בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרקליט ישראלי יגן על התליין של הקמר רוז'

הלקוח החדש של ניק קאופמן הודה בביצוע פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, לאחר שהיה מעורב בהשמדתם של 12,200 בני אדם

תגובות

האו"ם החליט למנות את הפרקליט הישראלי ניק קאופמן לצוות ההגנה של אחד מפושעי המלחמה האכזריים ביותר שמתנהלים נגדו הליכים משפטיים - מנהל בית הכלא של הקמר רוז', קאינג גואק איב, המכונה החבר דויק ו"התליין של הקמר רוז'". עו"ד קאופמן, עד לאחרונה בכיר בפרקליטות מחוז ירושלים, חזר שלשום מקמבודיה, שאליה יחזור בקרוב לקראת הגשת הערעור במשפט דויק, שאותו הוא צפוי להגיש עד סוף החודש.

הלקוח החדש של קאופמן הודה בביצוע פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, לאחר שהיה מעורב בהשמדתם של 12,200 בני אדם כמפקד הכלא הידוע לשמצה. דויק הורשע ונגזרו עליו 35 שנות מאסר. הוא צפוי להשתחרר בעוד 19 שנה.

ביום שבו נגזר דינו של דויק, קיבל קאופמן דוא"ל מבית הדין המיוחד בקמבודיה, שהציע לו להצטרף להגנתו של דויק בערעור. היה זה לאחר שהנאשם פיטר את הסנגור הזר שייצג אותו בהליך המשפטי ביחד עם סנגור מקומי. הסיבה למינוי פרקליט זר היא רצון של בית הדין המיוחד לשמור על מוניטין ההליך המשפטי, שמתבצע בשיתוף האו"ם, ולהדוף טענות אפשריות על משפט לא הוגן לאנשי הקמר רוז'.

בית המשפט הקמבודי שהעמיד לדין את אנשי הקמר רוז' הוקם ב-2006, על פי החלטה משותפת של האו"ם וממשלת קמבודיה. חמשת השופטים, שני התובעים ושני הסנגורים הם מקומיים וזרים, שתחום התמחותם הוא משפט בינלאומי. משפטו של דויק הוא הראשון במשפטיהם של אנשי הקמר רוז' בבית הדין. במקביל החלו הליכים משפטיים נגד ארבעה בכירים לשעבר בקמר רוז', הליכים שנמצאים בשלבים מקדמיים.

דויק, שהביע חרטה על מעשיו ואף הזיל דמעה בבית המשפט, זכה לקו הגנה שונה מהסנגור המקומי ומזה הבינלאומי.

הסנגור המקומי טען כי יש לזכותו ולשחררו מטעמי הגנה מן הצדק, טענה שביסס על אכיפה סלקטיבית של החוק המקומי והבינלאומי, שכן בכירים מדויק לא הועמדו לדין על מעשיהם. מנגד, טען הסנגור הבינלאומי כי יש להקל בעונשו, ולא טען לזיכוי מוחלט.

במקביל לניהול תיקי אונס ורצח בפרקליטות, הספיק קאופמן (42) לשמש תובע בבית הדין הבינלאומי לענייני יוגוסלביה ובבית המשפט הבינלאומי הפלילי בהאג. הוא נמצא ברשימת הסנגורים בחלק מבתי הדין שבהם מעורב האו"ם.

"פנו אלי במייל וביקשו שאעזור לצוות ההגנה בנושאים של משפט בינלאומי", אמר אתמול קאופמן ל"הארץ", "התבקשתי לסייע להם בערעור, לאור המצב הרגיש וחוסר הנכונות של דויק לשתף פעולה עם ההגנה הבינלאומית. עצם זה שמדובר בפנייה מהאו"ם, ולא מהנאשם עצמו, הקל על ההחלטה לייצג את דויק", הוסיף.

"מבחינת המשפט הבינלאומי הפלילי, זו זכות שפונים אליך ומבקשים שתייצג נאשם עם דם על הידיים, אולי בהליך המשפטי הפלילי המשמעותי ביותר היום בזירה הבינלאומית", אמר קאופמן. "אני חושב שאם החרטה של דויק לא היתה מלאה, הייתי אולי מרגיש קושי לייצג אותו, אולי בגלל הדמיון לרצח ללא הבחנה, כפי שעשו הנאצים ליהודים. אני מאמין בכנות החרטה שלו, גם מהמפגש שלי אתו בשבוע שעבר, ואני מרגיש שהטעויות המשפטיות שנפלו בפסק הדין מחזקות אותי שנכון לייצג אותו בערעור".

קאופמן אומר כי אפשר לייצג נאשמים באישומים כרצח עם, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, תוך התנתקות רגשית מהסיטואציה. הוא מסביר כי מבחינתו, רצח של חף מפשע אחד שקול לרצח של למעלה מ-12 אלף חפים מפשע.

בשבוע שעבר נלקח קאופמן על ידי אחת מעובדות בית המשפט המיוחד לסיור בבית הכלא של הקמר רוז', המשמש היום מוזיאון לזוועות העבר, ומוצגים בו דרכי העינוי וההתעללות של הקמר רוז'. המלווה נמנעה מלהיכנס למספר חדרים בכלא, שכן חלק מבני משפחתה מצאו את מותם במקום.

"הסיור בבית הכלא היה מזעזע", אמר קאופמן, "אי אפשר היה שלא לחוש דמיון להתנהלות הנאצים. מבית הכלא הזה לא יצאו אנשים חיים. מי שנכנס עונה והודה בדברים שעשה או שלא עשה, והוצא להורג, אפילו לא באמצעות ירי בכדורים חיים, אלא במכונות חקלאיות, כדי לא לבזבז כסף". קאופמן סיפר כי לא הצליח להשתחרר מהתמונות שתיעדו את האסירים שנכנסו לכלא של הקמר רוז' עם מספר מיוחד שניתן לכל אחד מהם, לצורך זיהוי.

קאופמן סבור שיש ממש דווקא בטענת ההגנה שהעלה דויק במהלך משפטו, שלפיה שימש בורג קטן במכונת ההריגה, ומילא אחר הוראות הממונים עליו - טענה שהועלתה על ידי נאצים שהואשמו אחרי מלחמת העולם השנייה.

"כאשר אתה לוקח בחשבון את המשטר של הקמר רוז', שהפעיל טרור נגד כל מי שלא ציית לו", אמר קאופמן, "אתה יכול להסביר למה המשטרים האלה מייצרים צייתנים. אנשים רוצים לצאת מגדרם כדי להוכיח שהם צייתנים, עד כדי כך שתעשיית הרוע הופכת לבנאלית. דויק הוא אדם כזה, אבל התרשמתי מאוד מכך שלקח אחריות והכיר בה".

ארבע שנות שלטון רצחני

שירות "הארץ". לאחר משטר מלוכני בן כאלף שנה, הודח ב-1970 מלך קמבודיה האחרון נורודום סיהאנוק, ואת מקומו תפס הגנרל הפרו-אמריקאי לון נול, שסייע לארה"ב במלחמתה נגד צפון וייטנאם. מאות אלפי קמבודים מאזורי הגבול נמלטו מבתיהם וחיפשו ביטחון בערים. התוצאה היתה עלייה באבטלה, בצפיפות, בעוני וברעב, שעוררו אהדה לתנועה הקומוניסטית וטינה לשלטון.

מורדי התנועה הקומוניסטית קמר רוז' ניצלו זאת ותקפו את צבאו של לון נול. בתחילת 1975 הם כבר שלטו ברוב שטחה של קמבודיה, ובאפריל נכבשה הבירה פנום פן.

הקמר רוז' בהנהגת פול פוט דגלה בפרשנות קיצונית וקנאית במיוחד של הקומוניזם. עם עלייתה לשלטון החלה הקמר רוז' את מדיניות "שנת האפס", שכללה בעיקר את העברתם בכפייה של כל תושבי הערים לחוות חקלאיות. המטרה היתה השמדה מוחלטת של מעמד "העירונים", ויצירת חברה כפרית שוויונית. בתי הספר ובתי החולים נסגרו, המערכת הבנקאית הושבתה, הדת הוצאה אל מחוץ לחוק ומיליוני קמבודים הועברו לחוות, שהיו למעשה מחנות עבודה בכפייה. אלה שהיו קשורים למשטר הישן, בעלי מקצועות חופשיים, אנשי רוח ואזרחים ממוצא וייטנאמי, הוצאו להורג. מאות אלפים מתו ברעב ובעבודות פרך. לפי הערכות, בין 1.4 ל-2.2 מיליון קמבודים מתו כתוצאה ממעשי הקמר רוז' בארבע שנות שלטונה, כמחצית מהם הוצאו להורג.

פול פוט הודח מתפקידו בינואר 1979 לאחר פלישת צבא וייטנאם, ונמלט לעבר גבול תאילנד. אולם במשך כל שנות השמונים המשיכו אנשי הקמר רוז' לשלוט בשליש משטח קמבודיה, בתמיכה אמריקאית. רק ב-1991 הושגה הפסקת אש, והמלך שב לשלטון ב-1993.



ניק קאופמן. במקביל לניהול משפטי אונס ורצח בפרקליטות שימש כבר תובע בבית המשפט הבינלאומי בהאג


החבר דויק. הודה ברצח אלפים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו