בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עובדי הכור נשלחו לחפש אורניום עם מסכות ומשקפיים בלבד

כך עולה מתביעה שהגישו 44 עובדים, חלקם כבר אינם בחיים, נגד הוועדה לאנרגיה אטומית. בדיונים התברר כי מבצע חיפוש האורניום נחל כישלון

22תגובות

דיוני תביעת עובדי הכור בנחל שורק נמשכים, ובבית המשפט מתגלים עוד ועוד פרטים אודות התנהלותה של הוועדה לאנרגיה אטומית והכורים הגרעיניים. במהלך הדיון שהתקיים אתמול (ראשון) בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה, התגלה כי עובדי המרכז למחקר גרעיני השתתפו במבצע לחיפוש אורניום ברחבי הארץ.

בשלב כלשהו בפעילות הכור, מתברר כי גויסו חלק ניכר מעובדי המרכז לטובת 'פרויקט לחיפוש מחצבי אורניום במדינת ישראל'. הם גויסו למשמרות, שארכו כשבוע עבור כל אחד מהעובדים, וחיפשו אורניום בעצמם, כשהם מכוסים במסכות אבק ובמשקפי עיניים בלבד. כזכור, 44 עובדים ובני משפחה נוספים, שלמעלה ממחציתם כבר אינם בין החיים, תובעים את הוועדה לאנרגיה אטומית מאחר ולדבריהם הם חלו בסרטן ובמחלות נוספות, עקב חשיפה מוגברת לקרינה במהלך עבודתם.

אותם עובדים נבדקו לאחר מכן ב"מונה כל גופי", מכשיר המאפשר לזהות קרינה רדיואקטיבית במעין 'שיקוף' מתקדם. מבצע העובדים שהלכו "לחפש אורניום", כך תיארו זאת אנשי המרכז למחקר גרעיני, נחל כישלון: לא התגלו כמויות גדולות של אורניום טבעי במדינה ממנו ניתן להפיק חומר משמעותי לפיתוח גרעיני. עובדים אלו, נחשפו ל"אבק" מחצבים, כפי שיש בכל המדינה.

עד ההגנה, ד"ר מירון ישראלי, ששימש כעוזר הבטיחות במרכז למחקר גרעיני ולמעשה היה אחראי לכל תחום הבטיחות במקום, הסביר כי הבדיקה שנערכה להם נועדה עבור "ניסיון לעשות מחקר, וזה היה מחקר, לא בדיקה בטיחותית, אם ניתן לראות משהו בבדיקה של העובדים שחיפשו אורניום. התוצאה של המחקר היתה שלא ראו כלום, כפי שציפו". לדבריו, "עשרות רבות של אנשים השתתפו במבצע הזה, וכולם נמצאו מתחת לסף הגילוי".

עוד התברר כי החל משנת 1996 החלו בכור לאגור מידע אודות רמת קרינת העובדים, גם כאשר הייתה נמוכה מהסף המשמעותי עבורם, אך אלו לא פורסמו - לא לעובדים ולא לביטוח הלאומי או לרשויות נוספות. לדבריו של ד"ר ישראלי, היה מדובר בהחלטה של גדעון פרנק, מי ששימש ראש הוועדה לאנרגיה אטומית דאז, שהייתה נכונה לעובדי המרכז למחקר גרעיני והקריה למרכז גרעיני. כשנשאל על ידי עורך דינם של התובעים, אילן קנר, מה היתה הסיבה להחלטתו של פרנק לשנות את אופן המעקב אחר הקרינה עבור עובדי הכורים, אמר כי אין לו הערכה לכך.

ניר כפרי

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות היישר לפייסבוק

בעקבות החלטה זו, החלו בכורים לרשום במסד הנתונים שני נתונים - האחד שהציג את רמת הקרינה כפי שנמדדה בפועל, והשני - נתון "אפס", מאחר ורמת הקרינה הזו לא עברה את סף הרישום שנקבע. "לא היו שני מסדי נתונים. היה מסד נתונים אחד שבו נרשמו התוצאות כמו שהן נרשמות בדרך כלל לכלל תושבי מדינת ישראל. זה אומר שיש סף רישום, שמעליו רושמים תוצאה מדויקת ומתחתיו אפס. במחשב נרשמה התוצאה כמו שנמצאה בצורה מדוייקת, כאשר ברור שאין לה משמעות מבחינה בטיחותית", הגיב ד"ר ישראלי לשאלת עו"ד קנר. בתיק הרפואי, לא נרשמו הנתונים המדויקים, אלא רישומים אפסיים - כאילו לא נמדדה קרינה, וכך גם נמסר לעובדי הכורים.

גם לבתי המשפט נמסרו מדדים אפסיים, מאחר ולדבריו "שניהם נותנים ערכים שונים, שמבחינת המשמעות הם זהים". המדינה ואנשי הקריה למחקר גרעיני טוענים לאורך כל הדיונים כי גם אם נחשפו העובדים לרמות קרינה שונות, הרי שאלו היו נמוכות, ומשתוות לכאלו הנגרמות כתוצאה מאורח חיים יום-יומי - בין אם במהלך טיסה טרנס-אטלנטית, הקרנות רפואיות, ואפילו רק בשל החיים מעל פני אדמה ישנה קרינה רדיואקטיבית טבעית.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו