלטה. גם אם לא יתקבלו ההסתייגויות, סיכויי החוק להתקבל נמוכים - לפחות ביחס למינוי הקרוב. ראשית, נותר עוד זמן קצר בלבד עד לפרישתה של ביניש. שנית, ספק אם ליו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), החבר בוועדה לבחירת שופטים, יש עניין לקדם את ההצעה.

רותם סבור שעיקר הבעיה באופן בחירת הנשיא הוא שיטת הסניוריטי. שיטה זו אינה רלוונטית עוד לדעתו - בחירת נשיא בית המשפט העליון צריכה להינתן לשיקול דעת חברי הוועדה, ללא כל מגבלה. במאי השנה, בכנס משפטי באילת, תקף רותם בחריפות את שיטת הסניוריטי ואמר כי "שיטת הסניוריטי מתה, ביניש קברה את השיטה לחלוטין". רותם כיוון לתמיכתה של ביניש בבחירת השופטת נילי ארד, המקורבת לה, לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה - למרות שארד לא היתה ותיקת השופטים. באותו פורום הביעו דעה דומה חברים נוספים בוועדה שהגדירו את השיטה כ"שערורייה", וטענו כי תכליתה "להנציח את שלטונה של אותה קבוצה".

גם המשפטנים חלוקים בדעותיהם

התומכים בביטול הסניוריטי מעלים בטיעוניהם את העובדה, שכאשר הנהלת בתי המשפט ביקשה למנות שופטים לתפקיד נשיאי בתי משפט שלום או מחוזי הוקמו ועדות מיוחדות שבחנו את כישורי המועמדים, בין היתר בניהול וארגון. אין כל סיבה לוותר על בחינת כישורים דומה למי שעומד בראש המערכת המורכבת- הם מסבירים.

למחלוקת הזו נכנסים משתנים נוספים, שיכולים להביא לכך שרוב חברי הוועדה לבחירת שופטים יתמכו לקראת פרישתה של ביניש בביטול הסניוריטי. יו"ר לשכת עורכי הדין הנכנס, עו"ד דורון ברזילי, מתנגד לשיטת הסניוריטי בגלוי. אם ייבחר כאחד משני נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים, הרי שבפני שלושת נציגי השופטים בוועדה צפוי להיות רוב נגד השיטה הישנה. גם הנציג הנוכחי, עו"ד פיני מרינסקי, קרא בעבר למנות נשיא "על פי כישוריו".

שאלת המפתח כעת היא מהי עמדתו של יו"ר הוועדה לבחירת שופטים, שר המשפטים יעקב נאמן, וכיצד הוא ינווט אותה בבחירת נשיא בית המשפט העליון הבא - אם על פי הסניוריטי או על פי בחירה מכלל שופטי בית המשפט העליון. נאמן מעדיף שלא לחשוף את דעתו בשלב זה, ובתשובה לשאלת "הארץ" נמסר אתמול מטעמו כי הוא אינו מתייחס לעניין. חברים בוועדה שנשאלו אתמול לאן ינווט נאמן את הוועדה אמרו כי נאמן צפוי להתנגד לסניוריטי ולתמוך בבחירה לנשיא מבין כלל שופטי העליון.

"בעניין הזה אני עם כצל'ה", הפתיע אתמול פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. "חשוב לשמור על הסניוריטי כי הוא מבטיח את עצמאות השופטים בבית המשפט העליון, כך ששופטים יידעו שאין צורך שיישאו חן בעיני מישהו כדי להתמנות לתפקיד נשיא בית המשפט העליון", אמר, "אבל בעניין ההגבלה הקיימת היום בחוק - אני חושב שמדובר בהגבלה מיותרת".

קרמניצר תומך במועמדותו של גרוניס כי "יש אינטרס כלל מערכתי שהוא יהיה הנשיא הבא. הוא בא מתפיסת עולם שמרנית, שאמנם מנוגדת להבנה שלי ביחס לתפקיד בית המשפט, אבל למרות זאת אני חושב שהוא יהיה טוב לבית המשפט ולאמון הציבור בו. הציבור יראה שבראש בית המשפט העליון עומדים נשיאים בעלי השקפות שיפוטיות שונות, ולא רק כאלה המייצגים קו אחיד פחות או יותר".

מנגד, פרופ' אמנון רובינשטיין מבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה, הביע אתמול התנגדות להצעות החוק של כץ. "אם נקבע כלל, אסור להפר אותו רק למען אדם מסויים", אמר רובינשטיין. על שיטת הסניוריטי אמר: "יש נימוקים רבים בעד ביטול הסניוריטי, אבל יש נימוק אחד חזק בעדו, והוא שחרור בית המשפט העליון מלחצים של גופים חצי-פוליטיים על הליך הבחירה".

מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה לפניית "הארץ" כי הטענה כי שיטת הסניוריטי אבדה מן העולם עקב מינויה של הנשיאה נילי ארד היא "טענת סרק שיש בה אחיזת עיניים". עוד נמסר כי בבתי המשפט המחוזיים ובבית הדין לעבודה לא נהגה שיטת הסניוריטי גם בעבר. "שיטת הסניוריטי, המקובלת מאז קום המדינה בבית המשפט העליון, שבו יכול שופט לשמור על עצמאות ואי-תלות מוחלטת, יוצאת מן ההנחה שכל שופט בבית המשפט העליון הוא בעל כישורים להיות נשיא - שהרי הנשיא הוא ראשון בין שווים. השיטה מונעת את הצורך להיזקק להשפעה חיצונית", נמסר.



נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, החודש. תוכל להקדים את פרישתה כדי לאפשר את מינויו של גרוניס


גרוניס. תצלום: תומר אפלבאום



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו