בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שלושת המוסקטרים

הצל"ש של חושפי פרשת אשל

הבכירים בלשכת נתניהו שהביאו לוינשטיין את המידע שהגיע לאוזניהם עשו את תפקידם כמצופה, בלי קשר למאבקי הכוח בלשכה

21תגובות

נספח צה"ל בוושינגטון, האלוף גדי שמני, שהה בימים האחרונים בארץ לכבוד ביקורו של יו"ר המטות המשולבים של הצבא האמריקאי, הגנרל מרטין דמפסי. כאשר דמפסי נפגש עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, היתה לשמני הזדמנות קצרה להתראות עם מזכירו הצבאי, האלוף יוחנן לוקר. דומה שבאותה עת לא ידע שמני שבזעיר אנפין עובר עתה לוקר חוויה קרובה לזו שחווה שמני בקיץ 2006, בהיותו המזכיר הצבאי של אהוד אולמרט.

לוקר הוא אחד משלושת המוסקטרים בלשכת נתניהו שטרחו והביאו לפני כשבועיים לידיעת היועץ המשפטי לממשלה את רסיסי המידע על התנהגותו של מנהל הלשכה, נתן אשל, כלפי אחת העובדות, ר'. שמני, כזכור, היה מי שבהנחייתו נמסר למשטרה דיווח על טענתה של ה', קצינה במזכירות הצבאית, כי השר חיים רמון כפה עליה נשיקה פולשנית.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

שני האלופים, בשתי הפרשות, נהגו כמצופה מהם, כקצינים, כאזרחים, כעובדי ציבור; זו הדרך הנאותה היחידה. כך גם שני עמיתיו של לוקר, עו"ד צבי האוזר - המבין היטב, כמשפטן, מהי חובתו החוקית בהיתקלו במידע כזה - ויועז הנדל. כל השלושה מונו לתפקידיהם על ידי נתניהו, אך אינם עוזרים אישיים שלו אלא ממלאי תפקידים ממלכתיים - מזכיר צבאי ומזכיר הממשלה (שהיה גם ממלא מקום מנכ"ל המשרד, עד לבואו של עו"ד הראל לוקר, אחיו של האלוף).

יחסי העבודה בלשכה או בממשלת אולמרט, חיבה או איבה, אינם ממין העניין: על חשד לעבירה הכרח לדווח, ואסור למדווחים לפטפט על כך עם איש, גם לא עם ראש הממשלה, מחשש לשיבוש החקירה. בהיבט התועלתני, הם גם כולם בעלי שם ושאיפות שאין בדעתם להקריב על מזבח הטיוח.

החלק האחרון בהודעת היועץ יהודה וינשטיין, שפרסם אמש דובר משרד המשפטים משה כהן, נועד להדגיש מסר זה: "נבקש להבהיר כי בנסיבות הענין דנן, מצופה היה ממי שהמידע הגיע לידיו במסגרת תפקידו להעבירו לידיעת ולבדיקת הגורמים המוסמכים, לצורך בחינת המידע ובדיקה אם יש בו ממש". זהו בעצם צל"ש קטן של וינשטיין לשלושה ועידוד לאחרים שימצאו עצמם במצב דומה.

ליאור מזרחי

זאת דרך החיוב, שבמקביל לה מתנהלת הבדיקה על דרך השלילה: לבדוק צריך, אך הנחת העבודה בלשכת היועץ המשפטי היא שבחומר אין ממש (היה מי שהזדרז לתארו "קשקוש"). רמז עבה לכך ניתן בניהול הבדיקה במסלול משמעתי ולא פלילי, כמסתבר מהטלתה על יחידת החקירות של נציבות שירות המדינה ולא על אגף החקירות והמודיעין במשטרה. אמנם ממצאים פליליים העולים בבדיקת הנציבות, ובמקרים אחרים בבדיקות של מבקר המדינה, מועברים ליועץ וממנו לחקירה משטרתית, אבל החלטת וינשטיין שהנציבות תבדוק והמשטרה לא תחקור מלמדת על קלישות החומר, לפחות בשלב זה.

הקצינה ה' התלבטה תחילה אם להגיש תלונה נגד השר שלדבריה תקף אותה (ושזהותו לא היתה ידועה לשמני בעת שמסר את המידע ליוחנן דנינו, אז ראש אגף החקירות והמודיעין וכיום המפכ"ל). גם אצל ר', עובדת הלשכה, נפתחה הבדיקה ללא תלונה מצדה. ייתכן שכך גם תסתיים הבדיקה, אך אחת ממשימותיהם של החוקרים במצב כזה היא לוודא שהסירוב להתלונן נובע מרצון חופשי ולא מלחצים, איומים או פיתויים.

במשרד המשפטים סירבו אמש לומר אם נתן אשל התבקש לנצל את ימי החופשה שצבר, כדי שנוכחותו במשרד לא תפריע למיצוי הבדיקה; אבל היעדרו מהלשכה מאז הפכה הבדיקה לגלויה מרמז שכדי להבין את כוונתו של היועץ המשפטי לא נזקק אשל לכישרון מיוחד בטלפתיה, או לחיטוט בדואר האלקטרוני של וינשטיין.

Read this article in English: Three senior PMO officials behind complaint that Netanyahu's chief aide harassed coworker



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו