טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תוכנית חדשה תגביל את מספר נושאי הנשק הפרטי

במשרד לביטחון הפנים שואפים להוציא את כלי הנשק מהידיים הפרטיות בישראל: בעלי עסקים לזהב או יהלומים לא יוכלו לשאת עוד אקדחים אישיים

תגובות

מדיניות חדשה של המשרד לביטחון הפנים תביא לצמצום מספר האנשים במדינה המחזיקים בנשק פרטי. מהתוכנית החדשה עולה כי חלק מהעילות שבגינן יכלו עד עתה אנשים פרטיים לקבל רישיון לנשק - יבוטלו. כך, בעלי עסקים לזהב או ליהלומים שיכלו עד היום לשאת אקדח מתוקף עיסוקם - לא יוכלו לעשות זאת עוד. ההוראות החדשות יופצו בשבועות הקרובים בקרב פקידי רישוי הנשק בלשכות השונות ברחבי הארץ וייכנסו לתוקף.

על פי הנתונים העדכניים ביותר שברשות אגף כלי ירייה במשרד לביטחון הפנים, מצויים כיום 173,818 רישיונות לנשיאת ואחזקת נשק פרטי בישראל. מרביתם המוחלט מיועדים לנשיאת אקדחים אישיים, אם כי אלפי רישיונות בודדים ניתנים גם לאלו המעוניינים להחזיק רובה ציד, רובה אוויר או רובה זעיר. כמו כן, ישנם כיום כ-130 אלף רישיונות נשק ארגוניים - המיועדים למוסדות, לארגונים ולחברות פרטיות, שזקוקים לרישיון נשיאת נשק עבור עובדיהם. אלו עומדים בתנאים שנקבעו על ידי המשרד לביטחון הפנים, העוסקים בעיקר בנושאי המיגון וההכשרה של היורים. מהמדיניות החדשה עולה כי ככלל יעדיפו במשרד לביטחון הפנים להעניק רישיון לארגונים ולא לאנשים פרטיים.

בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית במספר הרישיונות שניתנו להחזקת כלי נשק. בעוד ששנת 1995 נחשבה לשנת השיא למדיניות ה"אקדח לכל אזרח" - שבה ל-330 אלף אזרחים היה כלי נשק ברישיון - בעשור האחרון חלה ירידה של כמאה אלף כלי נשק חוקיים המוחזקים בידי הציבור. אחת הסיבות המרכזיות לירידה זו נעוצה במדיניות נוקשה יותר לקבלת הרישיון שאומצה לאחר בדיקת מבקר המדינה בשנות ה-90. אז התגלה, בין היתר, כי לא נעשה כל שימוש בשאלון כשירות להחזקת כלי יריה, שכולל גם הצהרת בריאות. בשנות ה-90 אלפי אנשים החזיקו ברישיון אף שלא היו כשירים לכך מבחינה בריאותית, או שכבר לא עמדו בעילות הברורות לקבלת הרישיון. במשרד לביטחון הפנים מציינים שבאותה התקופה היו עיוורים בעלי רישיון נשק.

השינויים בתחום החלו לתת את אותותיהם בתחילת שנות האלפיים, אז קוצר משך הרישיון מחמש שנים לשלוש בלבד. כמו כן בעלי רישיון לנשק משלמים כיום אגרה של כ-50 שקלים מדי שנה. כעת הוחלט להדק את הפיקוח גם על זהותם של אלו שזכאים לרישיון.

בתוך כך, בימים האחרונים הופץ במשרד לביטחון הפנים דו"ח פנימי ובו נתונים סטטיסטיים על כלי נשק שנגנבו מהציבור שמחזיק ברישיון. על פי נתוני הדו"ח, מאז שנות ה-70 נגנבו או אבדו למעלה מ-23 אלף כלי נשק והגיעו למה שמוגדר כ"מקור לא-ידוע". במשרד לביטחון הפנים רואים בנתונים אלה מספר לא מבוטל של כלי נשק שאין אחריהם מעקב ולמעשה מוגדרים כלא-חוקיים. "נשק שנגנב, לא נגנב על ידי אנשים טובים, רובו מגיע לידי עבריינים ומשמש אחר כך למטרות פשיעה", אומר ראש אגף כלי ירייה במשרד לביטחון הפנים, יעקב עמית. כדי להילחם בתופעה זו, הוחלט כעת על הנהגת "תקופת צינון" - בין שלוש לשש שנים - למי שאבד או נגנב הנשק שהיה ברשותו.

במשרד לביטחון הפנים טוענים כי הנתון של מספר כלי הנשק הגנובים גבוה בהרבה, מאחר שאינו כולל בתוכו את מספר כלי הנשק שנגנבו ממחנות צה"ל. "גורמים עברייניים לעד יעדיפו נשק טוב - והמקורות העיקריים זה צה"ל. נשק שיורה רחוק והורג יותר מהר הוא יעיל יותר, וכזה נמצא על ידי גורמי הביטחון", אומר עמית. כך לדוגמה על פי נתוני מצ"ח, בשנת 2010 נגנבו או אבדו 51 כלי נשק משורות הצבא. במחצית הראשונה של השנה הנוכחית נגנבו 15 כלי נשק. לצד זאת, בעוד בצה"ל האקדח אינו נפוץ ומשתמשים בו לוחמים ביחידות מיוחדות, בשוק הפרטי מדובר בכלי הנשק העיקרי והפופולרי ביותר ולכן נחשב למטרה זמינה עבור עבריינים.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות