בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חשיפת "הארץ": הקשר בין השופט דנציגר, לחיאני ומנכ"ל בנק איגוד לשעבר

גילויים חדשים בחקירת החשדות נגד שופט העליון יורם דנציגר וראש העיר בת ים שלמה לחיאני

תגובות

בנק איגוד העניק ב-2006 אשראי של 11 מיליון שקל לראש העיר בת ים שלמה לחיאני - חרף התנגדות בצמרת הבנק. מי שדחף להלוואה ללחיאני הוא מי ששימש מנכ"ל הבנק, דב קוטלר. קוטלר הוא חברו של שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר, אז עורך דין פרטי. דנציגר יצא באחרונה לחופשה מכס השיפוט לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין אישר למשטרה לחקור אותו באזהרה בחשד למתן שוחד ללחיאני. על פי החשד, דנציגר ייצג את לחיאני בענייניו הפרטיים בשכר טרחה מופחת, או לגמרי בחינם, בתקופה שבה העסיקה אותו עיריית בת ים בעבור מאות אלפי שקלים.

ההיכרות בין לחיאני ועו"ד דנציגר נמשכת מאז שנות ה-90, אז שכר לחיאני מאמו של דנציגר בית פרטי בסביון. "זה היה בית בשטח של שני דונמים, חצר, בריכה, אבל לא היה ים ולי זה קשה", סיפר בעבר לחיאני בראיון למוסף "הארץ". בין פרקליט הצמרת לאיש העסקים הצעיר התפתחה במהלך השנים מערכת יחסים קרובה. "אנחנו חברים טובים", המשיך לחיאני בתיאור הקשר בין השניים, "מבלים ביחד, משחקים יחד טניס, הולכים יחד לקאנטרי, היינו בחוץ לארץ יחד. הוא המבוגר האחראי. הוא מאוד קרוב אלינו. אנחנו מאוד אוהבים אותו, עברנו עשרות שנים יחד ועשרות מקרים. את ההתייעצויות האישיות ביותר גם אני וגם רעייתי דורית עושים אתו. הוא חבר ברמות שקשה לתפוס. יש בו משהו נדיר".

ב-1997 נחתם הסכם בין אלשב - חברת הבנייה של לחיאני, אז יזם - לבין בנק המזרחי. לפי ההסכם, הבנק יממן הקמת מגדל יוקרה בחוף בת ים. לחיאני מצדו התחייב להעביר את הכספים ממכירת הדירות לחשבון סגור שיכסה את האשראי שקיבל, אלא שבשנת 2001 העניינים הסתבכו: חובותיה של קבוצת לחיאני לבנק הלכו ותפחו והגיעו לסכום פנטסטי - כ-35 מיליון שקל.

ב-2002 הגיש הבנק נגד לחיאני ואלשב תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדרישה למינוי כונס נכסים. סכנה לפשיטת רגל איימה על לחיאני, ובאביב 2003, חודשים ספורים לפני שנבחר לתפקיד ראש העיר ולאחר משא ומתן קדחתני - שבו השתתף עו"ד דנציגר כנציגו של לחיאני - הגיעו הבנק ולחיאני להסדר חובות מעורר עניין: במסגרת ההסכם מחל הבנק ללחיאני על חוב של 16 מיליון שקל. ערבות מדינה שניתנה לפרויקט חולטה על ידי הבנק.

גורם בבנק מזרחי טען כי על פי הערכת הבנק, נוצר החוב הענק עקב כך שהחברה של לחיאני לא העבירה לחשבון הסגור את מלוא הכסף שקיבלה עבור מכירת הדירות - בניגוד להתחייבויותיה. הגורם הוסיף כי הבנק מחל על החוב משום שהעריך שלחיאני יוכל להשיב לבנק רק את החוב שעליו סוכם בסופו של דבר - כ-20 מיליון שקל. ההסדר עם בנק המזרחי חייב את לחיאני להזרים לחשבונות חברת אלשב מאות אלפי שקלים בשנה.

את מנכ"ל בנק איגוד דב קוטלר פגש לחיאני לראשונה במסיבה שנערכה בביתו של עו"ד דנציגר, לכבוד יום הולדתו של הפרקליט. ב-2004 נפגש לחיאני בלשכתו בעיריית בת ים עם קוטלר ועם מנהלת סניף הבנק בבת ים מירי לוי. בפגישה ביקש לחיאני כי בנק איגוד יקנה מבנק המזרחי את החוב השמן, ובתמורה יקבל את הביטחונות שהוענקו לבנק המזרחי.

על פי הראיות הנמצאות בידי המשטרה, כבר בפגישה זו קיבל לחיאני מקוטלר אישור עקרוני להלוואה של מיליוני שקלים, בכפוף לקבלת ביטחונות. מרגע זה פעל קוטלר לקידום מתן האשראי לחברה של לחיאני, חרף הסתייגויות והתנגדויות של חלק מהכפופים לו.

"המנכ"ל קוטלר הכריע ואישר את האשראי הזה", אמר בכיר בבנק איגוד, "בוועדת האשראי של הבנק קמה התנגדות להלוואה בעיקר בגלל ההיסטוריה של לחיאני בבנק המזרחי. לחלק מהאנשים זה בהחלט הדליק אור אדום".

קוטלר יסדר

ל"הארץ" נודע כי גם בידי המשטרה עדויות המבססות את ההסתייגות שהיתה לגורמים בבנק ממתן אשראי של מיליוני שקלים ללחיאני.

על פי גורמים המעורים בפרשה, ראש אגף העסקים בבנק עדנה פרס-לכיש הביעה התנגדות למתן האשראי ללחיאני בשל עברו כלווה בעייתי. ואולם, את ההחלטה העקרונית לאשר את מתן ההלוואה אישר קוטלר, ששימש גם יו"ר ועדת האשראי. גם לאחר מכן פעל קוטלר לאישור ההלוואה.

לאחר שההלוואה אושרה באופן עקרוני, התחיל בנק איגוד בבדיקת הביטחונות של לחיאני, בדיקה שנמשכה זמן רב. לחיאני הציע לבנק איגוד לקבל את כל הביטחונות שנתן בזמנו לבנק המזרחי, ולדברי גורמים בבנק, קוטלר הסכים לקידום העסקה רק לאחר שהבטיח קבלת ביטחונות ראויים. במהלך הדיאלוג עם הבנק, הוצעה על ידי אנשי לחיאני הוכחה נוספת ליכולתו להשיב את החוב הכבד: מניות שהחזיקו בני הזוג לחיאני בעיתון "גל גפן צהוב".

כאן נכנס עו"ד דנציגר שוב לתמונה. באותה עת החזיקה יודן, חברת הנאמנות של משרד עורכי הדין של דנציגר, מניות של לחיאני ורעייתו דורית בעיתון בשווי מיליוני שקלים.

ל"הארץ" נודע כי במסגרת ההסכם עם החברה של לחיאני, הסכימה הנהלת בנק איגוד לא לשעבד את מניות לחיאני ורעייתו בעיתון גל גפן ולהסתפק במכתב של עו"ד דנציגר לבנק שבו מתחייב האחרון שלא למכור את המניות.

בדצמבר 2005 כתב עו"ד דנציגר לידיד קוטלר מכתב הנפתח באלה המלים: "דב'לה היקר, האם הנוסח הרצ"ב מספק?" הנוסח היה זה: "הנני מתחייב בזאת בשם חברת הנאמנות של משרדנו, יודן חברה לנאמנות בע"מ, כי יודן לא תעביר או תשעבד את המניות של גל גפן צהוב בע"מ המוחזקות על ידה בנאמנות עבור ה"ה שלומי ודורית לחיאני ללא קבלת הסכמת בנק איגוד לישראל בע"מ לכך מראש ובכתב". גורם בבנק מסר כי למעשה, "על פי מכתב זה אין לבנק יכולת לממש את המניות במידה שההסכם יופר".

"היגיון עסקי"

העסקה בין אלשב והבנקים המזרחי ואיגוד הושלמה סופית בשלהי 2006, חודשים ספורים לאחר שקוטלר עזב את הבנק. מקורבים לקוטלר מציינים כי המכתב נועד להיות חוב לסילוק במקרה שערכם של נכסי הנדל"ן ששעבד לחיאני לא יספיקו. אותם מקורבים מציינים שנוכחותו של עו"ד דנציגר ברקע הדברים אכן היתה מקדם אמון מבחינתו של קוטלר, אך כי הוא לא היה מקבל החלטה שאינה בעלת היגיון עסקי.

יצוין כי עו"ד דנציגר שימש גם פרקליטו של קוטלר בעניינים פרטיים. עוד יצוין כי בתקופה שבה נוהל המו"מ בין קבוצת לחיאני לבין בנק איגוד פתחה עיריית בת ים חשבונות בבנק איגוד. לחיאני השתתף בישיבות המועצה ותמך בפתיחת חלק מהחשבונות. בעניין זה טוענים גורמים בבנק כי היקף הכספים שגולגלו בחשבונות אלה הוא זניח ביחס למחזור הכספי של הבנק.

במקביל לתקופה שבה ייצג דנציגר את לחיאני מול בנק המזרחי ומול בנק איגוד, בין השאר בשנים 2005-2007, הזרימה עיריית בת ים סכום של 823,500 למשרדו של עו"ד דנציגר בעבור שירותים שונים, בהם: הנפקת איגרות חוב מוניציפליות, דבר שלא התבצע בסוף, ותביעה בעניין היכל התרבות בבת ים, שהוגשה לבית משפט ומאוחר יותר נדחתה.

מקורב לפרשה מסר כי עם פירוק השותפות בין עו"ד דנציגר לבין שותפו בעבר, פרקליט הצמרת עו"ד דורי קלגסבלד, נמחקו חובות של כמה לקוחות, בהם חוב כספי של לחיאני. המשטרה חושדת ששירותי החינם או שכר הטרחה המופחת שקיבל לחיאני מעו"ד דנציגר, כמו גם הכספים ששלשלה עיריית בת ים לקופת המשרד של הפרקליט, הם יחסי תן וקח פסולים.

לחיאני נחקר לפני כמה שבועות בחשד לקבלת שוחד מדנציגר, ודחה את החשדות נגדו בתוקף. בשיחות עם מקורביו העריך כי מהתיק הזה לא ייצא דבר, וכי חברו יחזור לכהן כשופט בבית המשפט העליון. "יורם הוא האדם הישר ביותר בעולם", טען לחיאני.

מקורבים לדנציגר הביעו השבוע גם הם תקווה כי הוא ישוב לתפקיד לאחר סיום החקירה. אחד החשדות של המשטרה הוא כי עו"ד דנציגר הפעיל את קשריו הטובים עם המנכ"ל קוטלר כדי לסייע ללחיאני.

מטעמו של דנציגר נמסר בעבר ל"הארץ" בעניין יחסיו עם ראש העיר בת ים כי "היכרותו עם לחיאני נמשכת זה כ-20 שנה. במהלך התקופה שעד מינויו כשופט, בשנת 2007, טיפל משרדו של ד"ר דנציגר בעניינים משפטיים שונים של מר לחיאני ושל חברות שבבעלותו או בבעלות בני משפחתו, וגבה שכר טרחה עבור שירותיו כמקובל במקרים מסוג זה. הדבר נכון, בין היתר, בהתייחס לייצוג ולייעוץ משפטי הנוגעים לבנק מזרחי ובנק איגוד".

היום מאשרים מקורביו כי חוב של לחיאני כלפיו נמחק וכי הסיבה היא כי באותה תקופת זמן ללחיאני לא היה די כסף כדי להשיב את החוב.

לחיאני עצמו התייחס בראיון למוסף "הארץ" לנסיבות העסקתו של עו"ד דנציגר בעיריית בת ים: "שכרנו עשרות משרדי עורכי דין, לכל מיני תחומים, לכל מיני טיפולים, וחלק מהם אלה אנשים שאכן הכרתי במהלך החיים שלי. אני לא אפסול שום בן אדם אם היה לי אתו אי פעם קשר".

עוד אמר לחיאני, כי החוב שלו לבנק מזרחי נבע מריבית חורגת שגבה ממנו הבנק, וכי החוב שהיה לו לבנק איגוד נפרע במלואו.



שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר


שלמה לחיאני. חשוד בקבלת שוחד מדנציגר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו