בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השופט פקפק באמינות ההודאה וזיכה את הנאשם

שופט שלום בצפת קיבל החלטה חריגה אחרי שנחתמה עסקת טיעון. הנאשם: כולם חשבו שאם אני עצור אז סימן שגנבתי ואיימתי

18תגובות

בית משפט השלום בצפת דחה באופן חריג עסקת טיעון שבמסגרתה הודה נאשם בעבירת איומים, בשל חששו של השופט כי הודאתו אינה כנה ואמיתית. בעקבות זאת נפתח שלב ההוכחות במשפט, ובסופו הנאשם אף זוכה מכל עבירה.

לנאשם, ירון סננס (39) ממושב ספסופה שבגליל העליון, יוחסה עבירת איומים לאחר שבחודש יולי האחרון שכנתו טענה בפני אחיו כי גנב מביתה 500 שקלים. בעקבות זאת סננס בא לביתה, קילל ואיים להרוג אותה. סננס, מצדו, טען כי קרא לעברה "גם אם איעצר יש אלוהים בשמיים" ו"בסוף אלוהים משלם".

השכנה הגישה תלונה במשטרת צפת, וסננס נשלח למעצר שנמשך שלושה שבועות בכלא צלמון. משם הועבר למעצר בית של 25 ימים, שבסופם הסכים לעסקת טיעון ולפיה יודה בעובדות כתב האישום, יורשע ואחר כך יישמעו הטענות לעונשו.

סנגורו של סננס סירב לאפשרות שייגזר על מרשו עונש שיעלה על מספר הימים שריצה במעצר הבית, אולם לצד הודאתו הדגיש סננס כי "מה שמייחסים לי לא נכון".

ירון קמינסקי

בעקבות ההערה שנוספה להודאה קבע השופט אורי גולדקורן כי "אין מנוס אלא לקבוע שאין בפנינו הודאה בעובדות כתב האישום", וציין כי בית המשפט אינו חייב לקבל את ההודאה וכי הדבר נתון לשיקול דעתו.

השופט גולדקורן הוסיף כי התרשם ש"אין מדובר בהודאה כנה ואמיתית, כי אם בהצהרה שכל כולה לא נועדה אלא להביא לסיומן את ההגבלות החלות על הנאשם עקב מעצר הבית, ולמנוע סיכון שבסופו של יום ייגזר עליו עונש מאסר בפועל מעבר ל-25 יום". בעקבות כך קבע כי הוא רואה בסננס כמי שכפר בעובדות, והחליט לנהל את שלב ההוכחות במשפט.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

בשלב ההוכחות ייצג את סננס עו"ד בני הראל מהסנגוריה הציבורית. שלשום הסתיים שלב זה, כאשר השופט זיכה אותו והסביר כי התביעה לא עמדה בנטל הוכחת קיומו של היסוד הנפשי מעל לכל ספק סביר. כלומר, ייתכן שהדברים שסננס אמר לשכנתו היו רק ביטוי של כעס, ולא הוכח מעל לכל ספק סביר כי אכן נועדו להפחיד אותה.

"הנאשם הודה כי רצה כבר לסיים את ההגבלות שהוטלו עליו והבין כי אינו צפוי לרצות עונש מאסר מעבר למעצר בו שהה", אמר עו"ד הראל, "הוא אמר לשופט את שהיה על לבו, כלומר שהוא מודה על אף שלא עבר את העבירה המיוחסת לו, מבלי להבין את ההשלכות הצפויות. כך הוא הופתע שהשופט לא קיבל את הודאתו".

סננס עצמו עדיין מתקשה לעכל את שרשרת האירועים שהתרחשה עד לזיכויו. "התקשיתי להאמין שבסופו של דבר הצדק ייצא לאור", אמר אתמול ל"הארץ", "כבר הרמתי ידיים והסכמתי להודות בעבירה שלא עשיתי רק כדי שהכל יהיה מאחוריי. עברתי תקופה קשה של מעצר עם עבריינים. אחר כך הייתי במעצר בית מחוץ לביתי, וגם זה לא היה קל. במושב כולם כבר האמינו שאם אני עצור סימן שגנבתי ואיימתי".

עורך דין ותיק, שטיפל בעשרות עסקאות טיעון, כינה את ההחלטה לזכות את סננס "גדלות נפש של שופט". "אם שופטים חורגים מעסקת טיעון הרי שמדובר בגובה העונש ולא בדחיית ההודאה", הסביר, "לרוב, המערכת לוחצת לסיים תיקים בהסדרים כדי לחסוך בזמן, בעוד שבמקרה הזה שופט דווקא לקח על עצמו עבודה כדי להוציא את הצדק לאור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו