בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד הרווחה תומך בהשארת ילדים בסיכון במשפחה, החוקרים לא בטוחים

2תגובות

מחקרים מגלים כי איכות חייהם של ילדים בסיכון שהוצאו מביתם גבוהה יותר מזו של ילדים שהושארו בביתם. המחקרים עומדים בניגוד לעמדת משרד הרווחה כיום, שדוגל במדיניות "עם הפנים לקהילה" שמטרתה השארת הילדים בביתם.

המחקרים נערכו על ידי ד"ר בלהה דוידזון-ערד, מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת ת"א. במחקריה ערכה דוידזון-ערד השוואה בין איכות חיי ילדים בסיכון, ילדים שסבלו מהזנחה או התעללות בביתם והוצאו ממנו, לבין איכות חייהם של ילדים שהושארו בביתם. המחקר הראשון נעשה על ידי הערכות עובדים סוציאליים, הם העריכו את איכות חיי הילד מבחינה פיזית, פסיכולוגית, חברתית ותרבותית ערכית, טרם החלטתם על הוצאתו מביתו, חצי שנה אחרי ההחלטה ושנה וחצי אחריה.

הממצאים העידו כי איכות חיי הילדים שהושארו בביתם הייתה ללא שינוי לעומת איכות חיי הילדים שהוצאו, שהשתפרה כבר סמוך להשמה חוץ ביתית ואף המשיכה להשתפר עוד יותר במהלך השנה.

דוידזון-ערד ערכה שני מחקרים נוספים בהם העריכו אנשי מקצוע חיצוניים, הורים לילדים וכן הילדים עצמם את איכות חייהם. התמונה שהתקבלה הייתה דומה.

"חשוב להבהיר שאני לא בעד הוצאת ילדים מביתם באופן גורף לאור המחקרים", אומרת דוידזון-ערד, "אמנם ממצאיהם אינם פופולריים אך מלמדים כי גם מי שהחליט להשאיר ילד בבית קיבל החלטה גורלית כשמדובר בילד במצב לא טוב, כך שיש לדאוג לטיפול טוב והולם לו ולמשפחתו על מנת לשפר איכות חייו ולא להשלות כי אם הילד נותר בביתו מצבו טוב".

מחקריה של דוידזון-ערד יוצגו מחר ביום עיון בנושא "הוצאת ילד מהבית - סיכוי או סיכון?" של המכון למחקר רווחת הילד ושלומו ע"ש אדלר באוניברסיטת ת"א במסגרת כינוס חבר הנאמנים המתקיים בימים אלו.

"המחקר מציג את הדילמה האמיתית והיום-יומית בה נמצאים עובדים סוציאליים", אומר איציק פרי, יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים ומי שהיה פקיד סעד מחוזי לחוק הנוער, "קיימת אמירה בציבור שהבית הרע ביותר טוב יותר מהפנימייה הטובה ביותר. המחקר מוכיח כי הוצאת ילד מהבית היא לאו דווקא הפתרון הרע על מנת להגן ולהציל אותו".

"בשנים האחרונות יש מדיניות השארת ילדים בקהילה, אך גישה זו מלווה בפיתוח מואץ של שירותים בקהילה", אומרת דליה לב שדה, מנהלת שירות ילד ונוער במשרד הרווחה, "בשנים האחרונות נוספו ויתווספו מיליוני שקלים המיועדים לפיתוח שירותים בקהילה לילדים בסיכון וזה הרציונל של תכנית "עם הפנים לקהילה". אנו מבינים שטוב לילד להיות עם המשפחה כל עוד הוא מקבל מעטפת שירותים נלווים שתדאג שאיכות החיים לא תיפגע. אנחנו כל הזמן בודקים את מצב הילדים לעומת אלו שהוצאו מבתיהם ועוקבים על מנת לבחון אם זה הפתרון הטוב ביותר".

מחקר נוסף של ד"ר יוטה שכטר בדק את הסתגלות המשפחות להוצאת ילדים מביתם. שכטר בדקה 86 משפחות שילדיהן הוצאו לפנימיות ומשפחות אומנה ו-47 משפחות השוואה שילדיהן הוצאו למסגרות טיפול כמו מעונות יום ומועדוניות. המחקר נערך מיד אחרי הוצאת הילדים וכשנה אחרי האירוע. על פי הממצאים יש פחות בעיות משפחתיות במשפחות בהן הוצאו ילדים מאשר במשפחות בהן הושארו הילדים בביתם.

עוד עולה מהמחקר כי משפחות מהן הוצאו ילדות חוו מצוקה גדולה יותר לעומת משפחות בהן הוצאו בנים. משפחות הקבוצה הראשונה חשו הקלה מיידית עם הוצאת הבנות אך לאחר מכן הבינו את הסיכונים הקיימים לבנות מחוץ לביתן והסתגלו פחות למצב.

גם גיל הילד הנדון משנה את התמונה: ככל שהילד קטן יותר, תחושת הרווחה של המשפחה עם הוצאתו גדולה יותר. ההסבר הוא כי מבחינתם הוצאת ילד מבוגר יותר מהבית מעידה עליהם כהורים, שלא הצליחו להסתדר אתו.

"המלצתי לשירותי הרווחה ששוקלים הוצאת ילד היא לא לשקול רק את טובת הילד", אומרת שכטר "אלא גם לבחון את מרכיב המשפחה - כיצד היא תתמודד עם זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו