בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שמו של חשוד יפורסם רק יומיים לאחר חקירתו

הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק, האוסרת לפרסם את שמו במועד מוקדם יותר. גלאון: זו פגיעה בשלטון החוק וזכות הציבור לדעת

5תגובות

מליאת הכנסת אישרה היום (שני) סופית תיקון לחוק בתי המשפט, המתיר לפרסם שמו של חשוד רק לאחר 48 שעות ממועד חקירתו (או מהמועד אליו זומן לחקירה, במקרה שלא הגיע אליה). עם זאת, יותר לפרסם את שמו לפני כן, במקרים בהם הפרסום דרוש לשם קידומה של החקירה או לאזהרת הציבור.

יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, דוד רותם (ישראל ביתנו) הסביר כי החוק נועד לגונן על האזרח במקרים שבהם החשדות נגדו דלים ביותר והסיכויים לסגירת התיק גבוהים, כך שעצם הפרסום יגרום לפגיעה בשמו הטוב. "במקרים רבים מדובר באדם פרטי ואין תועלת מיוחדת בחשיפת פרטיו אך הנזק שיגרם לו משמעותי וקשה", אמר רותם והוסיף: "החוק הזה מדבר על אדם שהוזמן לחקירה, עוד לא חקרו אותו ולא יודעים כלום וכבר מפרסמים את שמו ופרטיו. לאיש הזה יש גם ילדים והפרסום יפגע בשמו".

החוק שהתקבל קובע כי הרשות החוקרת תיידע את החשוד בדבר זכותו לבקש את איסור הפרסום, וכן תאפשר לו להגיש בקשה לאיסור הפרסום באמצעותה על פי טופס המצורף כתוספת לחוק. בית המשפט יוכל, לאחר דיון בבקשה, לקבל את הבקשה או לפסול אותה - בין היתר אם כלי התקשורת יפנו ויבקשו להתיר את הפרסום. ההסדרים האמורים ייקבעו גם בחוק השיפוט הצבאי, בשינויים המחויבים.

ח"כ זהבה גלאון (מרצ), אמרה מנגד כי "הצעת חוק איסור פרסום שם חשוד תהפוך את מדינת ישראל למדינה היחידה שמטילה צנזורה שרירותית על הליכים בחקירות פליליות, ופוגעת אנושות בשלטון החוק, בחופש העיתונות, ובזכות הציבור לדעת". לדבריה, "החוק הוא תעודת ביטוח לחיפוי וטיוח של פרשיות שחיתות של ציבור שסרחו. ההחלטה תקל על מי שמבקש לשבש ולטייח חקירות נגד אנשי ציבור בכלל, ועבירות מין בפרט".

באחרונה מבקש היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לקדם הצעת חוק, לפיה ייאסר על פרסום והעברה של כל חומר חקירה, לפני ואחרי הגשת כתב אישום. אם החוק יאושר, גרסתו של נחקר, בין אם מדובר בעבריין פלילי סתם ובין אם מדובר בראש הממשלה, לא תוכל להתפרסם, גם לא כדיווח עקיף, ללא אישור בית המשפט. אם החוק המוצע היה בתוקף בעת משפט קצב, נמנע היה פרסום על עדויות מהתיק נגד הנשיא לשעבר, בהן עדותו במשטרה, וכן עדויות של המתלוננות נגדו.

בתגובה ליוזמתו של וינשטיין, אמר לה"ארץ" השופט בדימוס אליהו וינגורד: "יש לאסור פרסום שם של חשוד כל עוד לא הוגש נגדו כתב אישום, אבל הדברים שונים כשמדובר באיש ציבור; שם יש אינטרס שנדע שאיש הציבור חשוד ומתנהלת נגדו חקירה וגם שנדע את עיקרי החשדות נגדו"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו