בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העונש כבד: על הריגה בכביש מרצים עד תשע וחצי שנות מאסר

26תגובות

פסק הדין של בית המשפט העליון, שהקל בתחילת השנה בעונשו של שי סימון, שהורשע בהריגתה, בדריסה והפקרתה של מיטל אהרונסון בתל אביב ב-2008, עמד לנגד עיניו של השופט זכריה כספי, שגזר אתמול את דינו של טל מור.

בית המשפט העליון הפחית אז את עונשו של סימון מ-20 שנות מאסר ל-14, לאחר שהשופט יצחק עמית בחן את רף הענישה המקובל בפסיקה בכל הנוגע לעונש מאסר בפועל בשל עבירת הריגה בתאונת דרכים בהשפעת אלכוהול, לעתים בנסיבות חמורות ובצירוף עבירות נוספות, בהן הפקרה לאחר פגיעה. עמית מצא כי רף הענישה במקרים אלה נע בפסיקה בין שנתיים וחצי מאסר בפועל לתשע שנים וחצי. במקרה של סימון, קבע אז בית המשפט העליון כי העונש שגזר עליו בית המשפט המחוזי חמור מדי ולא תואם את רף הענישה המקובל.

לשם השוואה, בחודש שעבר נגזר דינו של אביחי וולט, שהורשע בעבירות הריגה, שיבוש מהלכי משפט, נהיגה ללא רשיון נהיגה ובזמן פסילה וללא ביטוח. על וולט נגזרו שמונה שנות מאסר בפועל.

ניר קידר

בשנה שעברה דחה בית המשפט העליון את ערעורו של אלישע לוי, שהורשע בהריגה ובהפקרה של רוכב אופניים. לוי נהג ברכבו כשבדמו הרואין ומתאדון, בזמן שהומלץ לו על ידי רופא במרכז גמילה מסמים שבו טופל, לא לנהוג ברכב, בשל השפעה אפשרית של המתאדון על נהיגתו. לוי סטה עם רכבו ופגע ברוכב אופניים, אולם המשיך בנסיעה ונעצר מאוחר יותר. הוא הודה בהסדר טיעון ונגזרו עליו שבע שנות מאסר בפועל.

עו"ד אילון אורון, המתמחה בייצוג עברייני תנועה, סבור שהעונש שניתן אתמול בעניין מור עולה בקנה אחד עם מגמת ההחמרה בפסיקה. רק החודש, דחה בית המשפט העליון ערעור שאותו הגיש אורון בשם לקוח שלו, ירון ברכה, שהורשע בשישה מקרי הריגה בתאונת דרכים, של אחיו התאום ושל עוד חמישה עובדי אגד. ברכה נהג בהשפעת סמים ואלכוהול. בית המשפט העליון השאיר על כנו את עונש המאסר, 16 שנה, שגזר על ברכה בית המשפט המחוזי בתל אביב.

השופטת אסתר חיות כתבה אז, כי במיוחד במקרים בהם הוכח שתאונה קטלנית אירעה בשל היות הנהג במצב שכרות, על בית המשפט להעביר מסר חד וברור כי מי שנוהג בהשפעת חומרים משכרים ומביא למותו של אדם, צפוי לעונש כבד ומשמעותי.

אורון סבור כי שופטים לא נוטים להקל בעונשים במשפטים מתוקשרים. בנוסף על כך, לדבריו, החמרה בעבירת הפקרה, לא תפחית את התופעה אלא תגביר אותה, שכן תעודד נהגים פוגעים לברוח מהזירה כדי לנסות לחמוק מעונש.

גם הפרופ' יורם רבין, דיקן בית הספר למשפטים במכללה למינהל, ומומחה למשפט פלילי סבור כי עבירת ההפקרה היא מהעבירות שהחמרת הענישה לא תדכא את ביצועה. "עם זאת, אני חושב", אמר אתמול רבין ל"הארץ", "שצריך להחמיר בעבירות מסוג זה מטעמי גמול: הענישה צריכה לשקף את החומרה של המעשה, ולכן מוצדק להטיל עונשים קשים על מעשים חמורים". הפרופ' רבין גם מטיל ספק, ככלל, אם יש פתרון קסם משפטי שישפיע על האלימות בכבישים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו