בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פסילת חוק טל

בכנסת סבורים שעתיד הקואליציה בסכנה, נתניהו מבטיח חוק חדש ומשופר

בג"ץ הכניס את המערכת הפוליטית לסחרור כשקבע כי לא יוארך תוקפו של חוק טל; בכך נחתמו גם 30 שנה של דיונים משפטיים בנושא

90תגובות

עשור לאחר שהתקבל בכנסת חוק טל, קבע אתמול בג"ץ שהיא לא תוכל להמשיך להאריך אותו, ובכך להסדיר את הפטור לבחורי ישיבות חרדים משירות צבאי. נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, ישבה בראש הרכב מורחב של תשעה שופטים וקבעה בהחלטתה כי החוק אינו חוקתי. ההחלטה היא אקורד סיום לכהונת ביניש, ואפשר שזוהי ההחלטה שתותיר את החותם העמוק ביותר בחמש וחצי שנותיה בנשיאות. הנשיא הנכנס, השופט אשר גרוניס, קבע בדעת מיעוט כי "עדיף היה לו לבית המשפט שלא להידרש כלל לסוגיה ולהותירה במרחב הציבורי, מחוץ לתחומו של בית המשפט".

באופן תיאורטי, פקיעת תוקפו של החוק תחייב את המדינה, החל מאוגוסט הקרוב, להחיל את חובת הגיוס גם על כ-62 אלף בחורי ישיבות ואברכים חרדים הנהנים כיום מדחיית שירות מצה"ל ועל עוד כ-7,000 בחורים המצטרפים להסדר מדי שנה. עם זאת, סביר יותר כי פסיקת בג"ץ תביא את הכנסת לחוקק חוק חדש או תביא את משרד הביטחון לקבוע הסדר אחר, משופר מקודמו. בכל תסריט, הפסיקה מבשרת על סחרור בתקופה הקרובה בקואליציית נתניהו ובמערכת הפוליטית.

ואולם, כבר אתמול הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי בכוונתו לגבש חוק חדש בנושא גיוס חרדים לצה"ל. "כפי שכבר הודעתי לפני ההחלטה, חוק טל במתכונתו הנוכחית לא יימשך", אמר נתניהו וציין כי "בחודשים הקרובים נגבש חוק חדש שיביא לשינוי צודק יותר בנטל על כלל חלקי החברה הישראלית".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

חוק טל הסתמך על דו"ח ועדה בראשות השופט בדימוס צבי טל, שפעלה בסוף שנות ה-90 בניסיון לפתור את בעיית הפטור לבחורי ישיבות, ששורשיו בהחלטה של ראש הממשלה דוד בן-גוריון לאחר קום המדינה לאפשר לכ-400 בחורי ישיבה "שתורתם אומנותם" לא להתגייס.

אוריה תדמור

החוק, שהתקבל בקיץ 2002, קבע ביחס לכ-31 אלף בחורי הישיבות דאז כי הצבא ידחה אוטומטית את מועד גיוסו של כל בחור ישיבה בארבע שנים, עד גיל 22. אז הוא יהיה זכאי ל"שנת הכרעה" שבסופה יבחר אם עתידו בבית המדרש או בשוק העבודה. מי שיבחר בסוף השנה לצאת לעבוד, יצטרך להתגייס קודם לכן לצבא, לשירות מקוצר, או לשירות אזרחי בן שנה.

כדי לעודד בחורי ישיבה להשתלב בשירות, וזה היה חידוש עיקרי בחוק, הוקמו והורחבו למען החרדים מסלולים מיוחדים, כמו גדוד נצח יהודה (הנח"ל החרדי), מסלולי שח"ר (שילוב חרדים בצה"ל) ומסגרות הומוגניות לשירות אזרחי. ואולם, רק מעט בחורים פנו למסגרות אלה. לאורך השנים, המדינה הציגה לבית המשפט נתונים על היקף ההשתלבות, שזכו לביקורת מצד השופטים. הם קבעו כי החוק פוגע קשות בזכות לשוויון כחלק מן הזכות לכבוד האדם, כנגזרת של הביצועים הדלים בשטח, אבל עד כה הם הותירו את החוק על כנו בנימוק שיש להניח לממשלה להרחיב את היקף הגיוס למסלולים הייחודיים שהוקמו.

אתמול קבעה ביניש כי "לצד מגמת שיפור ביישום החוק, אין ניתן לומר כי האמצעים שנקבעו בחוק מגשימים את תכליותיו ונראה כי קיימים בחוק חסמים המשפיעים על חוסר היכולת להביא להגשמתו המלאה. משכך, אין מנוס מלקבוע כי החוק אינו חוקתי". היא הוסיפה, כי "ביסוד חקיקת החוק עמדה תקווה שהחוק יעורר תהליך חברתי שיביא לכך שאף ללא כפייה ואף ללא הטלת חובה כלשהי, חרדים יבקשו להתגייס או להצטרף לשירות אזרחי. התקווה שתלו בחוק נכזבה".

>> פרשנויות: יוסי ורטר: מידתי ושיוויוני? הפוליטיקאים החרדים מתחלחלים || עמוס הראל: האם נתניהו יהיה אמיץ מול החרדים כמו מול חוק טל? | עידו באום: בג"ץ סלל את הדרך לחוק טל החדש

מהנתונים שהוצגו לבג"ץ עולה, כי ב-2010 התגייסו למסלולים ייעודיים שהוקמו בצה"ל מכוח החוק כ-600 חרדים בלבד. לשירות האזרחי הצטרפו בשנה זו 1,122 חרדים, ומרבית החרדים שיצאו לשנת הכרעה חזרו למעמד "תורתו אומנותו". לדעתה של ביניש הצטרפו השופטים מרים נאור, אליקים רובינשטיין, אסתר חיות, חנן מלצר וניל הנדל. השופטים אשר גרוניס, עדנה ארבל ואליעזר ריבלין היו בדעת מיעוט.

הפסיקה אתמול חותמת פרק בן כ-30 שנה של דיונים בבית המשפט העליון על הפטור לחרדים משירות בצה"ל. העתירה שהתקבלה אתמול היא גלגול של עתירה שהוגשה כבר ב-1982 בידי רס"ן (מיל') יהודה רסלר נגד הפטור לבחורי ישיבות.

רסלר עתר גם נגד חוק טל בשנת 2000, ובמרוצת השנים הוגשו עתירות נוספות, שאוחדו, ובהן עתירות של התנועה לאיכות השלטון, עו"ד איתי בן חורין וח"כים לשעבר כמו אברהם פורז, רן כהן, חיים אורון ועוד. מהתנועה לאיכות השלטון נמסר אתמול כי היא "מברכת על החלטתו האמיצה של בג"ץ להשבת ערכי השוויון והערבות ההדדית לחברה בישראל. התנועה סבורה כי יום בו נמחה כתם אדום מספר החוקים ובוטל חוק המפלה בין דם לדם הנו יום חג למדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית ויום חשוב לחברה בישראל.

לא מן הנמנע, כי כאשר ייקבע הסדר חדש שיפטור חרדים משירות צבאי, הנושא ישוב ויונח על שולחן בג"ץ. על כך כתב השופט אליקים רובינשטיין, כי הפתרון שיוצע יצטרך להיות "רדיקלי בהרבה הפעם". לעומתו, הנשיא הנכנס גרוניס כתב בפסק הדין, כי "ההתעסקות החוזרת ונשנית של בית משפט זה בנושא של גיוס חרדים, בלא שמושגת התקדמות ממשית כתוצאה ממעורבות שיפוטית, בוודאי שאינה תורמת למעמדו של בית המשפט".

ביניש כתבה, כי "הזכות לשוויון והזכות לכבוד האדם, יחד עם שורה של זכויות נוספות, הן מן הזכויות הראויות להגנה הרחבה ביותר במשפטנו. בוודאי כך כשאנו דנים בהפרת השוויון במילוי החובות הבסיסיות ביותר בחברה הישראלית ובחלוקת הנטל בו נושאים אזרחי המדינה המקיימים בגופם, בנפשם ובמיטב שנותיהם את ביטחונה של החברה בישראל".

הנשיאה היוצאת התייחסה לעמדת המיעוט של השופט גרוניס, כי בית המשפט צריך להימנע מדיון בחוקתיות החוק היות שהוא מגן על המיעוט בחברה, ואין בו "פגיעה במנגנונים הדמוקרטיים". היא כתבה, כי הביקורת השיפוטית אינה חלה אך במקרים שבהם נפגעות זכויות המיעוט ו"משתרעת על תפישת הדמוקרטיה כשלטון המגן על זכויות היסוד של האדם. לפיכך, הביקורת השיפוטית מתמקדת בחוקתיות הפגיעה ולא במהות הנפגע".

השופט רובינשטיין הצטרף לביניש בפרק ארוך משלו, משובץ מקורות יהודיים מתקופת המשנה ועד דברים של מנהיגי החרדים בני זמננו. "ייתכן כי אילו היתה עושה האוכלוסייה החרדית שימוש רחב יותר בהסדרי החוק, היתה בעיית אי-השוויון מתמתנת ובאה בגבולות הנסבל-החוקתי", כתב. הוא סיים את דבריו בשורות הבאות: "חוק טל נקרא על שמו של השופט צבי א' טל שעמד בראש הוועדה שעסקה בנושא. לא למותר לציין כי השופט טל עצמו הוא תלמיד חכם וירא שמיים, מקפיד על קלה כחמורה, ושירת כלוחם בצה"ל במלחמת הקוממיות ועוד, כפי שהוא מתאר בהרחבה בספרו האוטוביוגרפי המרגש ("עד בוא השמש"). בנו, תלמיד ישיבת הסדר, נפל במלחמת יום הכיפורים, ובן בנו שנולד לאחר נפילת האב הוא איש קבע בצה"ל; משפחה של תורה והגנת הארץ המעידה כי שילוב ראוי אפשרי, ואין להתייאש ממנו".

פסיקת בג"ץ ניתנה אתמול בשעה שבה קואליציית נתניהו מפולגת ממילא סביב החוק, כאשר סיעת ישראל ביתנו כבר הודיעה שהיא מתנגדת להארכתו. למרות הצהרת נתניהו, עדיין לא ידוע מה יהיה אופיו של החוק החדש - אם יחייב גיוס חרדים או שימשיך בפועל את הפטור הקיים. בקואליציה מאמינים כי החוק במתכונת החדשה ימשיך לתת פטור משירות לבחורי הישיבות. יושב ראש ש"ס, השר אלי ישי, שוחח אתמול עם ראש הממשלה בעקבות החלטת בג"ץ, והשניים קבעו לדון היום בסוגיית גיוס החרדים לצבא.

הסיעות החרדיות בכנסת נערכות להגשת בקשה לדיון נוסף על החלטת בית המשפט העליון לביטול החוק. על פי התוכנית, הגשת הבקשה תמתין עד לפרישת נשיאת העליו, דורית בייניש, ומינויו של השופט אשר גרוניס תחתיה, בתקווה שרוח דעת המיעוט שהציג גרוניס תחלחל להרכב החדש ותאפשר את דחיית ביטולו של החוק בשנה נוספת. גורם פוליטי באחת המפלגות החרדיות אמר אתמול: "אנחנו בונים על גרוניס, שהיה בדעת המיעוט. בעוד חודשיים, אחרי שייכנס לתפקידו, הוא יהיה אחראי על הרכב השופטים שידון בבקשה ואנחנו מאמינים שרוח המפקד החדש תקל עלינו להשיג ארכה של שנה".

בכירים בקואליציה העריכו כי אם לא תושג דחייה בחקיקת החוק החדש, הדבר יוביל להתפרקות הקואליציה ולהכרזה על בחירות חדשות לכנסת כבר בקיץ הקרוב. הסיעות החרדיות לא יוכלו לשבת בממשלה שחוקקה חוק המגדיל באופן משמעותי את מספר החרדים שיגויסו לצהל. מנגד, השותפות החילוניות בקואליציה, ישראל ביתנו ועצמאות, הבהירו שלא יתמכו בחוק הזהה במתכונתו לחוק טל הנוכחי. "פסיקת בג"ץ מעניקה להן רוח גבית", אמר בכיר בקואליציה. אם נתניהו יצליח להביא לדחיית החקיקה בנושא בשנה, סביר להניח שהטיפול בנושא ייעשה, בסופו של דבר, רק אחרי הבחירות הבאות.

שר הביטחון, אהוד ברק, בירך אתמול על ההחלטה. במשרד הביטחון עובדים בימים אלה על הצעת חוק בעניין שתקבע מכסה של עד 3,000 "עילויים" בתורה שיזכו לפטור, ואילו השאר יופנו לשירות צבאי או אזרחי. בנוסף, המשרתים בצבא יזכו למשכורת גבוהה יותר מזו המשולמת כיום. "אנחנו חייבים לחוקק במהירות חוק חדש, כדי להביא לשוויון בנטל בחברה הישראלית", אמר אתמול ברק. שר החוץ אביגדור ליברמן אמר אתמול כי "כפי שכבר אמרנו לא היה מקום שהכנסת תאריך שוב את החוק שלא תרם במשך השנים להגברת השוויון בחברה הישראלית". לדבריו, גם בישראל ביתנו מקדמים הצעת חוק חלופית, "שתביא לכך שלא רק 38% מהציבור יישאו בנטל השירות הצבאי ותשלום המסים".

לנוכח החלטת בג"ץ, הכנסת תצטרך לאשר חוק חדש הנוגע לשירות חרדים בצבא, בין אם כהצעה ממשלתית ובין אם כהצעת חוק פרטית. הצוות בוועדת החוץ והביטחון שבחן את חוק טל, בראשות ח"כ יוחנן פלסנר מקדימה, כבר הודיע אתמול כי הוא שוקד על גיבוש הצעת חוק פרטית שתהיה "רדיקלית באופן משמעותי" יחסית לחוק טל. לדבריו, "ההצעה שלנו קובעת שירות לכל, צבאי או אזרחי, עם אופציה להעניק למתי-מעט, לתלמידים מצוינים בלבד, פטור מלא ולא דחיית שירות. האם ההצטיינות תיקבע באמצעות מכסה או תבחינים? לא החלטנו, אבל ברור שאנחנו נקבע יעדים מספריים למימוש החזון הזה. זה אומר עלייה משמעותית של מספר המתגייסים לשירות משמעותי, או בצבא או בשירות האזרחי, כאשר הדגש הוא על משך השירות ועל איכות השירות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו