בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שופטים דורשים לאסור פרסום תלונות נגדם בתקשורת

השופטים מעוניינים לשים סוף לביקורת המוטחת בהם על ידי בעלי דין. שופטת המחוזי ורדה אלשיך: "דורשים לסקול אותנו בכיכר העיר ושלא נגיב"

70תגובות

השופטים מבקשים לשים סוף למבוכה הנגרמת להם כתוצאה מפרסום תלונות נגדם בכלי התקשורת - על עיכובים במתן פסקי דין, החלטות והתנהגות לא נאותה באולם הדיונים - באמצעות חקיקה. אתמול בדיון בוועדת החוקה בכנסת הם דרשו לתקן את חוק נציב התלונות על השופטים כך שיאסור פרסום תוכן תלונות המוגשות נגד שופטים לנציב, כך שעצם הגשת התלונה ושם השופט יישארו אסורים לפרסום.

על פי ההצעה, אם התלונה נגד השופט תימצא מוצדקת, דבר התלונה יוכל להתפרסם בדו"ח השנתי שמפרסם הנציב, הכולל מדי שנה את לקט ההחלטות, ללא ציון שמות השופטים, כפי שקורה היום. בכך מבקשים השופטים לשים סוף לביקורת המוטחת בהם על ידי בעלי דין, שמפיצים בכלי התקשורת תלונות נגדם. את הדרישה הציגה ראש נציגות השופטים - שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ורדה אלשיך - בדיון שהתקיים אתמול בוועדת החוקה של הכנסת בנוגע לתיקון חוק נציב תלונות על שופטים. אלשיך תקפה את פרסום התלונות נגד שופטים בתקשורת: "דורשים לסקול אותנו בכיכר העיר ושלא נגיב", אמרה. כדוגמה, הביאה תלונה שהוגשה באחרונה לנציבות התלונות על שופטים ופורסמה במקביל בטלוויזיה. "נגיד שהנציב ימצא שהתלונה לא מוצדקת, מה נעשה? נחשיך את הטלוויזיה?".

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל רובינשטיין, העלתה בקשה אחרת. לפיה, יתוקן החוק הקיים, כך שיינתן לשופטים שימוע במקרים החריגים שבהם יחליט הנציב לפרסם תלונה נגד אותו שופט לפני ההחלטה על הפרסום.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

לנציבות תלונות הציבור על שופטים, שבראשה השופט בדימוס אליעזר גולדברג, מוגשות מדי שנה בין 850 ל-1,000 תלונות, רובן על ידי הציבור ומקצתן על ידי נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, ומנהל בתי המשפט, השופט משה גל. בדו"ח האחרון שפרסם גולדברג, באפריל בשנה שעברה, נכתב כי בשנת 2010 הוגשו לנציבות 866 תלונות נגד שופטים, 116 מתוכן נמצאו מוצדקות. 43% מהתלונות המוצדקות נגד שופטים נגעו בהתמשכות הליכים משפטיים ובעיכוב מתן החלטות ופסקי דין.

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), הציע לקבוע בחוק כי אם מגיש התלונה נגד שופט מוסר אותה לכלי התקשורת לפני שהגיעה לטיפולו של גולדברג, יש להימנע מבירור תלונתו. אולם על כך הזדעק גולדברג ואמר: "תפקידנו לא להותיר אנשים שאינם ראויים במערכת רק עקב פרסום התלונה. אדם שלא ראוי להיות שופט צריך לעוף! לפי ההצעה, לא אוכל לברר את התלונה. מי ירוויח מכך? השופט שצריך לעוף. אם אנחנו רוצים לתקן עיוותים ותקלות, ולדאוג לכך שמחננו יהיה טהור, ראוי להעניק לנציב סמכות לברר את התלונה".

השופטת אלשיך העלתה סוגיה נוספת והבהירה כי אין בחוק הנציבות הקיים הגדרה בנוגע לדרך התנהגותו של שופט. "האם הכוונה שהוא מעל בתפקידו, שהוא ביצע איזשהו מעשה, או שכשהוא היה בשירות לאומי הוא סחב אבטיח ממקשה?". אלשיך הוסיפה כי "שאלו את נציגות השופטים פעם אם שופט יכול ללכת במכנסיים קצרים או לבוא לבית משפט ביום חופש עם נעלי ספורט".

במסגרת תיקוני החקיקה מבקש גולדברג להרחיב את סמכויות נציב תלונות השופטים. הוא מבקש לקבוע בין השאר שלנציב תהיה סמכות בחוק ליזום בדיקה נגד שופט, שלא על פי תלונה פורמלית שהתקבלה נגדו. בנוסף, מבקש גולדברג, לקבוע כי בסמכותו אף לברר תלונה נגד שופט בתקופה שלפני המינוי שלו.

רותם הביע תמיהה ביחס לרצון להחיל את בדיקתו של גולדברג גם על התקופה שקדמה למינוי השופטים. לדבריו, הוועדה לבחירת שופטים, שבה הוא חבר, מקבלת הסתייגויות מהציבור ביחס למועמדים לשיפוט, וכבר היה מקרה באחרונה שהוועדה חזרה בה מבחירה במועמד - לפני שהושבע בבית הנשיא - לאחר שנמצא כי אינו ראוי לשיפוט. "לשם כך, שמות מועמדים לשפיטה מפורסמים חודש לפני כינוס הוועדה. כל אזרח רשאי להתלונן", אמר רותם. "אני מקפיד מאוד על כבודה ומעמדה של הוועדה לבחירת שופטים, ועל כן אני אשאיר את סמכות בחינת עברו של שופט, ערב מינויו, לוועדה".

רותם ביקש מנציגת הנהלת בית המשפט לקבל את עמדת נשיאת ביהמ"ש העליון בנושא. אולם גולדברג הגיב כי "לא כולם יודעים על רשימות המועמדים לשפיטה", ולדבריו, "לא ייגרע דבר מהוועדה לבחירת שופטים אם יהיו מקרים שאנשים לא יידעו על רשימת המועמדים ויוכלו להגיש לאחר מכן תלונה לנציבות". גולדברג הוסיף כי היו מקרים שהתבררו בנציבות ותלונות שהוגשו נגד שופטים לפני שמונו נמצאו מוצדקות, אבל תוצאות הבירור לא מנעו מהם להיות שופטים. "אם יבואו לנציבות במקרים כאלה אולי נוכל לעזור, לקבוע משהו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו