בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"משה גל, למה תיקי תעבורה מתנהלים כמו בשוק?"

13תגובות

אתמול פרסם "הארץ" את המתווה הסופי של הרפורמה הצפויה בבתי המשפט לתעבורה, ובמרכזה התמקדות בעברייני תנועה שביצעו עבירות חמורות, והפחתת המיקוד בעבירות קלות, יחסית. בבתי המשפט לתעבורה, שנחשבים לבתי המשפט העמוסים בישראל, נפתחים מדי שנה כ-130 אלף תיקים חדשים, בהם מטפלים 36 שופטים. הרפורמה, שתלווה בתיקוני חקיקה, תפחית את עומס התיקים הנפתחים על ידי המשטרה והפרקליטות בבית המשפט לתעבורה, ותיתן דגש וקדימות לטיפול בתיקים אדומים, בהם העבירות חמורות, כך שהשופטים יוכלו לפנות מיומנם יום או יום וחצי בשבוע לדיון ממוקד בהם. השופט משה גל הוא מנהל מערכת בתי המשפט.

למה בתי המשפט לתעבורה מתנהלים כמו בשוק?

"כשמגישים אלפי דו"חות תנועה בשנה, כשאת חלקם לא היה צריך להגיש לבית המשפט, אי אפשר להתמודד עם מספר התיקים בדרך אחרת. השוק הזה לא היה צריך להיות בבית המשפט, אלא ברשות המבצעת, כך שחלק גדול מהתיקים לא היו צריכים להגיע לבית המשפט, אלא להסתיים בעיצומים כספיים אזרחיים או מינהליים".

אינך מרוצה מרמת השירות בבתי המשפט לתעבורה?

"בהחלט לא. אני חושב שהעומס לא מתקבל על הדעת. יותר קיצוני מהעומס הכללי על בתי המשפט. שופטי תעבורה צריכים לדון רק בתיקים בעלי סיכון תעבורתי. באנגליה, ממנה שאבנו את העקרונות המשפטיים, היה משפט פלילי ואזרחי, ומה שלא נפל במשפט האזרחי הגיע לפלילי. היום, בעולם ובישראל עוברים לתפישה שיש עניינים שצריכים להיפתר בעיצומים אזרחיים ומינהליים, ולא באמצעות הליך פלילי, כמו זה בבית המשפט לתעבורה. הרשות לניירות ערך, למשל, הלכה בכיוון הזה בהצלחה, ובתי המשפט מהווים ביקורת מינהלית על החלטות שלה".

אילו מקרים לא היו צריכים להגיע לבית המשפט לתעבורה אלא להסתיים בהטלת עיצומים כספיים?

"למשל, נהג שלא עשה ביטוח. זאת התנהגות באמת לא נורמטיבית, היא מעמידה בסיכון גורמים אחרים, שחשופים לנזקי גוף ורכוש, אבל זה לא מתאים להליך פלילי בבית משפט לתעבורה, אלא צריך להיבחן במסגרת עיצומים מינהליים או אזרחיים, שההשגה עליהם יכולה להיות בבית משפט. כך זה בעולם. חוץ מעבירות שיש בהן יסוד נפשי או עבירות חמורות שגורמות סיכון תעבורתי או עבריינות מועדת, כל השאר לא צריך להיות בבתי המשפט לתעבורה. צריך שבתי המשפט יהיו זמינים לשפיטה בתיקים החמורים, כי המסר של אכיפה מיידית הוא חשוב".

כמה זמן יעבור מרגע ביצוע העבירה בתיק אדום עד להתחלת המשפט בתיקים אדומים?

"אני מאמין שכמה שבועות".

שר המשפטים יעקב נאמן הציע להכפיל פי חמישה את הקנס שיוטל על נהג שבחר להישפט בגין עבירת תנועה בבתי המשפט ולא לשלם קנס, אם יורשע בסופו של דבר בבית המשפט. האם אין חשש שתחסמו גישה לערכאות?

"אני לא חושב. אדם שבוחר להגיע לבית המשפט צריך להבין שיש מחיר, אם יסתבר שלא היתה הצדקה לנהל משפט. יש אנשים שבאים סתם בטענות, הם רואים את העומס בבתי המשפט ויותר נוח להם לדחות את הקץ ולנהל משפט ולא לשלם קנס, אבל יש לזה מחיר".

האם המשטרה חזרה בה מההתחייבות לצמצם את מספר התיקים שנכנסים לבתי המשפט, מאז הסיכום שהושג בעניין במפגש עם השר נאמן בתחילת החודש?

"המשטרה לא חזרה בה מהדברים. הם טוענים שהם לא התכוונו לתוכנית ברורה אלא לתוכנית כללית, להצהרת כוונות. המגמה ברורה לכולם. כולם מבינים את האינטרס וחשיבות הדבר. אני כבית משפט לא יושב אתם ומתכנן להם את דיני התעבורה. הם הבינו שאם יעשו את כל ההתייעלויות, בתי המשפט יהיו פנויים. אנחנו אומרים שבמספר מסוים של תיקים, נוכל לפנות יום או יום וחצי בשבוע מיומן שופטי התעבורה, מחודש פברואר 2012, לטפל בתיקים אדומים. אם השופטים לא יהיו פנויים, אז לא עשינו כלום".

האם אתה סבור שהרחבת החקיקה נגד עבריינים כבדים לא תרתיע ותיצור עוד עומס, מנגד?

"החמרת הענישה כשלעצמה לא פותרת עבריינות. כל המחקרים מראים שאנשים נותנים יותר משקל לחשש שמא ייתפסו מאשר לעונש שיקבלו, למרות שגם העונש צריך להיות הולם ומידתי. בשנות ה-90 היתה בירושלים מכת גניבות רכב. המחוקק החליט להחמיר בענישה על עבירת גניבת רכב, ואכן העונשים שהוטלו היו כבדים יותר. התוצאה היתה שעבריינות הרכב גדלה תחילה ב-25% ואחר כך בעוד 20%. זה נפתר רק כשהמשטרה הקימה יחידה לתפיסת עבריינים. אנשים בוחנים את הסיכוי שלהם להיתפס והוא מרתיע אותם יותר מרמת הענישה".

בוא נדבר על הנוהג של בתי המשפט לתעבורה למתן גורף של אישורים להסדרי טיעון, חלקם גם שנויים במחלוקת, כפי שקרה למשל בתיק של שחר גרינשפן, הילדה שנותרה משותקת והנהג שפגע בה חויב בעונש מגוחך.

"באופן כללי, בגלל העומס, הסדרי טיעון הם הכרח בל יגונה. אם יחליטו שלא עושים עוד הסדרי טיעון, אז אפשר לסגור את המערכת או להכפיל או לשלש את מספר השופטים בה. ברוב המקרים לשופט אין את כל הכלים להכיר את כל התיק. כשופט, לא ראיתי את עצמי מבין יותר בהערכה של טובת הציבור בתיק שהגיע להסדר טיעון מאשר הפרקליטות".

שופטי תעבורה, אחרי כמה שנים, מבקשים להימלט לשיפוט בבתי משפט שלום, שנחשבים יוקרתיים יותר, וקשה לשמור על התמקצעות. איך פותרים את זה?

"הרעיון החדש שלנו הוא ששופט לא ימונה כשופט תעבורה כמו היום, אלא כשופט שלום לקדנציה של חמש או שבע שנים כשופט תעבורה. אנחנו רוצים לשמור על התמקצעות ועל הרמה של שופטי התעבורה, רמה של שופטי שלום, ואני מאמין שנצליח לגייס ככה עוד יותר טובים".



משה גל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו