בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2 מיליון ש"ח פיצוי לבן שהואשם לשווא ברצח אביו

יוסף זהר נעצר, נחקר והואשם ברצח, תוך התעלמות מעדויות שתמכו בגרסתו. בית המשפט זיכה אותו ומתח ביקורת על התנהלות המשטרה והפרקליטות

31תגובות

אחת הפרשות המשפטיות המטלטלות והמטרידות שהיו בישראל בשנים האחרונות הגיעה אתמול לסיומה בהסדר פשרה: המדינה תשלם ליוסף זהר, שהואשם ברצח אביו וזוכה מאשמה לאחר חמש שנות משפט, פיצוי בסך כשני מיליון שקלים. זאת, מבלי שתודה בנזקים שנגרמו לו או באחריות להם, אף שנמתחה עליה בעבר ביקורת חריפה בבית המשפט. ההסדר, שנוסחו הלקוני אינו מגלה את הדרמה העומדת מאחוריו, נחתם אתמול על ידי עורך דינו של זהר, דרור ארד-אילון ונציגת המדינה עו"ד אורלי מור-אל, והוגש לאישור בית המשפט המחוזי בתל אביב כדי שיקבל תוקף של פסק דין.

תחילת הסיפור באפריל 2002, כשהיהלומן משה זהר נפטר בביתו לאחר שסבל ממחלת ניוון שרירים קשה. צוות מד"א שהיה במקום קבע כי הוא מת מוות טבעי. כמה חודשים לאחר מכן, בדצמבר 2002, נעצר מי שהיה מטפלו הסיעודי של האב, ולנטין טוקילה, בחשד לרצח כפול של אשתו ושל קשישה שבה טיפלה. עם פרסום דבר המעצר, פנתה אשתו השנייה של משה זהר למשטרה וביקשה שיבדקו גם את נסיבות המוות של בעלה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הסיפורים, ישירות לפייסבוק

בחקירה התברר כי במשפחה התחולל מאבק ירושה בין ילדיו של זהר לבין אשתו השנייה, וכי זמן קצר לפני מותו שינה האב את צוואתו כך שאשתו השנייה נושלה ממנה. עקב פנייתה, החלה המשטרה לחשוד כי בנו של משה, יוסף, רצח את אביו כדי לזכות בירושתו, וכי המטפל טוקילה שיתף עמו פעולה.

יוסף ואשתו זומנו למשטרה בתואנה של חקירת תאונת פגע וברח וסיפרו סיפור דומה על ליל המוות: יוסף שהה עד תשע בערב אצל אביו וחזר לביתו. בסביבות חצות התקשר טוקילה וביקש שימהר לחזור כי מצב אביו החמיר. עד שהגיע לבית כבר נקבע מותו. גרסה זו תאמה לגרסה של המטפל, אך השוטרים לא מצאו עדות לשיחות בפלטי השיחות וחשדו שהם משקרים. הם חקרו את טוקילה, צעקו ואיימו עליו, עד שנכנע והמציא גרסה חדשה. עם כל גרסה שסיפר, צצה בעיה לוגית חדשה, שהביאה לבליל גרסאות שאף אחת מהן לא התיישבה עם קודמתה.

במארס 2003 נעצר יוסף, ובחקירתו התעקש כי הוא חף מפשע. "יש בבית כמה קווים", אמר לראש צוות החקירה רמי זך, "איזה מספרים בדקתם?", שאל. "007 ג'יימס בונד", השיב לו החוקר זך בזלזול, "בדקנו כל קו שנכנס אליך הביתה. אם מחו"ל היו מתקשרים אליך הביתה, היינו יודעים. שום שיחה לא נכנסה, אז זה לא משנה כמה קווים היו לו בבית". ואולם זך טעה. בביתו של משה זהר היו שלושה קווים. המשטרה בדקה רק אחד. היא גם לא איתרה את השיחה הנכנסת אל ביתו של יוסף, אף שהופיעה בפלט השיחות. "זה מטיל אימה", שיחזר יוסף שנים אחר כך בהרצאה בפני סטודנטים למשפטים. "כאילו משהו טכני מהמציאות נעלם".

ב-13 במארס התגלתה השיחה על ידי התובעת בתיק, עו"ד טובה פרי, וטוקילה התבקש להסביר איך יש שיחה. "שיחה שהתעקש בתחילת חקירתו על קיומה, שוכנע באי-קיומה, אימץ נתון זה, וכעת מתבקש על ידי החוקרים לשוב ולאשר קיומה ולהסביר הרקע לכך", כתבו השופטים, "אין זו חקירה - זו התנפלות". ב-23 במארס 2003 הוגש נגד יוסף כתב אישום ברצח. גם אחרי ששופט עליון קבע שגרסת טוקילה "אינה ברורה ומעלה תמיהות", נותרה הפרקליטות בעמדתה.

רק ארבע שנים לאחר מכן, בנובמבר 2007, זיכה בית המשפט את זהר וקבע כי חקירתו של טוקילה היתה "חקירה קשה ודורסנית במהלכה ‘לשו' החוקרים את טוקילה בהבטחות, איומים, צעקות ופיתויים, עד כי זה הפך בידם כחומר ביד היוצר". הרכב השופטים שזיכה את טוקילה קבע כי כלל לא הובאה ראיה שמשה זהר נרצח. (במשפט הרצח הכפול, לעומת זאת, טוקילה הורשע).

בית המשפט פסק לזכותו של יוסף כ-300 אלף שקלים בגין הימים בהם שהה במעצר ובגין הוצאות ההגנה, ובדיון, שנערך ביוני 2008, קבע השופט עמירם בנימיני כי "עיון קפדני בחומר הראיות ... היה צריך להביא את התביעה למסקנה כי לא ניתן יהיה להוכיח את אשמתו של הנאשם במידה הנדרשת במשפט פלילי".

כשנה לאחר מכן, הגיש זהר תביעה אזרחית נגד המדינה בסך יותר מארבעה מיליון שקלים בגין הנזקים שנגרמו לו בפרשה, בהם אובדן כושר השתכרות, נזקים נפשיים ועוגמת נפש. "אין פיצוי כספי שיהלום את הפגיעה בתובע, מכך שהואשם בעבירה החמורה מכל - רצח אביו מולידו מטעמי בצע כסף", כתבו עורכי דינו דרור ארד-אילון, שרון דניאלי, יובל נחמני ושרון סער.

התביעה הופנתה על ידי בית המשפט להליך גישור בפני השופט דוד גלדשטיין, שהבשיל להסדר הפשרה שנחתם אתמול. "לפרשות כאלה אין סוף טוב, אבל זה הסוף היותר טוב",

אמר אמש עו"ד ארד-אילון, "זה מראה שאם מערכת החקירה לא נוהגת בזהירות ומערכת התביעה לא נוהגת בזהירות, כמה קל להודאת שווא לעבור במסננת ולהפוך לכתב אישום". הוא הזכיר כי תלונות שהגישו למח"ש ולמשרד המשפטים בעקבות הפרשה נדחו וכי כמה מהמעורבים בה אף זכו לקידום מאז הפרשה. התובעת טובה פרי מונתה מאז לשופטת שלום לענייני נוער במחוז מרכז. ראש צוות החקירה, רמי זך, קודם בדרגה אך מאז עזב את המשטרה. חבר אחר בצוות החקירה קיבל תעודת הצטיינות על השתתפותו בחקירות, בהן בחקירת משה זהר.

הפרקליטות התעקשה לכל אורך הדרך כי נהגה בסבירות ומסרה בעבר כי התנהלותה נבדקה בדרגים הגבוהים ביותר בפרקליטות המדינה, ולא נמצא בה פגם. לדברי ארד-אילון, "הצד השני של המטבע הוא שבסופו של דבר, אמנם מבלי להודות בדבר, המדינה קיבלה אחריות על התוצאה - זה לא מובן מאליו".

מוטי קמחי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו