בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נתניהו על סערת החקיקה: אגן על בתי המשפט, אך קיים צורך לתקן עיוותים

ראש הממשלה התייחס בפתח ישיבת הממשלה להצעות החוק המגבילות את בית המשפט העליון. "הדמוקרטיה איתנה, אך יש לפעול לשמרה", אמר

13תגובות

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס הבוקר (ראשון) בפתח ישיבת הממשלה השבועית להצעות החוק המגבילות את בית המשפט העליון. "מדינת ישראל הוקמה כמדינה יהודית ודמוקרטית", אמר נתניהו, "הדמוקרטיה הישראלית איתנה, אבל איתנותה אינה פותרת אותנו מלפעול לשמרה ולכן אני הוריתי לגנוז את החוק לשימוע שופטים בפני חברי כנסת והודעתי שאני מתנגד להצעת החוק שתועלה בעניין הגבלת עתירות לבג"ץ נגד המדינה".

נתניהו הוסיף כי הוא יפעל כך בכל פעם שיגיע לשולחנו "חוק שעלול לפגוע בעצמאות בתי המשפט בישראל. אני רוצה להבהיר: בתי המשפט בישראל הם מאבני התווך של הדמוקרטיה הישראלית. הם מוסד חשוב, בריא וחיוני להמשך החיים הדמוקרטיים שלנו כאן. דבר זה אינו עומד בסתירה עם הצורך לתקן עיוותים שנכנסו לכלל המערכות הציבוריות שלנו במהלך השנים ואנחנו נתקן אותם באחריות, בשיקול דעת, ברצינות ולא בהיסחפות חסרת מעצורים".

אתמול הודיע כאמור נתניהו כי הוא מתנגד להצעת החוק שנועדה להגביל עתירות לבג"ץ. ההצעה אמורה לעלות היום על שולחן ועדת השרים לחקיקה, אולם נתניהו צפוי לבקש משרי הליכוד להצביע נגדה. משמעות ההכרזה היא שהצעת החוק השנויה במחלוקת עתידה לרדת מסדר היום, משום שלא תזכה לאמון הממשלה, וממילא לא יימצא לה רוב אם תובא לדיון בכנסת.

הודעתו של נתניהו באה זמן קצר אחרי איום מפורש שהשמיע השר דן מרידור מסיעתו. בראיון לערוץ 2 הבהיר מרידור כי יפרוש מהממשלה אם יתקבלו חוקים המגבילים את פועלו של בית המשפט העליון. הוא כיוון בכך לחוק הגבלת עתירות לבג"ץ וחוק השימוע לשופטים, שכבר ירד מסדר היום.

הצעת החוק, שהיא למעשה תיקון לחוק יסוד: השפיטה, מטילה מגבלות משמעותיות על יכולתם של ארגונים לעתור לבג"ץ, במה שמכונה "זכות העמידה" בהגשת עתירות. כך, למשל, ארגוני זכויות אדם לא יוכלו לעתור לבג"ץ, אם עיקר פעילותם אינו בישראל ואם אינם רשומים בה. הם לא יוכלו לעתור בשם אדם שנפגע באופן ישיר מהתנהלות הרשויות, אלא אם אותו אדם בחר לעתור אף הוא לבג"ץ.

הפרמטר השלישי קובע כי עתירות ציבוריות יוגשו רק על עניינים בעלי חשיבות חוקתית מהותית בסדרי השלטון, או שפגיעתם בציבור ובאופיו הינה מוחשית ומהותית. "קביעת פרמטר זה נובעת מהחשש מהצפת בתי המשפט בעתירות טורדניות שאין בהן ממש, או בהתערבות לא סבירה בפעולות שלטוניות של הרשות המבצעת והמחוקקת".

Read this article in English: Netanyahu vows to defend Israel's courts, but says fixes need to be made
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו