בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרצח בבר-נוער: מחוז ירושלים לא עידכן את ת"א

קצין התריע למחוז י-ם שמישהו מכין מטענים נגד הקהילה הגאה. צוות חקירה בי-ם מצא ש-7 מתוך 10 אירועים שחקר קשורים לקהילה. במסמך שנשלח לימ"ר י-ם נטען שקבוצה מאומנת תפגע בהומואים, אבל לפני הרצח, באוגוסט 2009, המשטרה לא הזהירה את הקהילה

20תגובות

בנובמבר 2006, זמן קצר לפני מצעד הגאווה שתוכנן בירושלים, מצא מתנדב המשמר האזרחי אברהם מלאכי מטען חבלה קטן ליד נקודת המשטרה בהתנחלות עלי. על המטען נכתב "סדומאים החוצה". המטען הפתיע את המשטרה, אבל החקירה לא העלתה דבר. במארס 2007 כתב איש ימ"ר ש"י, שמוליק הירשלר, מסמך פנימי שנאמר בו כי "בשלב זה אין מודיעין על האירוע, הן לחטיבה היהודית בשב"כ והן למשטרה. לדברי החטיבה היהודית, מאפייני אירוע זה והמטען אינם זהים לאירועים בעבר".

המטען בעלי היה תחילת גל פשעי שנאה נגד הומוסקסואלים, ששיאו היה הרצח בבר-נוער, מועדון האגודה ההומו-לסבית בתל אביב, באוגוסט 2009. תחקיר "הארץ" מגלה שבמחוז ירושלים של המשטרה ובשב"כ לקחו ברצינות את הכוונה לפגוע בהומואים, אך המידע נשאר בתחום המחוז, לא הובן כהלכה ולא הועבר למחוזות אחרים של המשטרה, ולכן לא הניע את המשטרה לנקוט פעולות מניעה ואבטחה במוקדים ידועים של הקהילה ההומו-לסבית.

בימים אלה נדונה בחיפה תביעה שהגישו שניים מפצועי הבר-נוער, באמצעות עו"ד איתן פלג, נגד האגודה ההומו-לסבית, עיריית תל אביב והמשטרה, בטענה שהגופים הללו התרשלו ולא נקטו אמצעי אבטחה מינימליים, לנוכח האיומים על הקהילה ההומו-לסבית.

המשטרה טענה, בתגובה לתביעה, כי "לא היה מידע ביחס לכוונת פעילי ימין קיצוני לפגוע באנשי או במוסדות הקהילה ההומו-לסבית". עוד נטען שהמשטרה לא הכירה את משרדי האגודה ההומו-לסבית.

אבל מסמכים שהגיעו לידי "הארץ" מורים כי בעוד מחוז תל אביב אינו יודע ואינו עושה דבר, צוות חקירה מיוחד במחוז ירושלים עמל על חקירה מסועפת שנגעה לשורת איומים על הקהילה ההומו-לסבית, שהביאה לבסוף למעצרו של ג'ק טייטל - הנאשם ברצח שני פלסטינים ובהטמנת מטען ליד ביתו של הפרופ' זאב שטרנהל - חודשיים לאחר הרצח בבר-נוער.

הצוות עקב וניטר איומים על הקהילה. הנחת העבודה של הצוות היתה כי קבוצה של אנשי ימין קיצוני, מאומנים ומנוסים, מבקשים לפגוע בהומואים.

שני מטענים התפוצצו

גל האלימות כלפי הקהילה הגאה החל ביוני 2005. אז דקר ישי שליסל שלושה צועדים במצעד הגאווה בירושלים. שליסל פעל לבד ובאופן ספונטני. אך המעשה נתן השראה לרבים אחרים לפעול נגד הקהילה: כאמור, מטען הונח בנובמבר 2006 בעלי; ב-2006 הופצו כרוזים עם הוראות להכנת אמצעי חבלה לפגיעה בהומואים; בפברואר 2008 הותקפו שלושה הומואים ליד מסיבה של הקהילה בתל אביב. באוקטובר 2008 הותקפו הומואים שחזרו ממסיבה בחיפה.

משטרת ירושלים לקחה את האיום ברצינות, ניתחה את המידע, והעבירה עדכונים שוטפים לשב"כ. תיקי המשטרה מלאים בפלטי אינטרנט של ידיעות, המדווחות על איומים נגד הומואים. ב-2007, הוזמן במשטרה דו"ח על אלימות נגד הומוסקסואלים בשל המצעד שהתקיים ביוני בירושלים. בשבועיים קודם למצעד טיפלה המשטרה ב-14 אירועי שנאה: בלשכת מפקד מחוז דרום התקבלה שיחת טלפון מאדם ששמע אדם אחר מדבר בטלפון בתחנה מרכזית בירושלים, ומתכוון לפגוע בהומואים בנשק חם; מודיע מסר ששני אנשים רכשו נפט ובכוונתם לשרוף את יער ירושלים במחאה על המצעד; מידע מודיעיני הוביל למעצר שני אנשים בעלי דוקרנים שהתכוונתו לפגוע במכוניות של הומואים. אדם נתפס משחית מודעות התומכות במצעד; המשטרה עצרה גם את מיכאל נקי ממאה שערים, שהתכוון לפוצץ מטען מאולתר במצעד.

באפריל ומאי 2007 התפוצצו שני מטענים, בבית ג'מאל ליד בית שמש ובשכונת רמות. לאחד המטענים הוצמד כרוז נגד הומואים; ב-5 במאי 2007 שלח רפ"ק איגור פקרמן מכתב סודי לשב"כ ומפקד מחוז ירושלים, והצביע על כך ששני המטענים, יחד עם המטען בעלי, יוצרו על ידי אותה קבוצה.

רק בספטמבר 2008, בעקבות המטען שהונח מחוץ לביתו של פרופ' שטרנהל, חיברה המשטרה את החוטים, והקימה צוות חקירה מיוחד, בראשות פקד יורם סגל מימ"ר ירושלים. צוות סגל היה יסודי וסרק את האיומים על הקהילה ההומו-לסבית. הצוות נפגש עם מנהלת הבית הפתוח של הקהילה בירושלים, ותיחקר ספר ששנתיים קודם לכן מישהו הניח כרוז נגד הומואים בפתח המספרה שלו. סגל אף נפגש עם מומחה לבלשנות חרדית, לאתר דפוסי מלים בכרוזים שיסייעו להגיע לקבוצה.

בדצמבר 2008 שלחה פקד מאיה אנגלהרד, מהמדור לפסיכולוגיה חקירתית, ניתוח ראשוני של המקרים שחקר הצוות, ששבעה מהם נגעו לקהילה. המסמך של אנגלהרד היה צריך להדליק נורה אדומה בצמרת המשטרה. "מחומר החקירה עולות מספר נקודות... קיימת משנה עיקרית אחת המאחדת את מבצעי האירועים. משנה זו אינה רואה בהומוסקסואלים סדומאים עיקריים, אלא ניכרת התייחסות לסדומאים במובן הרחב (חוטאים באופן כללי - ח"ל)... את האירועים ביצע יותר מאדם אחד. קיימת סבירות גבוהה שאת הפעולות ביצעו מספר חוליות קטנות". אנגלהרד כתבה שהסמכות המרכזית שמנחה את המחתרת היא של "אדם מבוגר, בעל יכולת ביטוי בכתב, ממוקד במטרה. צפוי שישא על גופו כלי נשק בכל רגע נתון. מתגורר ביו"ש, דתי, בעל הופעה מסודרת יחסית".

למרות הסכנה ומאמצי מחוז ירושלים, לא הופץ המידע עם המאפיינים והפרופיל ליחידות ימ"ר ובילוש אחרות. איש מודיעין במחוז תל אביב אמר ל"הארץ" כי בזמן שקדם לרצח בבר-נוער, לא התקבל אף מידע מודיעיני שעסק בהומוסקסואליות. בדרך כלל, כאשר יש למשטרה מידע על מפגע פונטציאלי, קציני בילוש ומודיעין מנתחים את מקומות הפעולה האפשריים שלו, מזהירים את הנוכחים, נותנים כרטיס ביקור ומבקשים להיות ערניים לכל תנועה חשודה. במקרה הזה לא נעשה דבר.

ב-1 באוגוסט 2009 ירד המפגע במדרגות לבר-נוער, ברחוב אחד העם בתל אביב, חמוש בנשק. במקום שהו 22 בני אדם. הוא ירה למוות בשניים ופצע עשרה. תחילה העריכו במשטרה ובשב"כ כי הרצח קשור למחתרת שהם חיפשו זמן רב. אמצעי אבטחה מינמליים היו יכולים אולי למנוע את הרצח.

חודשיים לאחר הרצח בבר-נוער הביא מידע מודיעיני של השב"כ למעצר טייטל, שהודה בהנחת המטענים. כשנעצר, היה טייטל בדרך לחלוקת כרוזים נגד הומואים, ונשא אקדח עם כדור בקנה. בחקירתו בשב"כ הודה בביצוע הרצח בבר-נוער, אך בשב"כ לא מאמינים לו. חקירת ימ"ר תל אביב על הרצח תקועה היום. בשל צו איסור פרסום, נאסר לפרט את אתגרי המשטרה בחקירה. כל היחידות המרכזיות של המשטרה והשב"כ מונחות לחפש מודיעין, שיסייע לפריצת דרך.

המשטרה: מידע כללי, לא קונקרטי

שאלת אחריות המשטרה שלא אבטחה את בר-נוער נדונה כעת בבית המשפט המחוזי בחיפה. בהליכי קדם המשפט נשאלה המשטרה איזה מידע היה בידיה "ביחס לכוונת פעילי ימין קיצוני לפגוע באנשי הקהילה או במוסדותיה? אילו צעדים ננקטו בעקבות קבלת מידע זה? האם ננקטו צעדים לשמירת ביטחונם של השוהים בבר-נוער?". בתשובתה טוענת המשטרה שלא היה לה מידע על כוונה לפגוע ושהיא לא ידעה כלל על פעילות הבר-נוער במקום, ולכן ממילא לא הנחתה את האנשים במקום לנקוט צעדים שונים".

בתגובה לדברים מסר אתמול דובר המשטרה כי היא מביאה את עמדתה לפני בית המשפט ולא יהיה זה נכון לנהל את התביעה באמצעי התקשורת. עוד נמסר כי "בלי להיכנס לשאלה איזה מידע הגיע למשטרה, לא דין ידיעה כללית בנושא מסוים כדין ידיעה קונקרטית על כוונה לבצע אירוע מסוים במקום מסוים. המשטרה מקבלת כל העת מידעים על כוונה לפגוע ביחידים או קבוצות, ופועלת לאכיפת החוק, מניעת עבירות וגילוי עבריינים. אין פירוש הדבר שניתן למנוע את כל העבירות ולתפוס את העבריינים לפני ביצוע העבירה".



חוקרי משטרה בבר-נוער אחרי הרצח ב-1 באוגוסט 2009. שניים מהפצועים באירוע הגישו תביעה אזרחית נגד המשטרה, עיריית ת''א והאגודה ההומו-לסבית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו