עפרה אידלמן
עפרה אידלמן
עפרה אידלמן
עפרה אידלמן

שמעון שיבר, מנהל תיכון "עמית-עמל" לשעבר בראשון לציון, נידון היום לשנת מאסר בפועל, שבעה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 1,000 שקלים. שיבר הורשע בבית משפט השלום בראשון לציון בהסדר טיעון על פי הודאתו בהטרדה מינית ובמעשים מגונים בארבע נשים בבית הספר: מורה, סייעת הוראה, אם של אחד התלמידים ותלמידה קטינה בבית הספר. בית המשפט חייב אותו בפיצויים בסך 40 אלף שקלים לכל אחת מהמתלוננות.

בכתב האישום המקורי שהוגש נגד שיבר בשנה שעברה נטען כי שיבר ניצל את מצוקותיהן של המתלוננות כדי לגרום להן לקיים עמו יחסי מין. במקרה של האם, ניצל את מצוקתה כשניגשה אליו כדי לבדוק מדוע העירייה לא סיפקה לבנה כרטיסי אוטובוס לבית הספר למרות התחייבותה. שיבר שוחח עמה על מצב בנה ומשפחתה וטען כי נראה לו שהיא אינה מסופקת מינית. הוא ביקש ממנה לקיים עמו יחסי מין, חיבק אותה, והציג לה סרטים פורנורגפיים על צג מחשבו. פגישתם הופרעה כשמישהו דפק בדלת, והיא ניצלה את ההזדמנות כדי לעזוב את המשרד.

שיבר בבית המשפט. תצלום: דודו בכר

במקרה אחר, סייעת בבית הספר ביקשה להגדיל את היקף משרתה. הוא שאל על חיי המין שלה והציג לה כדורי ויאגרה. הוא נהג להטרידה בטלפונים ובהודעות טקסט וצעק עליה כשהתעלמה ממנו. באחת מפגישותיהם חיבק ונישק אותה בצווארה ובפיה, וביקש להוריד לה את "המחסום המיני", במקרה אחר הכניס את ידו מתחת לחולצתה ובמקרה נוסף הפשיטה לחלוטין וביצע בה מעשים מגונים. את המורה, שבאה להזהירו מפני השמועות אודות יחסיו עם הסייעת, חיבק ונישק ללא הסכמתה.

הקטינה נשלחה אל משרדו של הנאשם לבירור ביחד עם תלמיד נוסף. בתום הבירור ביקש ממנה שיבר להישאר לבד במשרד. הוא החמיא לה על כישרון הציור שלה וביקש ממנה לבוא למפגשים אישיים במשרדו, ושוחח עמה על יחסי מין ועל העדפותיה המיניות. הוא הראה לה תמונה וביקש ממנה להתבונן באבר המין המופיע בה באמצעות זכוכית מגדלת. במקרה אחר ליטף אותה בחזה, בירכה ובכתפה. התלמידה ביקשה מיועצת בית הספר לא להיפגש עמו יותר. כששמע על כך קרא לה לחדרו וצעק עליה כי היא בגדה באמונו.

"דמות שהיתה מודל לחיקוי לרבים בעיר"

"יש מי אשר יראה במעשים שעשה הנאשם מעשים של מה בכך", כתב השופט אברהם הימן, "לכאורה מה החומרה שבמילים גרידא?". על כך השיב: "תשובתי הנחרצת לאלה המנסים למעט מחומרת המעשים היא אחת: לאו מוחלט! הדברים הללו אינם פעוטים כלל וכלל, הם חמורים ביותר הן לעצמם ובמיוחד משום אישיותו, תפקידו ומעמדו הרם של הנאשם".

"מדובר בדמות ואישיות מוכרת ביותר בעיר ראשל''צ", ציין השופט, "אלא שלא רק בדמות מוכרת ידועה ומוערכת מאוד, מדובר בדמות שהייתה נערצת על חלק ניכר מהאוכלוסייה, דמות שהיתה מודל לחיקוי לרבים בעיר זו, כפי דברי עדי ההגנה. אני סבור שבמעשיו החמורים של הנאשם יש פגיעה קשה בגופה וברוחה של האישה, בתחום הרגיש והפגיע ביותר אצל האדם התחום שהוא אינטימי ואישי ביותר, ויותר לי לומר ברוב זהירות, במיוחד אצל אשה".

הימן כתב כי "כל המתלוננות הללו נמצאות היו במצוקה רבה ביותר, דווקא משום אישיותו רמת המעלה של הנאשם". הוא ציין כי "מי שלא ראה המתלוננת באישום הראשון, ואני ראיתי אותה, שהרי העידה לפני במשך זמן ממושך ועלה בידי כדי להתרשם ממנה ומהכאב הרב של ההשפלה והביזוי שנבטו ממנה בכל משפט ומשפט שהוציאה בבכי מפיה, לא יכול, לדעתי, להפנים ולהבין השפלה מה היא".

על שיחתו עם הקטינה כתב השופט: "מדמה אני בחלחלה שיחה זו בין מנהל לבין תלמידה צעירה כל כך, ביחידות, במשרדו: שיחה אודות איבר מינו של אדם המצויר בתמונה? מה פשר יש למצב דברים זה אם לא הכוח שהשחית האדם משום יצריו המיניים?".

"ראש העיר היה למעשה עושה דברו של הנאשם"

על העובדה שראש העיר לשעבר של ראשון לציון, מאיר ניצן, בא להעיד לטובת שיבר כתב השופט: "נראה כי נתחלפו היוצרות עד כי ראש העיר היה למעשה עושה דברו של הנאשם". השופט הוסיף כי ניצן "ביכר להתחמק ממעשיו של הנאשם, מעשים בהם הודה... אומר ואשאל רק זאת: שכפי שחשובים לראש העיר לשעבר תושבי העיר שלדבריו עזר להם הנאשם, האם לא חשובות לו, אותן נשים וילדה צעירה רכה בשנים שהנאשם פגע בהן מינית, פגיעה גופנית ונפשית קשה ביותר עד כדי הרסנית?".

על העובדה שלצד ניצן באו להעיד לטובת שיבר בכירים אחרים ומפקחים במערכת החינוך כתב: "העצוב הוא שכל אלה, בלהט רצונם לסייע לחברם, שכחו ולא לרגע, במשך כל עדותם, שכחו או התעלמו לחלוטין שאותו אדם שהפליגו בשבחו עשה מעשים שלא יעשו תוך ניצול הכוח שניתן לו".

השופט כתב כי "כמידת כוחו ורום מעלתו של אדם, המנצל כוח ומעמד אלה כדי לפגוע באחר, כך יש לגמול לו בגין מעשיו הנלוזים". הוא קבע כי "מעשיו של הנאשם, למרות אומללותו כיום, מעשים אכזריים הם, שעליו ליתן עליהם הדין, לדעתי בחומרה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ