בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

וינשטיין מקדם חיסיון מלא על חומרי חקירה

על פי ההצעה, יהיה מעתה איסור גורף על העברת חומר מודיעיני לסנגור. בארגונים חוששים שמידע שעשוי לזכות נאשם יישאר חסוי

19תגובות

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מקדם בימים אלה הצעת חוק המבקשת לצמצם את זכותו של נאשם לקבל חומרי חקירה. מתזכיר הצעת חוק שפרסם אתמול משרד המשפטים עולה כי וינשטיין, בתמיכתו של שר המשפטים יעקב נאמן, מבקש להטיל בחוק חיסיון מלא על חומרים מודיעיניים בתיק החקירה. היוזמה החדשה מצטרפת להצעת חוק נוספת של היועץ מלפני שבועיים, הקוראת לאסור פרסום חומרי חקירה בתקשורת.

על פי ההצעה המתגבשת, האיסור על העברת חומרי חקירה מודיעינים יהיה גורף, ואילו פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות המשטרתית יהיו מוסמכים לאפשר בנסיבות מסוימות, על פי שיקול דעתם ולפי אמות מידה שייקבעו בחוק, אם להתיר או לאסור העברת החומרים לסנגורים. הנהלת בתי המשפט מתנגדת להצעה, כיוון שהיא חוששת שהיא תגרור ריבוי הליכים משפטיים של סנגורים שיבקשו לתקוף מניעת העברת חומרי חקירה. בנוסף, הסנגוריה הציבורית וגם האגודה לזכויות האזרח חוששות מפגיעה בזכויות הנאשמים.

ההצעה, מבקשת להבחין בין ראיה שהיא חיונית להגנת נאשם, שיש בה לעורר ספק סביר באשמתו ואותה יהיה על ראשי התביעה לגלות. לעומת זאת, אם ראשי התביעה יסברו כי הראיה אינה חיונית להגנת הנאשם אך עשויה להועיל להגנתו, הם יערכו איזון בין התועלת שהיא צפויה להביא לנאשם מול האינטרס הציבורי שלא לגלותה. למשל, כדי לא לחשוף זהותו של מקור מידע מודיעיני או לחשוף שיטות פעולה, אמצעים ואופן ביצוע פעולות של איסוף מידע. ההסגה על קביעתם תהיה בפנייה לבית המשפט.

החוק הקיים היום קובע שאם התביעה אינה מעוניינת בחשיפת חומר מודיעיני, עליה להוציא תעודת חיסיון חתומה על ידי השר לביטחון הפנים, לאחר סקירה מדוקדקת של החומר בתיק. במשרד המשפטים הסבירו אתמול כי הצורך בקביעת חיסיון בחוק על חומר מודיעיני התעורר לפני מספר שנים בעקבות בקשות של המשטרה והפרקליטות לצמצם את היקף החומר המודיעיני הנמסר לנאשמים, הפוגע לטענתם במודיעין המשטרתי וביכולת התמודדות עם פשיעה.

בנייר עמדה שהעבירה הסנגוריה הציבורית לווינשטיין לפני פרסום התזכיר, נכתב כי הצעת החוק מבקשת "לשנות סדרי עולם" ונותנת בידי רשויות החקירה והתביעה שיקול דעת רחב לקבוע איזה חומר ייחסה ולהעריך את חיוניותו או תועלתו להגנת הנאשם. עורכי הדין אפרת פינק וישי שרון כתבו לוינשטיין כי הנטל להראות כי החומר החסוי חיוני להגנת על נאשם יוטל על הנאשם עצמו.

עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, מזהיר שההצעה מבטלת מנגנון ביקורת על הטלת החיסיון, המצוי כיום בידי השר לביטחון הפנים. לדבריו, התזכיר מצמצם מאוד את שיקול הדעת של הפרקליטות ובתי המשפט לחשוף חומר מודיעיני. "אמנם נקבע קטיגורית כי חומר שחיוני להגנת הנאשם ייחשף תמיד. אבל הבעיה מתעוררת לגבי חומר שעשוי להועיל לנאשם, לגביו נקבע סייג שלא קיים כיום, המונע מסירת חומר החושף מקור מידע, שיטות פעולה, אמצעים או שיטות איסוף. בכך עלולה להתקפח הגנת הנאשם".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

ממשרד המשפטים נמסר כי בשלב הראשון של יישום החוק ייתכן עומס על בתי המשפט, אולם ההערכה היא שעם הזמן, עם הטמעת החוק, יפחת מספר הדיונים בבתי המשפט. עוד נמסר כי "בניסוח החוק נעשה מאמץ להבטיח שזכויות נאשמים לא ייפגעו. חומר חיוני להגנה יועבר לידי הסנגור, בהוראת פרקליט המחוז, ולנאשם תהיה הזכות לפנות לבית המשפט בטענה שלא קיבל חומר חיוני כאמור. למעשה, הצעת החוק מעגנת עקרונות שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון בעניין זה ומעמידה ערובות ראויות לכך שלא תיפגע הגנת הנאשם".

המצב היום: 7,196 תעודות חיסיון בשנה

חברי ועדת החוקה של הכנסת נדהמו לגלות בישיבה שקיימו לפני חצי שנה, כי בשנה שעברה חתם השר לביטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ, על לא פחות מ-7,196 תעודות חסיון, ב-45 אלף כתבי האישום שהגישה התביעה המשטרתית בשנה שעברה. הממוצע: כ-600 תעודות חיסיון בחודש, רק בתיקים שמנהלת המשטרה בבתי המשפט, שהם רוב התיקים המוגשים לבתי המשפט בישראל.

בנוסף על כך, הנתונים אינם כוללים בחשבון את תעודות החיסיון שנחתמו על ידי השר לביטחון הפנים בתיקים שמנהלת הפרקליטות בבית המשפט וכן בתעודות חיסיון שעליהן חותם שר הביטחון, אהוד ברק, כדי להגן על ביטחון המדינה. תעודות החיסיון שאהרונוביץ חותם עליהן נועדו למנוע חשיפה של שיטות פעולה של המשטרה, חשיפת סוכנים או מקורות משטרתיים משיקולים של טובת הציבור. במשרד לביטחון הפנים ובמשטרה מצדיקים את השימוש בתעודות ורואים בהן כלי להגנת המודיעין המשטרתי, שבלעדיו תיפגע קשות עבודת המשטרה.

מנגד, הביע בדיון יושב ראש ועדת החוקה, ח"כ דוד רותם מישראל ביתנו, התנגדות לכך שפוליטיקאים יתערבו בהליכים הפליליים והציע לבחון אפשרות להוציא את החתימה על התעודות מידי השר לביטחון הפנים. "אני משוכנע שאף שר לא קרא ולא עיין בתיק כראוי. צריך למצוא אדם אחר שיחתום על הצו, שיהיה בעל השכלה וסמכות מקצועית", אמר רותם. בקרב הסנגורים יש הסבורים כי רשויות התביעה ממהרות להוציא תעודות חיסיון על ראיות שאין צורך להסתירן, באופן הפוגע בזכויות נאשמים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו