בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גובר הלחץ על התקשורת

היועמ"ש יוזם חוק האוסר לחלוטין פרסום חומרי חקירה

לפי היוזמה, גרסתו של נחקר וראיות נגדו לא יתפרסמו ללא אישור שופט. ראש אגף החקירות: "צריך לחקור בחושך. לפעמים כולנו צריכים אח גדול"

34תגובות

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין מבקש לקדם הצעת חוק, לפיה ייאסר על פרסום והעברה של כל חומר חקירה, לפני ואחרי הגשת כתב אישום. אם החוק יאושר, גרסתו של נחקר, בין אם מדובר בעבריין פלילי סתם ובין אם מדובר בראש הממשלה, לא תוכל להתפרסם, גם לא כדיווח עקיף, ללא אישור בית המשפט. אם החוק המוצע היה בתוקף בעת משפט קצב, נמנע היה פרסום על עדויות מהתיק נגד הנשיא לשעבר, בהן עדותו במשטרה, וכן עדויות של המתלוננות נגדו.

בדיון שקיים היום משרד המשפטים בהשתתפות נציגים מהתקשורת על טיוטת הצעת החוק אמר וינשטיין כי "חזקת החפות נתונה לכל אדם. אמרתי שאני אלחם בתופעה הזו ולאסור פרסום חומר חקירה גולמי". לדבריו, "הכל צריך להיעשות ברגישות המתבקשת. התופעה של צילום אדם בקלונו אינו עומד בקנה אחד עם עקרונות חופש העיתונות וחופש הביטוי".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, אמר כי "בשבועות האחרונים הועלו הצעות חוק שונות שניתן אולי היה לקשר עם הנושא הזה . אין כל קשר. החוק לא צריך להיות מוצג כחוק ההשתקה 2 או כחוק לשון הרע 3".

כפרי ניר

מדובר ביוזמה החקיקתית עליה הצהיר וינשטיין בהופעתו הפומבית בכנס לשכת עורכי הדין במאי 2010. מאז שקדו גורמים שונים במערכת אכיפת החוק על גיבוש הצעת חוק שכוללת איסור העברת חומר מתיק חקירה על ידי חשוד, נאשם, סניגור או עובד ציבור, איסור על פרסום צילומים של פעולות אכיפה, וכן איסור פרסום חומר מתוך תיק חקירה ללא קבלת אישור של בית המשפט. איסור העברת החומר על ידי עובד מדינה, או על ידי חשוד או נאשם, יחול גם על תוכנו של החומר.

גורמים במערכת אכיפת החוק הביעו תמיהה נוכח היוזמה. הסעיף המפתיע לדבריהם הוא העובדה שהאיסור יחול גם במקרים שכבר הוחלט על הגשת כתב אישום, ואף הוגש כזה. כמו כן, לטענת גורמים שונים, יש מקום להחריג את החוק החדש במקרים של חקירות בעלות עניין ציבורי מיוחד, למשל כאשר מדובר בנבחרי ציבור.

וינשטיין ושר המשפטים יעקב נאמן רואים בחשיפת חומרי החקירה של נחקרים בתקשורת הליך שאינו עולה בקנה אחד עם זכותו של אדם לכבוד, כלשונו של וינשטיין. לדברי נאמן, מדובר ב"הליך המעלה חשש לפגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובמראית פני הצדק, שכן שופטים ועדים נחשפים לראיות מן התקשורת בטרם אלה הוגשו לבית המשפט, דבר העלול 'לזהם' את העדויות ולהשפיע על דרך מסירתן".

בשבוע שעבר תקפה את היוזמה נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר, במסגרת כנס של לשכת רואי החשבון. "המשטרה ומערכת המשפט אינן מצליחות לפתור את בעיותיהן, ולכן מנסים לסתום את פי התקשורת", אמרה דורנר. "לא מצליחים למצוא שוטר מדליף? הדבר האחרון שצריך הוא לחסום את העיתונות. התביעה צריכה להשתלט על המערכת".

בין השאר, אם החוק המוצע היה בתוקף אי אפשר היה לפרסם את צילום מעצרו של ראש עירית בת ים שלומי לחיאני, במסגרת פרשת השחיתות בעירית בת ים. ערוץ 2 צילם את המשטרה עוצרת את לחיאני בזמן שהלך ברחוב, מחוץ לביתו.

גם תמלולי חקירה מתיק החקירה נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, של עדים שונים, בראשם אולמרט עצמו, שנחקר בחשד לשחיתות שלטונית, היו נשארים חסויים. בין השאר פורסמו תיעוד העברות הכספים, צילומי המחאות ותרשומות שערך עד המדינה בפרשת הולילנד, שהוגדרה על ידי בית המשפט כפרשת שחיתות מהגדולות שהיו בישראל. עדויות של בתיק השחיתות בהסתדרות העובדים הלאומית, שהפלילו, בין השאר, את השר לשעבר אברהם הירשזון היו נותרות באפלה, כמו גם עדויות המתלוננת נגד השר לשעבר חיים רמון, וכן הקלטות שערכה המשטרה בניסיון לבדוק אם מנסים להשפיע על הקצינה שלא להתלונן נגד רמון.

זו איננה הפעם הראשונה שסוגיית פרסומם של חומרי חקירה בתקשורת עולה לדיון. ועדה בראשותו של השופט בדימוס אליהו וינוגרד קבעה בשנת 2000 כי יש לאסור גילוי חומר חקירה בטרם הוגש כראיה לבית המשפט. יחד עם זאת המליצה הוועדה, לאחר התבלטות, כי האיסורים לא יעוגנו בחקיקה אלא באמצעי אכיפה אחרים. לאחר הגשת הדו"ח, הגישה חברת הכנסת ציפי לבני הצעת חוק פרטית, לפיה "לא יפורסמו הקלטות, צילומים או תמליל של חקירה משטרתית וכן פרטי חקירה על ידי גופים אשר יש להם סמכויות חקירה על פי דין, אלא אם כן התיר בית המשפט את הפרסום". הצעה זו לא הבשילה לכלל חקיקה.

דובר משרד המשפטים משה כהן מסר בתגובה: "כפי שפירסמנו בעבר, במשרדנו התקיימה עבודת מטה מקיפה שנועדה למצוא נקודת איזון חדשה בכל הקשור לסיקור הליכים פליליים, וזאת במטרה להגן על זכויותיהם של חשודים, נאשמים ומעורבים נוספים, ובאופן כללי, לשמור על טוהר ותקינות ההליכים המתנהלים בבתי המשפט.

"היועמ"ש החליט לשמוע את עמדתם של ראשי מערכות התקשורת באשר ליוזמתו זו, עוד בטרם יגובש תזכיר חוק ויופץ להערות הציבור, ובהתאם ייערך השבוע כנס שייועד לכך. בכנס ילובנו מספר סוגיות שעודן מצויות בהתלבטות, והדברים פורטו בחומרים שהועברו לראשי מערכות התקשורת".

גם ניצב יואב סגלוביץ', ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה התייחס לנושא במהלך כנס שעסק בנושא. "מבחינתי צריך לחקור בחושך, הרחק מעיני כל הציבור. יש זכויות של קורבנות עבירה, אך השיח הציבורי קטן מדי עבורן. השתנה משהו בשנים האחרונות. התקשורת השתנתה והמשטרה השתנתה. חומר דיגיטלי לא היה, לא פירסמו הארד קופי של עדויות. לא זוכר יח"צנים בתיקים שמתראיינים בשם הלקוח או בשם משרד עורכי הדין. אמון הציבור במערכות אכיפת החוק ובתקשורת חייב להיות מוגן. הוא ערך שראוי להגן עליו בחברה דמוקרטית", הכריז סגלוביץ', תוך שהוא מדגיש כי ההצעה עשויה לשפר את אמון הציבור במערכת. "התחרות גדולה מאיתנו ולפעמים כולנו צריכים אח גדול", סיכם.

חברת הכנסת זהבה גלאון (מרצ) הגיבה בביקורת קשה על ההצעה. "המדינה מסרסת את העיתונות החוקרת ואת זכות הציבור לדעת. החוק מבקש להטיל צנזורה על העיתונות החוקרת. הצעת החוק באה להיטיב עם נבחרי הציבור ובעלי ההון שלהם אינטרס ששמם לא יפורסם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו