בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העליון על פרשת דרכים

ביניש פורשת: איזה בית משפט היא מותירה מאחוריה

בית המשפט העליון תחת הנשיא החדש גרוניס יהיה מגוון ערכית. השאלה היא אם שמרנותו תשפיע באופן משמעותי על קו הפסיקה

35תגובות

כנהוג בטקסי פרידה של שופטי בית המשפט העליון, תקריא הבוקר דורית ביניש בפני המשתתפים את הכרעתה בפסק דין שטרם פורסם, אותו בחרה באופן אישי. הבחירה נפלה על עתירה נגד סעיף בחוק הבטחת הכנסה, השולל קצבה ממי שבבעלותו רכב - הסדר שלטענת העותרים פוגע באוכלוסיות מוחלשות. בניגוד לפסיקות דרמטיות קודמות פרי עטה, הקפידה הפעם הנשיאה הפורשת שלא להרגיז אף אחד: לא יהודים ולא ערבים, לא חילונים ולא חרדים. אולי חוץ מאת משרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי.

איזה בית משפט משאירה אחריה ביניש? בכל הקשור לפרופיל האישי של הרכב השופטים, קשה להצביע על שינוי מהפכני בתקופת גרוניס לעומת קודמתו. מספר הנשים בעליון קטן באחת עם פרישתן של ביניש והשופטת אילה פרוקצ'יה ומינויה של שופטת אחת בלבד בסבב האחרון - הפרופ' דפנה ברק-ארז. מספר המזרחים והערבים נותר על כנו עם מינויו של השופט אורי שהם במקום אדמונד לוי שפרש, והישארותו של סלים ג'ובראן. גם הייצוג לדתיים לא השתנה: השופט נעם סולברג ייכנס במקומו של לוי, ויצטרף לאליקים רובינשטיין וניל הנדל.

תומר אפלבאום

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

משפטנים שמתמחים במשפט חוקתי ובזכויות אדם מתקשים לשרטט את הגוון השיפוטי של בית המשפט העליון החדש. בניגוד לבתי משפט אחרים בעולם שמתמנים על ידי הרשות המבצעת, לא ניתן לחלק באופן נחרץ וחד-משמעי את כל חברי הערכאה השיפוטית העליונה בישראל למחנות אידאולוגיים וערכיים מובהקים. עם זאת, מפסיקותיהם של רוב השופטים עד כה ניתן בזהירות להצביע על קבוצה ליברלית יותר לעומת שמרנית הנמצאת כיום בקרב בית המשפט העליון, אם כי בחלק מהמקרים החלוקה מיטשטשת: כבר קרה ששופטים המזוהים עם המחנה הליברלי נתנו פסקי דין שמרניים, ולהפך.

בולט במחנה הליברלי נמצא השופט עוזי פוגלמן. בתקופה קצרה יחסית שבה הוא מכהן בעליון, פסק פוגלמן בשורה של עתירות המגנות על זכויות אדם. כך, פסק כי דין ההסדר שמנע מפלסטינים לנוע על כביש 443 להתבטל עקב חריגה מסמכות של המפקד הצבאי; קיבל עתירה נגד מדיניות רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי לגבות חובות באמצעות עיכוב החייבים במחסומי דרכים על ידי המשטרה; הוביל את פיתוח ההלכה החדשה בתחום לשון הרע, בערעור בעניינו של סרן ר'; והוביל את פסק הדין שהוגש ב-2010 נגד הממשלה, בעקבות אי-מינוי אף אשה לוועדת טירקל. פוגלמן סבר כי "לא ניתן לומר שבכל תחומי מדינת ישראל לא תימצא מועמדת אחת בעלת כישורים ומידות", והורה לממשלה לדון בצירוף של אשה אחת לפחות לוועדה.

השופט סלים ג'ובראן היה היחיד, מול 8 שופטי רוב, שסבר בשבוע שעבר שיש לבטל את החוק לחנינת מורשעי חוק ההתנתקות עקב פגיעה בשוויון. "הידיעה כי בזמן שאחד נותן את הדין על מעשיו, אחר בסיטואציה דומה אינו נדרש לתת את הדין היא בגדר השפלה", כתב ג'ובראן ואיזכר כי מורשעי מהומות אוקטובר 2000 לא זכו לכל הקלה בעונשם, על מעשים דומים שביצעו, מטעמים אחרים. ג'ובראן היה בדעת המיעוט גם כשסבר שיש לבטל את חוק האזרחות, שמונע איחוד משפחות בין זוגות מעורבים של אזרחי ישראל עם בני זוגם בשטחים.

במחנה הליברלי ניתן למצוא גם את השופטים יצחק עמית ואסתר חיות. עמית הצטרף לשינוי ההלכה שנקבעה בפסק הדין בעניין לשון הרע בפרשת סרן ר'. פסק דין נוסף שלו היה קבלת ערעור שהגיש הבית הפתוח לגאווה וסובלנות בירושלים, אשר חייב את העירייה בתשלום עבור פעילות מצעד הגאווה. לחוות דעתו הצטרפה גם השופטת אסתר חיות. "קשה להסתפק בהקשר זה בעובדה כי המשפט שלנו ליברלי יותר מזה של שכנינו במזרח התיכון", כתבה. חיות היתה בדעת המיעוט בפסק הדין של חוק האזרחות, והובילה את פסק הדין שתקף תקנה של השב"ס שהגבילה פגישת עורכי דין עם אסירים.

שניים מהשופטים החדשים שנבחרו לבית המשפט העליון, צבי זילברטל, שהושבע בבית הנשיא בשבוע שעבר, והפרופ' דפנה ברק ארז, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שתושבע בחודשים הקרובים, נחשבים להבטחה גדולה בתחום זכויות האדם.

רבות נכתב בחודשים האחרונים אודות הנשיא הנכנס גרוניס, ובכתבות שונות שציירו את דיוקנו המשפטי, הודבק לו הדימוי "שמרן". רק בשבוע שעבר "הצדיק" גרוניס פעם נוספת את הדימוי כשבפסק הדין בעתירות נגד חוק טל, הוא החזיק בעמדת המיעוט וחזר על עמדתו מהסבב הקודם של העתירות כי אין צידוק להפעיל ביקורת שיפוטית על חוק של הכנסת במקרה בו הרוב העניק זכות יתר למיעוט. "זו אשליה לצפות שהחלטות שיפוטיות יביאו לגיוסם של חרדים לצה"ל ולכניסתם לשוק העבודה", כתב. "שינויים חברתיים וכלכליים עשויים להביא לתוצאה המקווה. היכולת של בית המשפט להשפיע במקרה דוגמת זה שבפנינו הינה מועטה".

בקרב השופטים המזוהים עם פסיקות שמרניות ניתן למצוא גם את השופטים אליקים רובינשטיין, מרים נאור, ניל הנדל וחנן מלצר, שהתנגדו גם הם לפסול את חוק האזרחות. נאור נימקה את סרובה לפסול את החוק בכך שההגנה החוקתית על הזכות לחיי משפחה אינה חלה על האפשרות לממש את חיי המשפחה עם בן זוג זר דווקא בישראל. נאור היתה גם בהרכב שדחה על הסף עתירה נגד חוק הנכבה, והיתה בדעת מיעוט שסרבה לבטל תקנה של השב"ס שהגבילה פגישת עורכי דין עם אסירים.

מסבב המינויים האחרון, נחשב השופט סולברג כמי שיתווסף למחנה השמרני. בין פסיקותיו כשופט מחוזי ניתן למצוא את פסק הדין בעניין סרן ר' שבוטל בערעור לעליון; זיכוי שלושה פעילי כ"ך מאשמת התפרעות בבית המשפט בעת משפטו של ח"כ אחמד טיבי; ופסיקה ב-2009 לפיה שר הפנים רשאי שלא להאריך תוקף של ישראלי שהשתמט משירות בצה"ל.

השופט המחוזי אורי שהם, שיישבע אמונים בחודשים הקרובים, עסק בעיקר בפלילים ונחשב לשופט שמרן. אין באמתחתו פסקי דין יוצאי דופן על זכויות נאשמים. את השופטים עדנה ארבל ויורם דנציגר קשה לייחס באופן מובהק לאחד המחנות. ארבל היתה בדעת המיעוט בעניין חוק האזרחות, ומנגד גם בדעת המיעוט בעניין חוק טל, כשסברה שלא נכון להכריע בעתירה ויש לתת לגורמים המוסמכים שהות נוספת לקדם החוק. דנציגר כתב החלטות ופסקי דין המגנים על זכויות חשודים ונאשמים - למשל בעניין עיכוב הביצוע לנשיא לשעבר משה קצב - אך לא התבלט בפסקי דין עקרוניים בנוגע לזכויות אדם.

ההערכה הרווחת בקרב משפטנים היא שנשיאותו של גרוניס אינה מעידה בהכרח על הקו הפסיקתי הצפוי של בית המשפט העליון. באופן עקרוני, נשיא העליון לא מעורב בשיבוץ שופטים להרכבים. בתיקים בהם נקבע הרכב מורחב של שופטים ישנה מסורת בבית המשפט שהשופטים מצטרפים לפי שיטת הסניורטי כדי למנוע טענות על שיבוץ מכוון של שופטים. "גם נשיא בית המשפט העליון, בסופו של דבר הוא שופט אחד מתוך 15", סיכם באחרונה אחד השופטים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו