ארבע שנים לפינוי מאחז עמונה: התיקים נגד השוטרים סגורים, פצעי המתנחלים פתוחים

"זכויות האדם ביש"ע": מתוך 103 תיקים שפתחה מח"ש, 89 נסגרו

חיים לוינסון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חיים לוינסון

ארבע שנים מחכה ישי גרינבאום לסוף ההליכים המשפטיים נגד קצין היס"מ מוטי מהגר, הנאשם שהכה אותו באלה ושבר את ידו. התמונות של מהגר, שנכנס לבית 7 במאחז עמונה בעת פינויו, והכה פעם אחר פעם באלתו את הנערים שהתבצרו בו, שודרו בערוץ 10 באותו ערב וזעזעו רבים. כתב האישום הוגש לבית משפט השלום בירושלים רק כשנתיים אחרי האירוע, ומאז התקיים שלב הוכחות התביעה. כעת מחכים לשלב הוכחות ההגנה.

העימותים בעמונה תמו אחרי שש שעות של סוסים דוהרים, אבנים וזרנוקי מים, מכות אלות על ראשים - אבל העלבון של מתנגדי הפינוי לא הסתיים. האלפים שהיו על ההר בבוקר השמשי והקר של 1 בפברואר 2006 לא סולחים על אלימות השוטרים, ובמיוחד על כך שהאלימות לא נחקרה עד תום.

בימים אלה, במלאת ארבע שנים לפינוי המאחז, מפרסם ארגון "זכויות האדם ביש"ע" דו"ח מקיף על טיפול מח"ש באירוע. בסך הכל, נפתחו 103 תיקים על תלונות, ובהם כ-150 מתלוננים. ארבעה תיקים הבשילו לכתב אישום: אחד הסתיים בזיכוי, אחד ללא הרשעה, אחד בהרשעה (נגד הפרש דודו אדרי, שמחכה לגזר דינו) ואחד, תיקו של מהגר, תלוי ועומד. 44 תיקים נסגרו בעילה של "עבריין לא נודע". 18 נסגרו ללא חקירה. 15 נסגרו מחוסר ראיות. תשעה נסגרו מחוסר עניין, ושלושה תיקים נסגרו מחוסר אשמה.

המשטרה פיצתה

בניגוד לרוב תיקי אלימות שוטרים, שבהם צריכים החוקרים להכריע בין עדות המתלונן לעדות השוטר, בתלונות מתנגדי הפינוי בעמונה עמדו לרשות מח"ש יותר ממאה שעות של צילומים: צילומי משטרה, צילומי טלוויזיה וצילומי חובבים. אבל כל העושר הזה לא הניב חקירות יותר משמעותיות.

לפי דו"ח זכויות האדם ביש"ע, בחלק מהתיקים התנהלות מח"ש היתה תמוהה ממש. בתיק מח"ש 563/07 התלונן ד' השאש שהוכה בתוך אחד הבתים עד אובדן הכרה. השאש מסר למשטרה שם של שוטר שזיהה כמכה. מח"ש לא זימנה את השוטר לחקירה והתיק נסגר בעילת "עבריין לא נודע". בתיק אחר, 1272/06, התלונן הקטין א"מ שהוכה במעצר בידי שני שוטרי מג"ב. אחד השוטרים נחקר, ומסר את שם חברו שהכה את הקטין באלה בגבו. שוטר זה לא נחקר והתיק נסגר בעילת "עבריין לא נודע". בעקבות ערר זומן השוטר לחקירה, כעבור שנתיים, צפה בסרטון שבו נראו המכות, וטען שזה לא הוא. התיק נסגר.

ממצאים אחרים בדו"ח, שסקרו את התיקים שנסגרו, העלו כי כשהתבקשו שוטרים להעיד נגד חבריהם, הם התקשו לפתע לזהותם. הדו"ח חושף את עדותו של סנ"צ אילן מור, שפיקד על כוח שוטרי מג"ב ויס"מ. בארבעה תיקים הוצגו לפניו סרטים והוא התבקש לזהות שוטרים שנהגו אלימות. "אני לא מחבר בין הפנים לשם"; "זה בית שעבד עליו הכוח שלי, לא ניתן לזהות שוטרים"; "אני לא מזהה מי מבין האנשים". בתיק אחר הוצג לקצין יס"מ סרט שבו נראים חבריו ליחידה נוקטים אלימות. הקצין טען שאינו מזהה איש.

לפי ממצאים אחרים בדו"ח, מח"ש נהגו בנדיבות יתרה בהחלטה לסגור תיקים מחוסר ראיות. כך, למשל, התלונן אדם בשם הר שפי ששוטרים הכניסו אצבע לתוך עינו ובעטו באשכיו. זה תועד בסרט. שוטר שנחקר זיהה עצמו בסרט ואף אמר כי "עובדתית מכניסים אצבע לעין", אך התיק נגדו נסגר. נגד שוטר יס"מ אחר נפתחו לא פחות משבעה תיקים על אלימות בעמונה, כולם מגובים בצילומים. כל התיקים נגדו נסגרו.

בהיעדר סעד ממח"ש, הוגשו בעקבות עמונה 33 תביעות נזיקין אזרחיות נגד שוטרים. רובן עדיין מתנהלות, ושמונה הסתיימו. מאלה שהסתיימו תביעה אחת, של ח"כ אריה אלדד, נדחתה. תביעה אחת נמשכה בחזרה על ידי התובעת, תמורת סגירת התיק הפלילי נגדה. חמש תביעות הסתיימו בפשרה. הפיצויים ששולמו הם בין 6,600 שקל (מכה חזקה בגב) ל-42 אלף שקל (מכת אלה בעורף ונכות לצמיתות). תיק אחד הסתיים בפסק דין לפי סעיף 79א (כלומר, על דרך הפשרה לפי שיקול דעת בית המשפט) והסכום שנקבע בו הוא 11,500 (מכת אלה בראש, אבל ללא נכות). בכל התיקים האלה, המשטרה שילמה את הכסף.

ממח"ש נמסר בתגובה כי "נציין כי הדו"ח של הארגון לא הועבר אלינו לקבלת תגובה ולממצאים. בניגוד לאמור בו, מח"ש פעלה רבות בחקירת אירועים בהם עלה חשד לשימוש בכוח לא סביר של שוטרים. למח"ש היתה נכונות והושקעו משאבים לחקירה, וכבר ביום הראשון לאירועים הוקם צוות חקירה מיוחד לטיפול בתלונות. הצוות פעל לאיתור מתלוננים, ויצא לביקור בבתי חולים, שם אושפזו פצועים. הצוות אסף קטעים מצולמים מהתקשורת, מהמשטרה ומאזרחים שהיו במקום. נפתחו במח"ש תיקי חקירה רבים, ונעשו נסיונות לאתר את המתלוננים הפוטנציאליים באותם קטעים, ולהגיע אליהם. בחלק מהמקרים, גם מבלי שאותר הנפגע, הוגש כתב אישום נגד שוטרים לפי התיעוד הוויזואלי. חלק אחר של התיקים נפתח על סמך תלונות.

מח"ש: הנפגעים לא באו להתלונן

עוד נמסר מח"ש שכאשר צוות החקירה פנה למתלוננים, למקורביהם ואף לנציגי ארגונים שפעלו בשם נפגעים, וביקש לבוא ולמסור תלונות, מרביתם לא באו. במקרים מסוימים הטיחו עלבונות בחוקרים. "בשלב זה התברר לנו שיש מגמה של הנפגעים לא לשתף פעולה עם מח"ש, עד שתוקם ועדת חקירה לאירועי עמונה. חוסר שיתוף הפעולה הקשה עד מאוד על הצוות למלא את תפקידו. רק כעבור למעלה משנה החלו להתקבל במח"ש תלונות נפגעים", נמסר ממח"ש. מהאמור לעיל, ובניגוד למסקנות הדו"ח, עולה שדווקא המתלוננים שבחרו לא לבוא למח"ש ולא לשתף פעולה, פגעו במאמץ ובניסיונות לעבות את התשתית הראייתית שהיתה וביכולת ההגעה לממצאים במסגרת החקירה.


עימותים בפינוי עמונה בפברואר 2006


גרינבאום. מחכה 4 שנים

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ