בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חברות האבטחה לא אוכפות את החוק לאיסוף נשק

23 בני אדם נרצחו מירי כלי נשק של מאבטחים בין השנים 2010-2002; מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים: החברות מתקשות לפקח על כלי הנשק

8תגובות

חברות האבטחה אינן אוכפות את החוק המחייב אותן לאסוף את כלי הנשק מהמאבטחים בתום המשמרת. נוסף על כך, לפי הנחיות המשרד לביטחון הפנים, על נשק ארגוני להיות מאופסן בנשקייה בשעות שאינו משמש למטרות מילוי התפקיד, מלבד מאשר במקרים חריגים. לדבריו של מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים יעקב גנות, חברות האבטחה מתקשות ביצירת סידורי הפקדה לכלי הירייה של השומרים בתום כל משמרת אבטחה. בין השנים 2010-2002 נרצחו 12 נשים ו-11 גברים מירי נשק שהיה בחזקת מאבטח.

הנתונים אוגדו במסגרת מחקר שערכה פעילת זכויות האדם, רלה מזלי, על תעשיית האבטחה בישראל, ושפורסם ב-2009 בקובץ מאמרים בהוצאת אוניברסיטת האו"ם. ארגוני חברה אזרחית וארגוני נשים שונים קוראים לאכיפת החוק הקיים. בקמפיין שהושק בשבועות האחרונים, "האקדח על שולחן המטבח", קוראים הארגונים לשר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ, לאכוף את החוק. היום יבואו לדיון שתקיים הכנסת במסגרת הוועדה למעמד האשה כמה מנציגי הארגונים הלוקחים חלק בקמפיין, ובהם "אשה לאשה מרכז פמיניסטי", "קואליציית נשים לשלום", "האגודה לזכויות האזרח", "איתך-מעכי, משפטניות למען צדק חברתי", "נגה - המרכז לזכויות נפגעי פשיעה" ו"לא לאלימות נגד נשים".

"המספרים והממדים עצמם הרבה יותר גדולים מ-24 האנשים שאנחנו יודעים עליהם", אמרה עו"ד סמדר בן-נתן, המתמחה בזכויות נשים ובזכויות אדם. "על כל אישה שנרצחת יש עוד 100 שחיות תחת טרור, שהאיום של האקדח משתק את החיים שלהן". לדברי בן-נתן, גם למשטרה עצמה אין איסוף מידע על אודות הנשק ממנו בוצע הירי - כלומר אם היה זה כלי נשק ארגוני. "החלוקה היחידה שיש אצל המשטרה זה לפי המניע לעברה - האם מדובר ברקע פלילי או בסכסוך במשפחה וכיוצא בזאת", היא הוסיפה.

ב-2005 קבעה ועדת ברינקר - ועדה בין-משרדית שבדקה את מערך כלי הנשק לשומרים בישראל, בראשות ניצב בדימוס דני ברינקר - כי יש למנוע ממאבטחים לקחת את נשקם בתום יום העבודה לביתם. עוד קבעה הוועדה כי בישראל מספר גבוה של מאבטחים חמושים, גם במקרים שבהם אין צורך ממשי בכך. בשנים האחרונות קיבלו באגף לרישוי כלי ירייה ובמשטרת ישראל החלטה לצמצם את תפוצת הנשק בקרב האזרחים במדינה. בין היתר, הוחלט בשנה האחרונה לבטל את חלק מהתבחינים - הקריטריונים שהעניקו אפשרות לבעלי עסקים לזהב וליהלומים לשאת עמם נשק.

גנות, שהגיב לעניין במכתב ליו"ר ועדת הפנים בכנסת בחודש מאי האחרון, אמר כי המגמה היא "לצמצמם ככל האפשר את מספר כלי הירייה שמאבטחים יורשו ליטול עמם לבתיהם בתום כל משמרת אבטחה". אולם מאז לא נעשה דבר בעניין. גנות הודה כי "גורמי בדיקה שונים, לרבות ועדת ברינקר, אכן המליצו לחייב את חברת השמירה לוודא הפקדת כל הירייה על ידי כל שומר בתום משמרתו, ואולם בפועל התקשו חברות האבטחה בהיערכות ליצירת סידורי הפקדה לכלי הירייה של השומרים בתום כל משמרת אבטחה".

על פי נתוני המשרד לביטחון הפנים, כיום ישנם כ-130 אלף רישיונות נשק ארגוניים למוסדות, לארגונים ולחברות פרטיות הזקוקים לרישיון נשיאת נשק עבור עובדיהם. זאת, לעומת כ-173 אלף רישיונות פרטיים. על פי אחת ההחלטות האחרונות בעניין, כפי שפורסמו ב"הארץ", יעדיפו במשרד לביטחון פנים להעניק רישיונות נשק לארגונים ולא לאנשים פרטיים. לצד זאת, ישנה כוונה להעלות את רמת ההכשרה של המאבטחים, באמצעות קורס של ארבעה ימים, במקום תשע שעות ההכשרה הנהוגות כיום.

ראש האגף לכלי ירייה במשרד לביטחון פנים יעקב עמית מסר בתגובה: "נושא רישוי כלי היריה של חברות האבטחה נמצא תחת טיפול של משרד המשפטים ולכן אין ביכולתנו לספק את כל הפרטים בנושא זה. ישנה כוונה להעביר את רישוי החברות לאחריות של המשרד ביטחון פנים ודיון בנושא יתקיים בקרוב. כאמור, ישנה כוונה לצמצם את נושאי הנשק האירגוני ופעולות נעשות בנושא. אדם בעל כוונה לרצח יבצע אותו בפועל גם ללא נשק ארגוני שיש עליו או אין עליו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו