בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גידפה שוטרים שעצרו את בן זוגה והורשעה בהעלבת עובד ציבור

אורטל מסיעיד נידונה ל-100 שעות עבודות שירות מפני שקיללה את השוטרים שעצרו את בן זוגה . סניגורה אמר כי ההרשעה מנוגדת לפסיקת בג"ץ

20תגובות

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע היום (חמישי) כי קללה כנגד שוטר עלולה להוביל להרשעה בהעלבת עובד ציבור. , בית המשפט דחה את ערעורה של אורטל מסיעיד, בת 24 מטירת כרמל שהורשעה בבית משפט השלום בעבירה של העלבת עובד ציבור, כשהטיחה בשוטרים את הקללות "בני זונות ושרמוטות".

מסיעיד ערערה לבית המשפט המחוזי בטענה שהדברים שנאמרו על ידה, "אני לא אתן, בני זונות, לעצור את החבר שלי, שרמוטות" אינן מהוות, בנסיבות העניין הספציפיות, עבירה של העלבת עובד ציבור.

האירוע אירע במאי 2006, כאשר שני שוטרים ממשטרת טירת כרמל בשם עמיחי גורן וליאור לוגסי, הבחינו במסיעיד ובחברה, כאשר האחרון נוהג ומחזיק בידו טלפון סלולרי צמוד לאוזנו. בכתב האישום נטען כי חברה של מסיעיד, אוראל אלבז, נהג באופן רשלני.

השוטרים הורו לרכב לעצור, אלבז סירב להזדהות בפניהם. במקום התפתח ויכוח שבו השתתפו אחרים. כנגד אלבז נטען כי אלבז תקף את השוטרים. הטענה כלפי מסיעיד הייתה כי תקפה שוטר בכך שהיכתה אותו בידיה ורגליה, ירקה בפניו ופגעה בו. כמו כן, נטען כי העליבה את השוטרים בכך שאמרה להם: "אני לא אתן לכם, בני זונות, לעצור את החבר שלי, שרמוטות".

חיים צח

בספטמבר זיכה בית המשפט השלום את מסיעיד מעבירת תקיפת השוטר, אך הרשיעה אותה בהעלבת שוטר. בית המשפט גזר עליה 100 שעות עבודה למען הציבור. בנובמבר ערערה מסיעיד על ההרשעה לבית המשפט המחוזי בחיפה.

סניגורה של מסיעיד, עו"ד רון אבישור, הסתמך בטיעוניו על ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון ביולי האחרון ביחס לעבירת העלבת עובד ציבור. בית המשפט העליון קבע הבחנה בסוגי ההעלבות, כך שקללות לא בהכרח יהוו העלבה של עובד ציבור, אלא העלבה שיש בה פגיעה במערכת הציבורית ובשמו הטוב של העובד.

שופטת בית המשפט העליון איילה פרוקצ'יה קבעה כי "אין די בביטוי של אלימות מילולית בוטה, אלא נדרשת פגיעה עמוקה בשמו הטוב של העובד שיש בה כדי לבזותו בעיני אחרים. חרפות, קללות וגידופים, פרי להט יצרים והתפרצות רגשית נקודתית אינם בהכרח בעלי אופי פוגעני בליבת כבודו האנושי של עובד. הם עשויים להימצא במתחם סף הסיבולת שעובד הציבור צריך לשאת בו בכוח תפקידו".

אבישור טען כי במקרה של סעידי "הגם שהאמרה מכוערת ומיותרת, הינה דבר גידוף פרי להט יצרים רגעי. הדברים נאמרו בעידנא דריתחא, תוך כדי סערת רגשות גדולה, ובשום אופן לא ניתן לומר כי דבריה בנסיבות העניין פגעו בליבת כבודם של השוטרים".

שופט בית המשפט המחוזי עודד גרשון, שכתב את פסק הדין, חלק על הסנגור ולא קיבל את טענותיו. "סבורני כי שימוש במילים כמו "בני זונות" ו"שרמוטות", כשהן מופנות כלפי שוטרים בעת מילוי תפקידם הקשה בניסיונם לאכוף את שלטון החוק, ובעת שהם מופרעים על ידי אנשים רבים שהתאספו במקום, מהוות פגיעה עמוקה בשמם הטוב של השוטרים ויש בהן כדי לבזותם בעיני האחרים", נכתב בפסק הדין. "הביטויים האמורים פוגעים בליבת כבודם של השוטרים ויש בהן משום פגיעה מהותית וקשה בשוטרים ובמקור כוחם וסמכותם".

בתגובה לפסק הדין אמר אבישור כי בכוונתו להגיש רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון. "לטעמי, פסק הדין שגוי מבחינה משפטית ולא מתייחס לשאלות השנויות במחלוקות ולסוגיות המשפטיות בפסק דין אונגרפלד", הוסיף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו