מחלוקת בין שופטים אם הביטוי "אני אזיין אותך" מהווה איום

בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום בירושלים, הגיעו להכרעות שונות בנוגע למשמעות הביטוי

תומר זרחין
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תומר זרחין

בחודש אחד נדרשו בתי המשפט המחוזי והשלום בירושלים להכריע באשר למשמעותו של הביטוי "אני אזיין אותך" ואם הוא מהווה איום, וכל אחד מבתי המשפט הגיע לתוצאה שונה.

בשבוע שעבר נתן השופט המחוזי מירושלים, צבי סגל, הכרעת דין בעניינו של אלי אבשלום. נגד אבשלום הוגש כתב אישום שייחס לו תקיפה הגורמת לחבלה של ממש והריגה. בין אבשלום, בעל חנות תכשיטים בבירה, לנדב כהן, התגלע סכסוך, לאחר שאבשלום טען שכהן לא שילם לו תמורת תכשיטים שרכש בשווי 400 שקל.

בפברואר 2007 התקשר אבשלום לכהן ואמר לו: "אני את ה-400 שקל לא רוצה, אבל תדע לך שאני אזיין אותך". זמן קצר לאחר מכן הגיע כהן לחנות, ולאחר ויכוח תקף אותו אבשלום באגרופיו, בעט בו והכה אותו בבטנו. אחר כך לקח אבשלום מוט ברזל והיכה את כהן בראשו. לאחר מספר ימים מת כהן.

"איזו משמעות נסתרת אצורה במילים "אני אזיין אותך"?", תהה השופט סגל, "האם המדובר כלל באיום, סרק או ממשי? האם בהשפלה?". השופט סגל לא השתכנע מכך שבעדותו סיווג אבשלום את המלים כ"פליטת פה". סגל קבע כי "לפנינו אכן איום, אמנם - בחינת מטאפורה, בה רב הנסתר על הגלוי. איום שכזה מכונן מתח אצל המאוים, שהרי, לכאורה, מקופלת בגדרו ההבטחה לגרימת נזק ממשי, פיזי או אחר, באופן הזורע מורא וחשש בלב האדם הסביר". לבסוף הרשיע סגל את אבשלום בהריגה.

חודש לפני כן הכריעה השופטת שולמית דותן מבית משפט השלום בירושלים, את דינו של אסף רחמים. רחמים זוכה מחמת הספק מתקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו ומעבירת איומים, אבל הורשע בהעלבת עובד ציבור. רחמים, נהג מונית, קרא לשני שוטרים של משטרת התנועה שרשמו לו דו"ח: "אתם אפסים, זבלים, בני זונות". השוטרים התעלמו מדבריו ורחמים ניסה למשוך את רשיון הנהיגה שלו מידי אחד השוטרים וקרא לעברו: "בן זונה, תזכור אותי טוב, אני אזיין אותך, יא בן שרמוטה".

רחמים אישר, בתשובתו לאישום, כי כאשר קיבל לידיו את הדו"ח החל לקלל, אך לטענתו, את הקללות השמיע כלפי "המצב" שאליו נקלע ולא כלפי השוטרים. השופטת דותן החליטה לזכות את רחמים מעבירת איומים, שכן לא סברה שבדברים שאמר לשוטר יש משום "איום", כהגדרתו בחוק. "ניתן לזהות איום אסור", קבעה השופטת דותן, "בין השאר, על פי הנסיבות שבהן ניתן לו ביטוי ועל פי המסר הגלום בו, שנועד להטיל אימה ביחס לדרך פעולתו של האדם המאוים. בנסיבות העניין, איני סבורה כי יש לזהות את הביטוי ?אני אזיין אותך', המיוחס לנאשם בכתב האישום, כשהוא נאמר בהקשר שבו נאמר, עם לשון ?איומים' שבהוראת החוק".

עוד קבעה דותן שלא היה ביכולתו של רחמים להביא למימוש ה"איום", והבהירה שאינה צריכה פרשנויות מפולפלות כדי לקבוע שאדם סביר בנסיבותיו של השוטר היה מבין שאין בכוונת רחמים לממש את איומו. "המדובר, אם כן, בלא יותר מאיום סרק חסר משמעות".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ