בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תחקיר "הארץ": ראשי השלטון בישראל קיבלו מיליונים מאיש העסקים האוסטרי מרטין שלאף

4.5 מיליון דולר לפי החשד למשפחת שרון, מיליוני שקלים לחברה שנשלטה לפי החשד בידי ליברמן, 50 אלף דולר להגנת אולמרט ומאות אלפי שקלים להגנתו של דרעי. התחקיר המלא על הסכומים שהזרים שלאף לקברניטי המדינה יתפרסם מחר במוסף מיוחד

3תגובות

המיליארדר האוסטרי מרטין שלאף עומד מאחורי העברת 4.5 מיליון דולרים לחשבונות הבנק של גלעד ועמרי שרון - כך קבע צוות החקירה של היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), שהשלים באחרונה חקירה ממושכת בעניין שהחלה ב-2003.

ממצאי החקירה, שנוהלה על ידי סגן מפקד יאח"ה, ניצב-משנה בדימוס נחום לוי, הועברו לראש אגף החקירות, יואב סגלוביץ', ולפרקליט המדינה, משה לדור. הצוות המליץ להעמיד את שלאף לדין באשמת מתן שוחד, ואת בניו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון באשמת תיווך לשוחד. כתבה נרחבת שתתפרסם מחר במוסף מיוחד של מחלקת התחקירים של "הארץ" פורשת את סיפור חייו המסעיר של שלאף.

"מדובר בפרשת שחיתות מהחמורות שנחקרו ביאח"ה - העברות כספים של מיליוני דולרים למשפחת שרון", אומר ניצב-משנה לוי, "זו היתה חקירה סבוכה במיוחד כיוון שנעשה בה ניסיון לטשטש את מקור הכספים על ידי העברות בין מדינות שונות בעולם. כעת התיק אמור לעבור לפרקליטות בניסיון לתרגם את הראיות בפרשה חמורה זו לכתב אישום".

במשך שנים סירבו הרשויות באוסטריה לאפשר לישראל לחקור את שלאף. הן טענו כי בידי המשטרה הישראלית אין תשתית ראייתית שתצדיק חקירה, אולם בישראל חשדו כי מאחורי הסירוב מסתתר מניע אחר: קשריו המצוינים של איל ההון עם הצמרת הפוליטית באוסטריה.

עו"ד עירית קהאן, ששימשה ראש המחלקה הבינלאומית בפרקליטות, אמרה ל"הארץ": "הבקשה מאוסטריה לעזרה משפטית לקחה זמן ממושך מאוד בהשוואה למקומות אחרים בעולם, ובמהלך הגשת הבקשות היו מספר החלטות של בית המשפט באוסטריה שהעלו אצלי תמיהה".

רק ב-2006, אחרי פניות חוזרות ונשנות, נעתרו האוסטרים לבקשת ישראל, אלא שאז החליט שלאף להתל בחוקריו. גורמים וינאיים הבקיאים בעלילותיו של איל ההון מספרים כי בוקר אחד התייצבו במטה המשטרה בווינה חוקרי המשטרה הישראלית יחד עם שוטר ופרקליט אוסטרים, והמתינו בדריכות לכניסתו של שלאף לחדר. בשעת צהריים הגיע למקום אחד מפרקליטיו של שלאף, שהודיע לחוקרים הישראלים ולצוות האוסטרי כי מרשו אינו מתכוון להתייצב לחקירה.

תחקיר "הארץ" חושף עוד שורה של אנשי ציבור שנהנים במשך שנים מקרבתו של שלאף, ומקבלים ממנו מיליונים. שלאף תרם מאות אלפי דולרים למימון משפטיו של חברו הטוב ויו"ר ש"ס לשעבר אריה דרעי.

דרעי היה מסובך בשנת 2000 במשפט השוחד שהתנהל נגדו. שלאף מימן בעבורו מבצע נועז שנועד לחלץ את דרעי מהרשעה. הוא גייס את ידידו, עורך דין שווייצי בשם האנס באומגרטנר, ומימן רכישת מידע על פרשה שבה היה מעורב יעקב שמולביץ', עד המדינה נגד דרעי. החומר שימש את דרעי בבקשה שהגיש לבית המשפט העליון לקיים דיון נוסף בהרשעה.

על פי מידע שהגיע ל"הארץ", שלאף השקיע מאות אלפי דולרים ברכישת המידע משווייץ. משפחת שלאף החזיקה בשנות ה-90 עמותה בשם "ג'סלו". העמותה, שהתנהלה ממשרד עורכי הדין "בראון אנד גולדברג" ברחוב 59 בניו יורק, העבירה סכומים שונים למוסדות וגופים בישראל. ואולם, הסכומים הגבוהים ביותר עברו ל"קרן להגנה משפטית", שמימנה את פרקליטיו של דרעי.

אותה עמותה ניו יורקית העבירה סכום נוסף של 50 אלף דולר, כתרומה למימון המשפט של אהוד אולמרט בפרשת החשבוניות הפיקטיביות בליכוד, ממנה זוכה. בדיווח לרשם העמותות האמריקאי נמסר כי הכסף הועבר לטובת "תמיכה במטרות יהודיות".

עדות מעניינת נוספת שנחשפת בתחקיר היא זו של עו"ד נורברט שטייגר, בעבר סגן הקנצלר האוסטרי. באפריל 2008 מסר שטייגר עדות בבית המשפט לגבי השנים שבהן כיהן כיו"ר הדירקטוריון של חברה שמושבה בליכטנשטיין, ואשר החזיקה במניות הקזינו ביריחו. על פי עדותו של שטייגר, סכומים של מיליוני דולרים נמשכו מהחשבון של החברה כדי "ליצור אווירה טובה כלפי הקזינו".

ברשימת השמות שעלו בעדות הופיע שמה של לואיז ויסגלס, שקיבלה בין אוגוסט 2001 למארס 2002 תשלומים אחדים מהקזינו תמורת שירותי ייעוץ, בסך 280 אלף דולר. הכסף היה מיועד לבעלה, עו"ד דב ויסגלס, ששימש באותה תקופה היועץ המשפטי של החברה שהפעילה את הקזינו. התשלום התבצע בטרם נכנס ויסגלס לתפקידו במשרד ראש הממשלה. באותה עדות מוזכר גם שמעון שבס. מתברר כי שבס נהנה בנובמבר 2003 מתשלום של 60 אלף דולר בעת שהקזינו היה מושבת.

עוד נחשף בתחקיר כי לפני כמה חודשים ערכו חוקרי המשטרה חיקור דין לעובדים של שלאף במסגרת חקירת המשטרה בעניינו של שר החוץ, אביגדור ליברמן. זאת לאחר שהתברר כי באוגוסט 2001 העבירה חברה לסחר בעץ בשם "פלצ'ק", שנמצאת בבעלות שלאף, 650 אלף דולר לחברה קפריסאית בשם "טרסימנו", שעל פי חשד המשטרה נשלטה על ידי ליברמן, אז שר התשתיות בממשלת שרון. בחיקור הדין נמסר לחוקרי המשטרה כי הסכום הועבר לחברה הקפריסאית בעבור קניית מנסרות באוקראינה.

פרקליטו של שלאף, נבות תל צור, מסר בתגובה: "אין בכוונתו של מר שלאף להתייחס לנושאים שלטענת העיתון מצויים בחקירת משטרה". פרקליטו של גלעד שרון, עו"ד מיכה פטמן, סירב להגיב לדברים.



מרטין שלאף


איש העסקים מרטין שלאף. פרקליטו: אין בכוונתו להתייחס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו