בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נבחרו ארבעה שופטים חדשים לעליון

למרות חילוקי הדעות הקשים הגיעו ביניש ונאמן להסכמה. מינוי ברק-ארז וזילברטל נחשב להישג לנשיאת בית המשפט העליון

תגובות

הוועדה לבחירת שופטים בחרה ביום שישי ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון. השופטים שנבחרו הם: שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים - נעם סולברג וצבי זילברטל, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב - אורי שהם, ודיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב - פרופ' דפנה ברק-ארז. ההחלטה על מינוים התקבלה בתוך פחות משעה וחצי.

מדובר במהלך מפתיע, שכן ערב כינוס הוועדה העריכו גורמים בה כי לא ייבחרו שופטים חדשים, בין היתר בשל הקושי לגבש הסכמה על זהותם. בישיבה שנערכה בנובמבר הבהירו השופטים חברי הוועדה - הנשיאה דורית ביניש, מרים נאור ואשר גרוניס - כי האווירה הציבורית אינה מתאימה לבחירת שופטים, כשבית המשפט העליון מותקף וכשאחד המועמדים, השופט סולברג, נצבע בצבע פוליטי.

השופטים זילברטל ושהם ופרופ' ברק-ארז זכו לתמיכה פה אחד של תשעת חברי הוועדה, בעוד השופט סולברג זכה לשמונה קולות, לאחר שעו"ד חאלד חוסני זועבי - אחד משני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה - נמנע בהצבעה על בחירתו.

השופט סולברג, תושב ההתנחלות אלון שבות, זוכה לתמיכה רבה מצד פוליטיקאים בימין, ובגלל מינויו היתה לאחרונה מחלוקת בתוך הוועדה ומחוצה לה. השופט זילברטל נחשב למקורב לביניש ופרופ' ברק-ארז נחשבת מועמדת ליברלית, הדוגלת באקטיביזם שיפוטי. השופט שהם נבחר ל"כיסא השופט המזרחי", במקומו של אדמונד לוי, בעקבות ביקורת ציבורית על היעדר שופט מזרחי בעליון.

המתווה העקרוני לבחירת השופטים נדון בימים האחרונים בין נשיאת העליון, ביניש, לשר המשפטים יעקב נאמן וחברים בוועדה.

ההבנה שהתגבשה היא שכדי להביא לדיל שיזכה בתמיכת שני המחנות - מחנה השופטים ועורכי הדין מול מחנה הפוליטיקאים ושר המשפטים - יש לבחור ארבעה שופטים ולא שלושה, כפי שהושג בדיל הקודם, שבסופו של דבר לא יצא אל הפועל.

מינוי שופטים לבית המשפט העליון חייב להיעשות ברוב מיוחד של שבעה מחברי הוועדה, דבר המחייב תיאום ברמה גבוהה בין המחנות.

סולברג וזילברטל יחלו לכהן בשבועות הקרובים, וימלאו את מקומותיהם של השופטים אילה פרוקצ'יה ואדמונד לוי שפרשו באחרונה. שהם יחל לכהן עם פרישתה של נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בסוף פברואר. פרופ' ברק-ארז צפויה להיכנס לתפקיד עם פרישתו של המשנה לנשיאת העליון, השופט אליעזר ריבלין, במאי. אם תישאר על כנה שיטת הסניורטי, לפיה נבחר לנשיא בית המשפט העליון ותיק השופטים, הרי שסולברג ואחריו ברק-ארז צפויים לכהן בעשור הבא כנשיאי בית המשפט.

חברים בוועדה לבחירת שופטים אמרו בסוף השבוע כי היה ברור שבדיל החדש יהיו שני מועמדים שנכללו גם בדיל הקודם - סולברג וזילברטל. לשני אלה היה מוסכם שיש לצרף מועמד ממוצא מזרחי, לאור הביקורת הציבורית שהתעוררה בעקבות העובדה שמאז פרישתו של השופט אדמונד לוי באוקטובר האחרון, לא מכהן אף שופט מזרחי בבית המשפט העליון, ואף ברשימות המועמדים הראשוניות לא היה מועמד מזרחי. במועמדים הריאליים, שהתחרו על "הכסא המזרחי", היה גם סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, יצחק כהן.

חברים בוועדה אמרו בדיון כי שהם הרשים מאוד בראיון שנערך למועמדים החדשים, ובלט בהשוואה למועמדים האחרים. ברשימת המועמדים הופיע גם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, אך זה הביע את הסתייגותו להתמנות על תקן שופט מזרחי, ורצה להתמנות ללא תיוג כלשהו.

הישג כפול לביניש

התחושה הרווחת בקרב חברי הוועדה היתה כי כל מחנה עשה ויתורים מצדו, ולכן אין מנצחים או מפסידים מובהקים. יחד עם זה, ביניש הצליחה להביא למינויה של פרופ' ברק-ארז, שבחירתה אינה מובנת מאליה לנוכח העובדה שיו"ר הוועדה נאמן ושלושת הפוליטיקאים בוועדה הם אנשי ימין.

לפי עמדה שנשמעה מצד גורמים המעורים בעבודת הוועדה, ביניש הבינה שתתקשה להביא למינוי השופט המקורב לה, זילברטל, אם לא תשלים את הליך בחירת השופטים עד פרישתה בחודש הבא. הבחירה בברק-ארז, המקורבת מאוד לשופטים בבית המשפט העליון, נחשבת הישג לביניש - המאזן במידה רבה את מינויו של סולברג.

מי שקידם את בחירתה של ברק-ארז לתפקיד הוא ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, יורי גיא-רון, וחברת הוועדה לבחירת שופטים מטעם לשכת עורכי הדין, עו"ד רחל בן-ארי.

מי ששילמה את מחיר הדיל החדש היא נשיאת בית משפט השלום בתל אביב, דבורה ברלינר, המועמדת לכהונה בבית המשפט העליון כבר מאז 2007, לאחר שכיהנה שם בעבר במינוי זמני. ברלינר שובצה בדיל הקודם, אותו קידם נאמן, בעוד סולברג הוצג כמועמד של הפוליטיקאים וזילברטל כמועמד של ביניש והשופטים.

ברלינר הוצגה אז לכל אחד משני המחנות כמי שמשתייכת למחנה שלו. הצורך בבחירת מועמד מזרחי מחד, ומועמד נוסף שיאזן את בחירתו של סולברג מאידך, הביא לבחירת שהם וברק-ארז, ולהוצאתה של ברלינר מהמרוץ.

לדברי הגורמים, השר נאמן ידע שאם ירצה להעביר עכשיו דיל שיכלול את השופט סולברג, הוא ייאלץ להסכים למינוי בדמותה של ברק-ארז. "בהרכב הנוכחי של הוועדה לבחירת שופטים, בו שני חברי לשכת עורכי הדין מזוהים עם מחנה ביניש, הבין נאמן שכדאי לו להסכים למינוי ברק-ארז, כי גם הוא לא יכול להיות בטוח מה יהיה לאחר פרישתה של ביניש", אמרו הגורמים.

שומרים על גיוון

בחירתה של ברק-ארז מסיימת מסכת ארוכה של עימותים בוועדה לבחירת שופטים בשנים האחרונות על מינוי מועמדים מהאקדמיה לבית המשפט העליון. בתקופת כהונתו של נשיא העליון לשעבר, אהרן ברק, היה עימות עם שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, שביקשה למנות את פרופ' רות גביזון. בתקופתה של ביניש היה עימות בינה לבין שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן, שביקש להביא לבחירתה של פרופ' נילי כהן.

גורמים בבית המשפט העליון אמרו בסוף השבוע כי ביניש שבעת רצון מהליך הבחירה, וכי לבית המשפט נבחרו מועמדים מגוונים, שיתרמו לשמירה על דמותו של בית המשפט העליון כבית משפט פלורליסטי וליברלי.

הנציג הערבי נמנע

זועבי, היחיד שנמנע בהצבעה על בחירתו של סולברג, אמר ל"הארץ" כי החלטתו נובעת אך ורק מהשקפתו האישית. "ברגע שנבחרתי לוועדה, אני מבטא את העמדות שלי, לפי ההשקפה שלי". תנועת יש גבול הודיעה אתמול כי תעתור הבוקר לבג"ץ נגד המינוי.

הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, פרסם הודעה עם בחירתו של סולברג, לפיה בחירתו היא "תיקון עוול" וכי "מי שניסה לפסול את סולברג בשל היותו דתי ותושב גוש עציון, זכה לתשובה ניצחת".

מינוי השופטים לבית המשפט העליון בא לאחר התכתשות פוליטית ארוכה על רקע ניסיונות לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים באופן שיחזק את כוחו של שר המשפטים יעקב נאמן. החוק אושר בשבוע שעבר לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, אולם לאחר ביקורת מצד שרים בליכוד החליט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להקפיאו. ההערכה היא שהחוק לא יעלה לדיון מחדש.

מינויו של השופט נעם סולברג ישפיע לטובה על אמון המתנחלים בבית המשפט העליון - כך העריך אתמול פרופ' אריה רטנר, נשיא המכללה האקדמית כנרת שערך בעשור האחרון מחקר ביחס לעמדות ותפיסות של מגזרים שונים למערכת אכיפת החוק.

"בהחלט אפשר לראות שבמשך שנים, ציבור המתנחלים לא בלט ברמה גבוהה במיוחד של אמון שניתן לבית המשפט העליון ולמערכת המשפט בכלל", אמר רטנר. "עצם בחירתו של שופט מקרב האוכלוסיה הזאת, עשוי על פניו לתרום להעלאת רמת האמון של המתנחלים בבית המשפט העליון". פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר כי "בית המשפט העליון יוצא מחוזק מבחינה מקצועית וציבורית מהמינויים החדשים. החברה הישראלית חבה חוב גדול לנשיאת בית המשפט העליון על המאבק שניהלה, בתנאים קשים מאוד, לשמירת מעמדו ועצמאותו של בית המשפט העליון".

פרופ' יורם רבין, דיקן בית הספר למשפטים במכללה למינהל, אמר אתמול כי "לכאורה, שיטת הבחירה אינה פוליטית, אלא מקצועית, אך נראה שלא ניתן להגיע להכרעה לגבי מינויים, אלא לאחר הסכמות פוליטיות של המחנות השונים".

אלון רון
מוטי מילרוד


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו