עפרה אידלמן
עפרה אידלמן
עפרה אידלמן
עפרה אידלמן

העסקה לפינוי הקרקעות בבעלות חברת תעשיות מלח שבשליטת משפחת דנקנר, היא סאגה משפטית מורכבת שנמשכת זה יותר מעשור. היא זכתה לביקורת חריפה מצד מבקר המדינה לשעבר, אליעזר גולדברג, והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אליקים רובינשטיין, ולשלוש עתירות התלויות עדיין בבג"ץ, המנסות למנוע את מימושה.

בין 1953 ל-1978 נחתמו בין המדינה לחברת "תעשיות מלח לישראל" שמונה חוזי חכירה, במסגרתם קיבלה האחרונה קרקעות של כ-3,000 דונם בעתלית ובאילת, כדי להקים עליהן בריכות לאידוי מלח. ב-1996 חתמו נציגי מינהל מקרקעי ישראל ותעשיות מלח על הסדר מעודכן, ולפיו ייעוד הקרקעות ישונה מקרקע חקלאית לקרקע עירונית, כך שניתן יהיה לבנות עליהן דירות מגורים, שטחי מסחר ומתקני תיירות. על פי ההסדר, תמורת פינוי בריכות האידוי תקבל החברה שטח חלופי, כמו גם 40% מזכויות הבנייה בשטחים אלה.

אלא שבדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם באפריל 2001, קבע אליעזר גולדברג כי תהליך קבלת ההחלטות שהוביל לחתימת העסקה היה "לקוי ולא מעמיק". גולדברג העריך כי שווי זכויות הבנייה שיועברו לתעשיות מלח על פי העסקה הוא כ-90 מיליון דולר - זאת, בניגוד, להערכת שווי של 23 מיליון דולר בלבד, שהופיעה במסמכים שהוגשו לחברי מועצת מקרקעי ישראל שהיו עתידים להכריע בגורל ההסכם.

"התפשטות מסוכנת מנכסי המדינה"

בעקבות הביקורת נחתמה טיוטת חוזה חדשה, שבה תוקנו חלק מהליקויים. הטיוטה הועברה לבדיקת היועץ המשפטי לממשלה אז, אליקים רובינשטיין, שלא חסך גם הוא בביקורת. בחוות הדעת שהעביר לממלא מקום ראש הממשלה ושר התמ"ת אז, אהוד אולמרט, כתב כי ספק אם יש הצדקה לביצוע עסקה ב"היקף כה גדול של נדל"ן השייך למדינה". עוד ציין רובינשטיין כי הסכם העקרונות הראשון שנחתם בין המינהל לתעשיות מלח "נותן הטבות מפליגות לחברה, ללא מקור סמכות ותוך חריגה ממינהל תקין". אף על טיוטת ההסכם המתוקן, כתב כי אינו מקבל את עמדת המינהל שניתן לסווג את הקרקעות כקרקעות עירוניות וכי על מועצת מקרקעי ישראל, בראשות אולמרט, לשקול את האינטרס הציבורי ש"איננו כולל התפשטות מסוכנת של המדינה מנכסיה", כהגדרתו.

למרות זאת, באוקטובר 2003 אישרה מועצת מינהל מקרקעי ישראל בראשותו של אולמרט את העסקה מעוררת המחלוקת. בפרוטוקולים של ישיבת המועצה, שפורסמו ב"הארץ" בדצמבר 2003, נכתב כי יו"ר הקרן הקיימת לישראל, יחיאל לקט, תיאר באותה ישיבה מכרעת את הלחץ הכבד בו היו נתונים חברי המועצה: "הדרך שבה התנהלו המשא ומתן והעסקה היא לא תקינה", אמר, "היא לא תקינה עד כדי כך, שאני שמעתי בפעם הקודמת שאין ברירה אלא צריך לאשר את העסקה מכיוון שאחרת אנחנו ניאלץ לשלם נזקים מי יודע כמה, כיוון שכבר חתמו על הסכם. זה רק הגביר אצלי את ההתנגדות לעסקה, כיוון שפעם אחת צריך לשים סוף לשיטה הזאת".

אולמרט, מנגד, דרש מחברי המועצה לאשר את העסקה, בנימוק שביטולה יחזק את התחושה בקרב אנשי עסקים ישראלים ש"אי אפשר לעשות עסקים בארץ". באשר לחוות הדעת של רובינשטיין צוטט אולמרט אומר כי "אין זה עניינו של היועץ המשפטי ללמד אותי איך אני צריך להתייחס לחשיבות של קרקעות המדינה". "אני לא מבין", הוסיף אולמרט, "למה במדינת ישראל, כשמישהו רוצה לעשות עסק גדול, שיכול להועיל גם לו, אבל גם לציבור, למה הוא מיד נחשד על ידינו כגזלן, כרמאי, כנוכל, שצריך להתגונן מולו".

מזוז אישר, בג"ץ יכריע

כמה ימים לאחר החלטת המועצה הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבג"ץ. לעתירה נוספו בהמשך שתי עתירות נוספות - של הקשת המזרחית החדשה והחברה להגנת הטבע, ובתחילת חודש יוני צפויה למסור המדינה לבג"ץ הודעת עדכון באשר לעמדתה בסוגיה.

בינתיים, בעקבות העתירות ניתן צו ביניים שהקפיא את ההחלטה, והיא הגיעה לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה החדש אז, מני מזוז. בינואר 2005 אישר מזוז את ההסכם וכתב כי "עיקרי ההערות והליקויים שעליהם הצביעו מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה באו על תיקונם".

ההסכם נותר כפוף רק לחתימתו של שר האוצר, בנימין נתניהו. אך נתניהו עיכב את אישור ההסכם, ולאחר התפטרותו באמצע 2005, מונה אולמרט לשר אוצר. מזוז התריע כי על אולמרט להימנע מאישור ההסכם, מאחר שהוא זה שאישר אותו כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל. למרות זאת, באפריל 2006, בתקופת הביניים בין הבחירות להקמת הממשלה, החליט אולמרט, לחתום על אישור לעסקה. עם זאת, נסוג בו כעבור שעות ספורות, משך את חתימתו והסביר כי דובר ב"אי-הבנה".

היועץ המשפטי לשעבר אליקים רובינשטיין

בחוו"ד שנתן על העסקה, כתב כי יש בה הטבות חריגות ל"תעשיות מלח" ומשפחת דנקנר, "מעבר לכל הסדר המקובל בעסקאות אחרות... ללא סמכות ותוך חריגה ממינהל תקין"

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט

שימש יו"ר מועצת מקרקעי ישראל בעת אישור ההסכם בין המינהל ו"תעשיות מלח". ע"פ פרוטוקולי ישיבות המועצה, דרש לאשר העסקה, בטענה שביטולה יבריח אנשי עסקים מהארץ

איש העסקים נוחי דנקנר

מבעלי "תעשיות מלח", טרם מכירתה ל"אריסון השקעות". קרקעות החברה שימשו לו ערובה לנטילת אשראי מבנק לאומי, לצורך רכישת גרעין השליטה בבנק הפועלים

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ