בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הירשזון מערער לעליון: בפסק הדין נפלו טעויות חמורות

בערעור טען הירשזון כי בפסק הדין נפלו טעויות יסודיות - משפטיות ועובדתיות - וכן סתירות מהותיות המחייבות את זיכויו

תגובות

שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, שהורשע בגניבת כ-1.8 מיליון שקלים מכספי הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל) הגיש היום לבית המשפט העליון את ערעורו על הכרעת הדין וגזר הדין בעניינו. בערעור טען הירשזון כי בפסק דינה של השופטת ברכה אופיר-תום מבית המשפט המחוזי בתל אביב נפלו טעויות יסודיות חמורות - משפטיות ועובדתיות - וכן סתירות מהותיות המחייבות את זיכויו מעבירות הגניבה והלבנת ההון בהן הורשע. בנוסף, טען כי לנוכח טעויות אלה יש להקל בעונש שנגזר עליו - מאסר של חמש שנים וחמישה חודשים אותו כבר החל לרצות.

הערעור שהגיש היום הירשזון באמצעות עורכי דינו, ד"ר יעקב וינרוט, ישראל וולנרמן, אלירם בקל ואבי נדלר, מתייחס בעיקר לטעויות שנפלו לטענתם בהרשעתו בסוגיות התשלומים החודשיים, מענקי החגים והנסיעות לחו"ל, אותם גנב, לפי פסק הדין, מהסתדרות העובדים הלאומית.

בנוגע לתשלומים החודשיים טען הירשזון כי אפילו התביעה קיבלה בסיכומיה את טענתו כי כספים אלה שולמו לו כ"מעין משכורת" בתקופה שבה היה אסור לו לקבל משכורת נוספת בשל היותו ח"כ. ולמרות זאת, לטענתו, בית המשפט התעלם מהשאלה האם כספים ששולמו בעבור עבודה יכולים להיחשב כגניבה.

בנוגע לכספי הנסיעות טען הירשזון כי לצורך הרשעתו הסתמכה השופטת על סמיכות הזמנים שבין מועדי פריטות צ'קים בהע"ל לבין מועדי נסיעותיו - סמיכות זמנים כזאת נמצאה ב-33 מתוך כ-40 נסיעות בהן הורשע בגניבה.

לטענתו, בתקופה בה עוסק כתב האישום נפרטו 1,015 צ'קים ב-1,044 ימי עבודה, ועל כן ניתן להצביע על סמיכות כזאת בכל מועד אקראי. בנוסף, לטענתו, מתוך 33 הצ'קים שבית המשפט כלל בטבלה שהדגימה את סמיכות הזמנים בין פריטתם לנסיעותיו של הירשזון לחו"ל, עשרה צ'קים היו בסך כ-25 אלף שקלים ויועדו למימון התשלומים החודשיים שקיבל במזומן - ועל כן הורשע בגינם פעמיים, שניים מהצ'קים יועדו לנושיו של נאשם אחר בפרשה, ויותר משליש מהאחרים היו בסכומים גבוהים מהסך המקסימלי שיוחס לו בכתב האישום ככספי נסיעות (יותר מ-3,000 דולר).

הירשזון טען כי בכתב האישום נכתב במפורש כי רק שליח אחד נשלח לרכוש מטבע זר בעבור נסיעותיו. בעוד שבהכרעת הדין כתבה השופטת כי "שני השליחים היו נשלחים בסמוך לנסיעתו של הנאשם לחו"ל". לטענתו, טעות זו גררה אחריה טעויות נוספות, משום שהיא איפשרה לייחס לו גם את גניבת סכומי הצ'קים שנפרטו בידי השליח השני.

לגבי כספי מענקי החגים כתבה השופטת בהכרעת הדין כי גם אם הירשזון לא נכח בפגישת הבכירים שבה הוחלט לראשונה על חלוקתם באמתלה של מענקי חג, חזקה עליו שחקר וקיבל מידע אודותיה בשל היותו יו"ר הע"ל. הירשזון טען כי הרשעה בהתבסס על הנחות שלא הוכחו הינה מהלך חסר תקדים במשפט הפלילי, מהווה התעלמות מדיני הראיות המקובלים, ומנוגדת למושכלות יסוד בדין הפלילי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו