היועץ המשפטי וינשטיין: אין לברוא שחיתות במקום שזו אינה קיימת

לראשונה מאז כניסתו לתפקיד שטח וינשטיין את משנתו, וביקר במשתמע את מדיניות התביעה הכללית עד כה. הוא קבע שאין להגיש כתבי אישום בתיקים גבוליים, וכי יש להתמקד בעבירות ובנאשמים העיקריים

תומר זרחין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תומר זרחין

ארבעה חודשים חלפו מאז נכנס לתפקידו היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ואתמול (ראשון), לראשונה, הוא חשף באופן פומבי את ה"אני מאמין שלו" ביחס למדיניות התביעה הכללית. בין הקווים המנחים למשנתו, הוא הדגיש במיוחד כי "יש להילחם בשחיתות השלטונית במלוא העוצמה, אך אין לברוא שחיתות במקום שזו איננה קיימת... מי שבורא שחיתות במקום שזו איננה קיימת, סופו שאיננו נלחם בשחיתות האמיתית".

את נאום האג'נדה שלו בחר וינשטיין לשאת בפני צמרת המערכת המשפטית בישראל, באולם מלא מפה לפה בכנס לשכת עורכי הדין באילת. בקהלו ישבו נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, שר המשפטים יעקב נאמן, פרקליט המדינה משה לדור, שופטים ופרקליטים.

עיקרי האג'נדה של ראש התביעה הכללית

ואלה עיקריה של המשנה שהציג אתמול ראש התביעה הכללית, תוך הטחת ביקורת משתמעת על מדיניות התביעה שהיתה נהוגה עד כה בשורת נושאים.

האחד, אין להגיש לבתי משפט כתבי אישום בתיקים גבוליים ומעוררי התלבטות, אלא אם קיים סיכוי סביר להרשעת חשוד וקיים אינטרס ציבורי להגשת כתב אישום. בתי המשפט, על פי השקפתו של וינשטיין, אינם אמורים "להוציא את הערמונים מהאש", בלשונו, עבור פרקליטי התביעה הכללית - שעליהם לקבל אחריות מלאה על הגשת כתבי אישום ולהימנע מגלגול האחריות לחצרו של בית המשפט.

השני, על התביעה הכללית להתמקד בעבריינים העיקריים ולא לייחד זמן ומשאבים לייצור כתבי אישום נגד חשודים שוליים, שהראיות נגדם "רחוקות מלהיות טובות ומשכנעות". לדברי וינשטיין, "יש להתרכז בנאשמים העיקריים שנגדם יש ראיות טובות".

השלישי, יש להימנע מ"להרבות באישומים באין צורך - יש להתרכז בעבירות העיקריות ולא לדשדש בשולי האירוע הפלילי".

הרביעית, כדי לעשות משפט צדק יש לקדם משפט מהיר ויעיל. במסגרת זו הודיע וינשטיין שהוא מגבש הנחיית יועמ"ש תקדימית, שתקבע משכי זמן מוגדרים למשך הטיפול המקסימלי בתיק שמגיע לפרקליטות או לתביעה המשטרתית, תוך התייחסות לסוגי התיקים השונים ולסיבות לעיכובים אפשריים.

החמישית, כדי שחזקת החפות לא תיפגע ובמטרה לשמור על כבוד האדם, יש למנוע מצבים של מעצרים מול מצלמות טלויזיה ופרסום תמלילי עדות של נחקרים. "אלה", אמר אתמול וינשטיין, "אינם עולים בקנה אחד עם זכותו של אדם, כל אדם, לכבוד האדם".

וינשטיין גילה כי בכוונתו לקדם תיקון חקיקה שיאסור על פרסום חומרי חקירה גולמיים כמו תמלילי חקירה, עד להצגתם בבית המשפט או עד לאישור בית המשפט. "יש הבדל בין חופש העיתונות להפקרות עיתונאית" אמר היועץ המשפטי לממשלה, "הראשון ראוי לכבוד, השני - לא ולא".

ויינשטיין הבהיר אתמול כי האחריות הרובצת על כתפיו של הפרקליט שמחליט אם להגיש כתב אישום נגד חשוד, היא אדירה. "בעניין זה", אמר וינשטיין, "האחריות כולה, מתחילה ועד סופה, רובצת לפתחו של התובע. זו אחריות אדירה והוא לא יוכל לגלגלה לחצרו של בית המשפט, מתוך הנחה שזה 'יוציא עבורו את הערמונים מן האש", ויחליט בתיק גבולי ומעורר התלבטות. גישה זו של גלגול אחריות אינה מקובלת עלי, והיא טומנת בחובה נזק רב הן לנאשמים, והן למערכת אכיפת החוק עצמה", אמר וינשטיין.

עניין נוסף שהעלה אתמול וינשטיין הוא הירתמות מלאה לשיפור וייעול ההליכים המשפטיים. בהמשך לכך הנחה לאחרונה את פרקליט המדינה לדור להנחות את הפרקליטים לפעול לקביעת מועדי דיוני הוכחות בתיקים פליליים ברצף, מיום ליום, עד לסיומו של התיק.

"אם חפצים משפט אנחנו, אין לנו אלא לאמץ הנחיה זו ולחתור ללא לאות להגשמתה. בלעדיה לא יקום משפט פלילי בישראל", אמר היועץ המשפטי, והוסיף: "לא ייתכן שאירוע פלילי שמתרחש בשנת 2010 יונח על שולחן הפרקליטות ב-2013, יוגש לבית המשפט ב-2016 ופסק דין סופי יינתן ב-2020. אין ואסור שיהיה כדבר הזה. איזה ערך יש למשפט כזה?", תהה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ