בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בתי המשפט: המשטרה מחזיקה חשודים במעצר לשווא, במקום לשחררם בערבות

שופטים מתלוננים כי המשטרה מעכבת עצורים לילה מיותר במעצר כדי להביאם בפני שופט ולגלגל טיפול כספי הערבות לביהמ"ש

תגובות

המשטרה נוהגת להחזיק עצורים למשך לילה בתאי מעצר, אף שניתן לשחררם בערבות כבר בתחנת המשטרה. היא עושה זאת במטרה להעביר את הטיפול בכספי הערבות שלהם לאחריות בתי המשפט. כך עולה משורת החלטות שהתקבלה באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, ומהתכתבות בין הנהלת בתי המשפט למשטרה ולשר המשפטים, שהגיעה לידי "הארץ".

ממסמכים אלו עולה כי בשל היעדר מנגנון מסודר לגביית כספים במשטרה, מעדיפה המשטרה להביא עצורים לשחרור בפני שופט, כדי שהטיפול בכספי הערבות שלהם יעבור לבתי המשפט. זאת, במחיר חירותם של העצורים, הנאלצים לבלות לילה במעצר בהמתנה לדיון בבית המשפט, אף שחומרת החשדות נגדם אינה מצדיקה זאת, ואף שנמצא פתרון זמני המאפשר למשטרה לשחררם תוך הפקדת ערובה בגזברות בית המשפט.

בשבוע שעבר יצאה תחת ידה של שופטת בית משפט השלום בתל אביב, מיכל ברק נבו, החלטה המנוסחת בזהירות, אך חריגה בחומרתה. לאחר שבמשך חודשים התריעה ברק נבו על התנהלות המשטרה, כתבה השופטת ב-21 ביוני על חששה כי המשטרה החלה לנקוט שיטה חדשה: בקשה לא מוצדקת של תנאי שחרור מחמירים, שאינם מצויים בסמכות השחרור של קצין ממונה, אך ורק כדי להצדיק את הבאת העצורים לשחרור בפני שופט.

"עולה בי חשש מסוים שמא יש תנאים המנוסחים מראש בצורה המוציאה אותם מכלל סמכותו של קצין ממונה, על מנת להצדיק הופעה בבית המשפט", כתבה השופטת, "נהיר לי כי הדברים האמורים אינם פשוטים, אך הם נאמרים על בסיס עשרות בקשות שחרור שראיתי בימים האחרונים, שלא היתה כל הצדקה להביאן לבית המשפט, והטענה הנשמעת מדי פעם מצד הטוענים היא שחלק מהתנאים אינם בסמכות קצין ממונה".

ברק נבו כתבה זאת בתיק מעצר בו ביקשה המשטרה להרחיק מתל אביב למשך 60 יום אדם שנתפס גונב תיק בחוף הים בעיר - תנאי המוציא את השחרור מגדר סמכותו של קצין ממונה המוסמך להרחיק חשוד ל-15 ימים בלבד. "איני מוצאת מקום להורות על הרחקה, שכן לא ברור הקשר בין העבירה לבין העיר תל אביב", כתבה השופטת, "חוף ים יש לכל אורך כל הגבול המערבי של מדינת ישראל".

ברק נבו ביקשה להפנות כמה מהחלטותיה לראש חטיבת החקירות במשטרה, תנ"צ ורדה שחם, כדי שתיתן דעתה לשאלה "מדוע היה צורך להביא את התיק הזה לבית המשפט לשחרור, וזאת לנוכח הפגיעה המיותרת בחשוד, אשר נאלץ להיוותר במעצר בלילה, וההכבדה המיותרת הן על כל המערך הקשור בהבאת העצור לבית המשפט והן על בית המשפט עצמו".

בין תיקים אלה היה תיק של אדם שלא התייצב לדיונים בבית המשפט, ותיק של אשה שנעצרה לאחר שעישנה ברכבת, ותקפה את המאבטח והשוטרים שעצרו אותה. שלושת החשודים יוצגו בידי עו"ד אלה דיין מהסנגוריה הציבורית. על החשש כי המשטרה מבקשת תנאים מחמירים ללא הצדקה, הוסיפה השופטת לשחם: "אבקש שגם סוגיה זו תיבדק".

ל"הארץ" נודע כי באחרונה פנתה השופטת ברק נבו בתלונה להנהלת בתי המשפט על התנהלות המשטרה. בעקבות זאת שלח לפני כשבועיים מנהל בתי המשפט, השופט משה גל, מכתב לתנ"צ שחם: "אבקש להביא לידיעתך, כי חרף הנחיית שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, ועל אף נוהל העבודה הזמני שגובש בין משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והנהלת בתי המשפט (...) עדיין נמנעים קציני משטרה מלעשות שימוש בסמכות שחרור העצורים המוקנית להם", כתב. "כתוצאה מכך עצירים מוחזקים שלא לצורך במעצר עד להבאתם בפני שופט, ובבתי המשפט מתנהלים מאות תיקים מיותרים, רק לצורכי הפקדת כספי הערובה במזכירויות בתי המשפט".

גל אף הוסיף לדברי הביקורת החמורים של ברק נבו טענה חמורה לא פחות - על פיה המשטרה לא רק מבקשת תנאי שחרור חמורים מן הדרוש ללא הצדקה, אלא לעתים אף מבקשת הארכת מעצר, מקום בו דעתה האמיתית היא כי ניתן להסתפק בשחרור בערובה.

"לאחרונה מגדילים קציני משטרת ישראל לעשות, ומביאים לפני שופטים בקשות להארכת מעצר, תוך שבירור המתקיים במהלך הדיון מגלה, שהמשטרה מוכנה להיעתר ללא קושי לבקשות הסנגורים לשחרור העצורים בערובה, כל זאת במטרה להתחמק משחרור עצורים אלה בתחנות המשטרה", כתב גל, "מדובר בעשרות עצורים ביום, המובאים לבתי המשפט, גם בימי שישי, בערבי חג ובמוצאי שבת".

קשה להפריז בחומרת טענותיו של גל, כי על פיהן המשטרה פוגעת בחירותם של בני אדם מסיבה ביורוקרטית בלבד. גל ביקש משחם "להידרש לסוגיה בהקדם ולהורות לגורמים הרלוונטיים במשטרת ישראל להשתמש בסמכותם לשחרור עצורים ללא הבאתם לפני שופט".

נוהל העבודה הזמני המאפשר למשטרה לשחרר עצורים ולדרוש מהם להפקיד כספים בקופות בתי המשפט ללא דיון בפני שופט, גובש בין הנהלת בתי המשפט למשרד לביטחון הפנים באוקטובר 2010 ונכנס לתוקפו בינואר 2011. על פי נתוני הנהלת בתי המשפט, בחודשים שבין ינואר למאי 2011 נעשה שימוש במנגנון זה ב-271 תיקים.

במאי, לדוגמה, במחוז תל אביב העמוס - נפתרה בעיית השחרור בערובה בדרך זו בשמונה תיקים בלבד. במחוז המרכז בשני תיקים בלבד, במחוז הדרום בשני תיקים, במחוז חיפה בשני תיקים, במחוז הצפון בשמונה תיקים, ובירושלים ב-73 תיקים - חלקם הגדול הם כפי הנראה תיקי הפרות סדר ולא תיקי פשיעה קלאסיים.

במשרד לביטחון הפנים מסבירים כי הסיבה לכך שעד היום לא הוקמה מערכת לגביית כספים במשטרה היא שעד 2004 היה הסדר ארוך שנים עם הנהלת בתי המשפט, שאיפשר את הפקדת כספי הערובה במזכירויות בתי המשפט. ב-2004, בעקבות דו"ח מבקר המדינה, שמצא אי סדרים כספיים בהנהלת בתי המשפט, הפסיקה ההנהלה את ההסדר. רק ב-2009, לאחר שהושמעה ביקורת של הסנגוריה הציבורית על כך שהמשטרה אינה משתמשת בסמכות קציניה לשחרר בערובה, החלה התדיינות מחודשת בנושא, ולבסוף נחתם ההסדר הנוכחי, שתקף עד סוף השנה.

במשרד לביטחון הפנים פועלים במקביל להקמת מערכת גבייה משטרתית, ומקווים שהיא תושלם עד סוף השנה. בשלב שני ינסו להרחיב את המערכת כדי שתיתן מענה גם בשעות הערב והלילה, בהן גם בתי המשפט אינם מספקים שירות, למקרים בהם המשטרה רוצה להבטיח את הפקדת הערובה לפני השחרור. זאת, אף שהחוק מאפשר לקצין ממונה להורות לחשוד משוחרר בערובה להפקיד את הכסף בתוך פרק זמן קצוב לאחר שחרורו - סמכות בה נראה כי המשטרה לא מרבה לעשות שימוש.

מהנהלת בתי המשפט נמסר כי "הסוגיה מוכרת למערכת ומטופלת. המשטרה אינה פועלת על פי הסיכום, ותחת זאת ממשיכה ליזום דיוני שחרור ומעצר בבתי המשפט ללא צורך, כל זאת תוך גרימה לשהיית עצורים במעצר ללא צורך. לאחרונה, אף הגדילו לעשות והחלו לבקש מעצרם של חשודים שקודם לכן לא היו נעצרים כלל, רק לצורך שחרורם על ידי בית המשפט. מערכת בתי המשפט התריעה על תופעה חמורה זו בפני כל הגורמים המוסמכים. למיטב ידיעתנו, השר לביטחון הפנים ושר המשפטים נדברו ביניהם להיפגש ולפתור את המצב".

מהמשטרה נמסר כי " מעטים המקרים בהם עצור מובא בפני בית המשפט רק לצורך שחרורו בערובה כספית. לרוב, מתקיימות כמה עילות מעצר במקביל, או שנדרש שחרורו בערובה בתנאים שאין הקצין הממונה מוסמך להם, ולפיכך אין מנוס מהבאתו בפני בית המשפט".

"לעניין ההפקדה הכספית", הוסיפו, "מענה הזמנים שמאפשרת הנהלת בתי המשפט להפקדה בחשבונה הוא בין השעות 8:30-13:30, כאשר בחמישה בתי משפט בלבד ניתן להפקיד כספים עד השעה 18:00. לאחר השעה 18:00 אין אפשרות הפקדת כספים בכל גזברויות בתי המשפט בארץ. ראוי לציין כי מענה זה נכנס לתוקפו רק בחודש פברואר האחרון ומטבע הדברים מצוי בתהליך הטמעה. החלטת השופטת ברק-נבו נמצאת בבדיקה".



שופטת השלום בתל אביב, מיכל ברק נבו


מנהל בתי המשפט, השופט משה גל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו