בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אושר סופית: תקופת ההתיישנות לתביעה על הטרדה מינית תוארך לשבע שנים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית להשוות את ההתיישנות על העבירה לזו שבדין הכללי. יוזמת החוק, ח"כ חוטובלי: לנפגע דרוש זמן

9תגובות

מליאת הכנסת אישרה הערב (שני) בקריאה שנייה ושלישית את הארכת תקופת ההתיישנות לתביעה בגין הטרדה מינית משלוש לשבע שנים. מדובר בתיקון לחוק למניעת הטרדה מינית שיזמה ח"כ ציפי חוטובלי (ליכוד).

הצעת החוק, שאושרה סופית, באה להשוות את תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק למניעת הטרדה מינית והעומדת כיום על שלוש שנים, לתקופת ההתיישנות בדין הכללי, העומדת כיום על שבע שנים.

החוק למניעת הטרדה מינית נחקק בשנת 1998 והוא מאפשר לנפגע מהטרדה מינית מספר דרכים לפעולה, וביניהן הגשת תביעה אזרחית, במסגרתה ניתן לתבוע גם פיצויים ללא הוכחת נזק.

מנתונים שנמסרו לוועדה לקידום מעמד האישה בדיונים לקראת החקיקה עולה כי אף שמדי שנה עולה מספר הפניות למוקדי החירום בשל הטרדות מיניות, רק מעטים מהפונים מגישים תביעה מכוח החוק.

תומר אפלבאום

לדברי חוטובלי, שעומדת בראש הוועדה, "לנוכח מאפייניה הייחודיים של ההטרדה המינית מוצדק דווקא להאריך את תקופת ההתיישנות בתביעות מסוג זה. בהטרדה מינית כרוכים קשיים המביאים לשיהוי בהגשת התביעה, תהליך ארוך הנדרש לנפגע כדי להכיר בפגיעה שעבר, התמודדות עם תחושות בושה ואשמה וחששות מפני ההשלכות של חשיפת המקרה, כולל אובדן מקום העבודה.

"מעבר לכך, מובן שכאשר הפגיעה נגרמת במסגרת מערכות יחסים המתאפיינות במרות או בתלות בין הפוגע לנפגע כגון יחסי עבודה, יחסי מורה - תלמיד או יחסי מטופל - מטפל, הנפגע מתקשה להגיש תביעה כל עוד אותה מערכת יחסים נמשכת".

באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בירכו על אישור החוק. "הניסיון המצטבר של מרכזי הסיוע מראה כי כאשר מדובר בעבירות מין, אליהן מתלוות תחושות אשמה עצמית, בושה, חשש מפני חשיפה ותגובות קשות נוספות שהינן חלק בלתי נפרד מהפגיעה, חשוב לאפשר לנפגעת זמן מה על מנת שתוכל לאזור עוז ולפתוח בהליכים בעקבות הפגיעה שחוותה" - אומרת עו"ד ליאת קליין, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.

מחישוב שערך מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת ופורסם ביום עיון שערך המשרד עולה כי אובדן התוצר השנתי למשק הישראלי עקב הטרדות מיניות של נשים במקומות עבודה מוערך בכמיליארד שקל.

החישוב שערך מנהל המינהל, הכלכלן בני פפרמן, מסתמך על שני סקרים: הראשון הוא סקר טלפוני שנערך בקרב כ-2,500 נשים, ממנו עלה כי שיעור הנשים העובדות שהוטרדו מינית בישראל ב-2011 הוא 11.4%, כלומר 165 אלף נשים. השני, הוא סקר אינטרנטי שנערך בקרב 1,000 נשים שדיווחו שהוטרדו מינית. 

חישוב האובדן בתוצר נגזר ממשתנים כמו ירידה בתפוקת הנשים המוטרדות, היעדרות מהעבודה ועזיבתו. כך למשל, מהסקר האינטרנטי עלה כי נשים שהוטרדו מינית דיווחו על ירידה של כ-30% בפריון בממוצע, כששליש מהמוטרדות דיווחו על ירידה של 26% ל-50% בפריון. לפי פפרמן, "נמצא בסקר, כי 15% מהנשים שהוטרדו כמעט מושבתות לגמרי מהעבודה בגלל ההטרדה, הן מדווחות על ירידה של 70% בפריון. המשמעות מרחיקת לכת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו