בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השופטים שמונו לעליון: פרופיל

8תגובות

נועם סולברג - מועמדות שנויה במחלוקת

מועמדותו של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, נעם סולברג, היתה שנויה במחלוקת. סולברג, בן 50, צפוי להיות נשיא בית המשפט העליון בעשור הבא, בהנחה שבחירת הנשיא לפי שיטת הסניוריטי תישמר.

בהתמודדות הקודמת שלו לתפקיד שופט בית המשפט העליון עורר סולברג התנגדות עזה. סולברג מתגורר בהתנחלות אלון שבות שבגוש עציון, למד בישיבה התיכונית יבנה בחיפה והתמחה אצל עו"ד פליאה אלבק, מבכירות פרקליטות המדינה בעבר, שנחשבה לאחת ממכשירי הקמת ההתנחלויות בשטחים, ואף זכתה לכינוי "אם ההתנחלויות".

בהמשך כיהן כעוזרם של היועצים המשפטיים לממשלה, יוסף חריש, מיכאל בן-יאיר ואליקים רובינשטיין - שעד היום נחשב למקורבו. ההיכרות בינו לבין שר המשפטים יעקב נאמן נוצרה בין היתר על רקע תפקידו של סולברג כיועץ משפטי לוועדה בראשותו, שבחנה את סוגיית הגיור בישראל ב-1997.

ב-1988 החל סולברג לכהן כשופט, תחילה בבית משפט השלום ואחר כך במחוזי בירושלים. בשנות כהונתו כשופט, היו סולברג לכמה פסקי דין שנויים במחלוקת. בין היתר זיכה מאשמת הריגה שוטר שירה בפלסטיני. הוא קיבל את טענתו כי ייתכן שטעה בשיקול הדעת וחשב שנשקפת סכנה לחייו. ערעור על פסק הדין נדחה בבית המשפט העליון.

ב-2001 זיכה סולברג שלושה פעילי תנועת כך מאשמת התפרעות בבית המשפט בעת משפטו של ח"כ אחמד טיבי. הוא קבע כי התיאורים שהופיעו בכתב האישום אינם מדויקים. ב-2009 החליט ששר הפנים רשאי שלא להאריך תוקף דרכון של ישראלי שהשתמט משירות בצה"ל.

השופט נועם סולברג

סולברג חתום על שורת פסקי דין בתחום לשון הרע, שספגו ביקורת בשל פגיעתם בחופש העיתונות. הבולט שבהם נוגע לתביעת לשון הרע שהגיש סרן ר' נגד אילנה דיין והזכיינית דאז טלעד ששידרו בערוץ 2 תחקיר, שממנו ניתן היה להבין כי הקצין ביצע וידוא הריגה בילדה פלסטינית. סולברג פסק כי האופן בו נערכו והוצגו החומרים גרם עוול לר'. בית המשפט העליון טרם הכריע בערעור שהוגש בעקבות פסק הדין.

בנובמבר האחרון פנה ארגון "יש גבול" לוועדה לבחירת שופטים בבקשה לפסול את מועמדותו של סולברג. בין היתר נטען כי סולברג מתגורר באלון שבות, שהיא חלק ממפעל ההתנחלויות הישראלי בשטחים - דבר המהווה הפרה של אמנת ז'נבה. "השופט סולברג, בהיותו מתנחל, פסול מלכהן בכל ערכאה שיפוטית ובוודאי בערכאה השיפוטית העליונה בישראל", נכתב בפנייה.

דפנה ברק-ארז - אקטיביזם שיפוטי וזכויות אדם

פרופ' דפנה ברק-ארז, נחשבת לבחירה המפתיעה מבין ארבעת השופטים. בשל גילה הצעיר, 47, היא תהיה צעירת השופטים בבית המשפט העליון, ובעשור הבא - אחרי השופט נעם סולברג - היא צפויה לכהן כנשיאתו (בהנחה שתישמר מסורת בחירת הנשיא לפי שיטת הסניוריטי).

ברק-ארז, מומחית למשפט ציבורי, משמשת דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ומוערכת מאוד באקדמיה ומחוצה לה. בשנותיה באקדמיה כתבה וערכה 14 ספרים ופרסמה יותר מ-90 מאמרים. בין הנושאים שבהם עסקה באקדמיה, גם זכויות אדם ואזרח והפרטה. נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, ציטטה בהרחבה מכתביה של ברק-ארז בפסק הדין שכתבה נגד הפרטת בתי הסוהר.

מוטי מילרוד

דפנה ברק-ארז למדה משפטים באוניברסיטת תל אביב כעתודאית, ושם גם סיימה לימודי תואר שני ודוקטורט. היא שירתה במשך כמה שנים בפרקליטות הצבאית, והשתחררה בדרגת סרן. לאורך השנים נזהרה מאוד לא להיות מזוהה עם צד פוליטי כזה או אחר, ושמרה על גישה ממלכתית.

בראיון שפורסם עמה בדה מרקר לפני כשנה וחצי, התייחסה ברק-ארז לביקורת שנשמעה על בית המשפט העליון בתקופת כהונתו של דניאל פרידמן כשר המשפטים. "אין ספק שבשנים האחרונות נמתחה על בית המשפט העליון ביקורת מופרזת, מבלי להעריך במידה מספקת את תרומתו העצומה לחיים הציבוריים. הביקורת מעוררת לעתים סימפטיה בציבור בהקשרים ביטחוניים, כי בישראל מתמודדים באופן יום-יומי עם לחצים ביטחוניים וקיומיים, וקשה להתמודד עם החלטות שנתפשות ככאלה שלא משרתות את האינטרס המיידי של ביטחון המדינה", אמרה.

בעניין הזכות לעתור לבג"ץ (זכות העמידה) אמרה: "אפשר לראות שהתפתחויות משפטיות שהיו שנויות במחלוקת בשנים האחרונות הן חשובות מאוד. למשל, הרחבת זכות העמידה בבג"ץ. אם רוצים להיאבק בשחיתות, חשוב להרחיב את זכות העמידה כדי שיהיה אפשר לתקוף בזמן אמת החלטות שיש חשש שהן מושחתות".

על הפרדת הרשויות אמרה כי "יש כאלה הסבורים שבאיזון בין הרשויות, לרשות המבצעת צריך להיות יותר כוח. אני באופן אישי חושבת שמדינת ישראל יוצאת נשכרת מכך שיש תהליך מתוחכם של איזון ושל בקרה בין הרשויות".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

צבי זילברטל - רגישות מיוחדת ופתיחות מחשבתית

אם בסבב הקודם של בחירת השופטים לבית המשפט העליון, נאבקה נשיאת העליון דורית ביניש על מינויו של השופט עוזי פוגלמן, בסבב המינויים הנוכחי היא נאבקה למען מינויו של השופט צבי זילברטל.

זילברטל, בן 59, תושב שכונת רחביה בירושלים, משמש סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים. בשנות כהונתו כשופט לא התבלט בכתיבת פסקי דין יוצאי דופן בסוגיות שנויות במחלוקת.

אתר בתי המשפט

הוא למד בגימנסיה העברית בירושלים במגמת מתמטיקה ופיזיקה, למד משפטים באוניברסיטה העברית ועבד תקופה ארוכה כעורך דין פרטי. בעבר אף שימש מזכיר האגודה לזכויות האזרח.

בשנת 1990 מונה לשופט בבית משפט השלום בירושלים ומ-2001 מכהן במינוי של קבע במחוזי. זילברטל ידוע כשופט ידען, ליברל ויעיל ודן בתיקים אזרחיים ופליליים. בין היתר ישב בהרכב שהרשיע את אלי פימשטיין ברצח בתו הודיה בדצמבר 2002 בהרי ירושלים.

זילברטל מוכר כבעל רגישות מיוחדת ופתיחות מחשבתית. בפסק דין תקדימי מ-2009 הוא הכיר בחבלן משטרתי כמי שלקה בנכות נפשית, כתוצאה מחשיפתו לזירות רבות של פיגועים ותאונות דרכים. שנה קודם לכן הוא פסק לטובת משפחתו של אזרח שהתאבד, לאחר שנמצא כי המכון לרפואה משפטית ערך נתיחה שלאחר המוות ושמר חלקים מהגופה במשך שנים ללא כל הודעה למשפחה.

דבקותה של ביניש בקידום מועמדותו של זילברטל, עוררה תמיהה במיליה המשפטי. בשונה מהשופט פוגלמן, שהיה בן טיפוחיה של ביניש בפרקליטות, ועל הבאתו לבית המשפט העליון נלחמה ביניש בצורה עיקשת, התעקשותה על בחירתו של זילברטל אינה לגמרי ברורה. במהלך שנותיו בבית המשפט המחוזי לא השאיר זילברטל חותם, ולא בלט על פני שופטים ותיקים וצעירים ממנו.

עורכי דין מתארים את זילברטל כשופט נעים הליכות, יעיל, הגון ומיומן, אבל לאו דווקא כעילוי משפטי או כמועמד טבעי לכהונה בבית המשפט העליון. העובדה שדווקא זילברטל זכה לאהדתה של ביניש, ועקף מועמדים טבעיים יותר לכהונה בעליון - כמו נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת השופט דוד חשין, או נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט ספי אלון - מוגדרים בקרב עורכי דין ושופטים כנעלם.

אורי שהם - השופט המאוים ביותר

אורי שהם (לשעבר שהרבני) נולד בעיראק בשנת 1948. הוא נחשב לשופט שמרן, שעיקר עיסוקו המשפטי בתחום הפלילי. שהם עלה לישראל ב-1951, למד בתיכון עירוני ד' בתל אביב, ועשה קריירה ארוכה בפרקליטות הצבאית. בין השאר כיהן כפרקליט פיקוד המרכז, התובע הצבאי הראשי, נשיא בית הדין הצבאי לערעורים באזור יהודה, שומרון וחבל עזה וכפרקליט צבאי ראשי. הוא השתחרר מצה"ל בדרגת תת אלוף.

ב-2001 התמנה כשופט מחוזי בתל אביב, ומאז דן בעיקר בתיקים פליליים. לאחרונה החל לעסוק גם בתיקים אזרחיים - אולי כדי להכשיר את מועמדותו לבית המשפט העליון. ב-2009 התמודד שהם על תפקיד נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, אולם מי שזכתה בסופו של דבר בתפקיד היא השופטת דבורה ברלינר. לפני כשנתיים חשף "הארץ" כי שהם הוגדר כשופט בסיווג האיום הגבוה ביותר בישראל. זאת, לאחר שישב בראש הרכב שהרשיע ב-2009 חברי ארגוני הפשיעה ביפו ולוד, וגזר עליהם תקופות מאסר ממושכות. בראש הארגון היפואי עמדו מוחמד וחאפז שורפי, שהורשעו כי התאגדו לצורך הפצת סמים בהיקף של עשרות קילוגרמים בעיקר באזור גוש דן. הם נידונו ל-26 ו-25 שנות מאסר. לאחר הקראת גזר דין הטיח בשהם אחד המורשעים: "אתה עוד תשמע מאתנו, כשיבוא היום". בעקבות זה הוקף ביתו של השופט ברמת גן בארבע מצלמות אבטחה ועמדת שמירה הוצבה בכניסה לבניין. מכוניתו נבדקה בקפדנות על ידי חבלן ואיש יחידת הכלבנים של המשטרה, והוא לווה במאבטח.

אתר בתי המשפט

באותה שנה, שלח שהם לכלא גם ראשי ארגון פשיעה מלוד שעסק בייצור הירואין, קוקאין ואקסטזי ונהג בין היתר להפיצם לבלדרים מטעם משפחת שורפי. את ראש הארגון, מוסא אבו שחאדה, שלח השופט שהם ל-27 שנות מאסר ואילו על 14 מורשעים אחרים, בדרגי ביניים שונים, נגזרו 7 עד 15 שנות מאסר.

בשנה האחרונה ירד סיווג האיום על השופט שהם, אולם יחד עם זה, לפני חודשיים הודיעה הפרקליטות כי ממידע מודיעיני שבידי רשויות האכיפה, עולה כי קיים חשד לפיו ארגון פשע מתכוון לפגוע בשופט. בהודעה לא צוין במפורש שמו של שהם.

בחודש שעבר הכריע שהם בעתירה של רוכל בשוק הפשפשים, וקבע כי עיריית תל אביב לא יכולה לאסור על רוכל למכור חומרים פורנוגרפיים. בין היתר, פסק שהם כי יש לבטל את המגבלות שהוטלו על הרוכל ברשיון העסק, שכן חרגו מסבירות, אינן עומדות בדרישות המידתיות ומהוות פגיעה בלתי מידתית בחופש העיסוק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו